כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    שיחה עם כלב

    116 תגובות   יום שישי , 29/1/10, 17:47

     

    ישבתי על שפת הגדר. גדר אבן נמוכה ורבת שנים. עשבים לא חכמים נושקים את רגליה.

    שלושה חתולים ישבו עליה מימיני במרווחים נוחים ואכלו אוכל יבש שקיבלו ממני.
    שלושה חתולים דשנים. שולחים אלי מבטים של כבדהו וחשדהו. או נצלהו וחשדהו?

    מאחורי גבי, המדרגות היורדות אל הבית והלאה אל הואדי הפראי. מלוות בעציצי פרחים אדומים וורודים. יופי טוטאלי.
    מולי פרוש הרחוב הקטן השלו הירוק שנגמר בחורשת אורנים ונקודת תצפית אל מעלה הואדי ומורד הים. נקודת סוף העולם.

    ישבתי שם משתלבת ברוגע הכובש של הכרמל.

    ואז הוא הגיע.
    כלב בינוני בגודלו וחום, אוזן אחת זקופה, שניה שמוטה.
    מבט ביישני וקשוב.
    זנבו מכשכש בהזמנה לשיחה טובה.

    "איך שלומו, ידידי?", פתחתי
    "מבסוט חאלאס, שכנה", ענה לי בהטיית ראש כנה.
    "אתה חדש בשכונה, אני מבינה", הבנתי
    "חדש בשכונה, אבל לא בחיים. כבר הרחתי כמה דברים טובים בחיי", ענה בשקט וחצי קריצה בעינו.

    החתולים הציצו בקטנה לכיוונו, מוודאים מרחק בטוח בינהם, והמשיכו ללקט עם לשונם הורודה הקטנה, ולהרחיב שפם. את החום זה שעשע.
    אני הורדתי את הסוודר והנחתי לידי על הגדר, שולפת סיגריה ומציתה. מתרווחת.

    "והכלב הלבן? זה שאתה מתרוצץ ויורד איתו לחצר של השכנים?"
    "הוא איתי. מאותו הבית"
    "משחקים יפה, ראיתי. חברים טובים?"
    "הכי טובים. גדלנו יחד"
    "ואין מריבות?"
    "בשביל מה? מה כבר יש לריב עליו?"

    נו, באמת, חשבתי לעצמי. ממש. כאילו נגמרו הנושאים לריב עליהם.

    "לא מפריע לך שהוא לבן ואתה חום?"
    "באמת? אני חום?"
    "לא מפריע לך שהוא גדול ואתה פחות?"
    "את יודעת איזה כיף זה לישון ביחד עם כלב גדול? הרבה חום"
    "ועל אוכל, אתם לא רבים?"
    "לא. או שיש או שאין. או שהוא אוכל קודם או אני. על מה יש לריב?"

    אגוז קשה זה...

    "ועל פוליטיקה? מה דעתכם על המצב?"
    "יש נושאים שעדיף לא לדבר עליהם בין חברים" אמר וליקק את ישבנו בהנאה.

    החתולים הסתלקו להם בינתיים, כל אחד לפינה הנסתרת שלו.
    מכונית מוכרת גלשה לאט לסוף הרחוב, הסתובבה בקצהו וחנתה.
    צקצוק ציפור נשמע מהעץ שמעלי בזמן שהבחנתי בריחות הירוק ירוק שסביבי.
    החום החביב הספיק להאיץ לתוך החצר שממול, להריח שם אלפי נימי ריחות ולשעוט חזרה לרחוב.

    "חכה רגע, חבר" קראתי בסקרנות "יש לי שאלה, ברשותך"
    הוא עצר וזקף אוזן אחת בהיענות, מניח לשניה להיות מה שהיא.

    "איזה ריח יש לחברות?"
    "מתוק"
    "ולחופש?"
    "חריף"
    "וללבד?"
    "מר ומתוק וחריף וחמוץ. ריח עלים נובלים, וריח רוח סוחפת שבאה מן הים, וריח הגלגלים שנשרפו על הכבישים בשמש בדרך לשם, וריח השמיכה שספגה אותנו כל החורף. ריח הלילה הספוגי שמשחק מחבואים עם הירח ושומר סודות, וריח ההתרבות הרוחשת של כל היצורים הקטנים, וריח שדות חרציות שמחביאים מציאות בתוכם. ריח מים שזרמו במורד הר ונקוו לשלולית אוצרים בתוכם את הדרך, וריח אפשרות לבריחה וריח הבחירה..."

    ראיתי שהוא נסחף ושאלתי "לא התבלבלת? לא החלפת בין הלבד לחופש?"
    "לא החלפת את?" ענה לי תוך רחרוח מסיבי של העשבים השטוטיים שליד הגדר, מנפנף בזנבו לשלום ונעלם לחצר הבאה.  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (115)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/4/10 19:40:

      :-)))

      לא מת, לא מת, אבל הסתבר בינתיים שזו כלבה ! אז צריך להבין את כל הטקסט אחרת !!

        3/4/10 15:07:

      טוב, אפילו הכלב כבר מת (בשיבה טובה). פוסט חדש??
        3/4/10 12:14:

      כיף שירדת עד הסוף :-))

      תודה

        2/4/10 14:39:

      ירדתי עד הסוף בשביל לומר כמה נפלא זה היה, ובדרך ראיתי שכל-כך הרבה כבר אמרו את זה לפני. בצדק.
        31/3/10 18:43:

      תמיד כיף לשמוע שוב

      אז - תודה :-))

        29/3/10 11:56:
      מה אכפת לי שכל כך הרבה אמרו את זה לפני-נפלא
        11/3/10 10:11:

      :-)))))))))

      אז היא ממש ביץ', מה?

      מוכיחה את הסטיגמה.. :-))

        11/3/10 02:23:

      בטח מציצה.

       

      ראיתי הכל- שירי כמהון לשנאוצר השכן, תלונות על אוכל, חשבונות קטנים על אורך טיולים, רשמים מהחתול האחרון..

      הכל.

      גועל נפש. 

        10/3/10 10:06:

      את מציצה לה בבלוג ???

      אולי היא כותבת שירי כימהון?

      אולי הגיגים על אלוהי הכלבים?

      אולי עלייך? על היחסים איתך?

      אולי על מה שהריחה בטיול האחרון בחוץ?

        10/3/10 02:03:
      אה, שכל הזכרים  חארות ושנמאס לה לכרסם עצמות לבד
        8/3/10 13:00:
      כן, אבל כשאת יוצאת מהבית, מעניין מה היא כותבת בבלוג שלה... :-)
        8/3/10 11:43:

      כלבים אינטליגנטיים יש בכרמל.

      שלי רק יודעת להגיד "אוף, שוב את הולכת??"

      ו "תביאי איזה ביס קציצה".

      תל אביבית סתומה. 

        1/3/10 17:00:
      תודה רבה :-)
        1/3/10 16:43:
      אהבתי.
        22/2/10 10:16:

      החרציות מוגנות?

      לא ידעתי.

      בילדותי, ברחובות, הייתי מוקפת בשדות חרציות. ימבה חרציות

      זה היה המחבוא שלי. להיכנס ליער החרציות, לפנות מרבץ, ולהיעלם לשעות עם ספר

      או לשכב על הגב ולתת למחשבות לשוטט

      או למצוא מציאות

      וכן, שוזרת אותן בחג השבועות :-))

        21/2/10 23:35:

      יש להן תכונה

      החרציות

      הגבעולים שלהם נוחים להתפצל

      שמעתי

      שפעם לפני שעשו אותה מוגנת

      היו הנערים שוזרים אותן זו בזו

      בזכות אותה פיצוליות

      לכדי כתר

      והיו מכתרים בהן את ראשי הנערות

       

      ואז אני חושב מה הן היו אומרות

      הנערות

      על הריח הרמוס החריף

      שטפטף להן מהמצח

      ישר לנחיר

       

      בטח לא לבד.

        21/2/10 23:29:

      החרציות הן הרבה יותר מחרציות :-)

      הריח הרמוס החריף שלהן עדיין מגרה את אפי

        21/2/10 23:27:

      אז זה מה שזה...

      (החרציות)

        19/2/10 00:51:
      תודה :-)
        18/2/10 23:59:
      נפלא.
        18/2/10 09:34:

      יש פה עוד עניין

      כמו במונדיאל, יש קבוצה שאני רוצה שתגיע רחוק, ואני מסתכלת על הביצועים שלה

      רק שבמקום חודש זה נמרח כמו מסטיק

      לטעמי, לפני שבועיים כבר היו צריכים לסיים.

        18/2/10 09:00:
      מרתק ברמות !!

      זו הרי דינמיקה קבוצתית בלי מדריך אבל עם סוהר קאפריזי.
      יש פה פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
      בית ספר לחיים ממש.
      אני מוצאת את עצמי משתקפת כמעט בכל דמות (לטוב ולרע).
      יש פה גישות שונות לחיים והתשלום שבצידן.
      יש פה הדגמה להיווצרות מלחמות בגלל טעות, בגלל כבוד, בגלל חוסר ביטחון.
      יש פה הדגמה לחברות בתנאים קשים. מה זה נאמנות. מה זה חברות. מה זו אהבה אמיתית. ומה לא.

      מי שרוצה להבין משהו על העולם הזה, שיצפה.
        18/2/10 01:37:

      צטט: מ*כל 2010-01-30 21:51:41

      צטט: מיא 2010-01-30 21:06:39

      צטט: מ*כל 2010-01-30 10:27:41

       

       

      אפרופו לרדת מהפסים - כתב פה חבר שיר חביב על זבר וזברה שמרוב התרגשות ירדו מהפסים :-)

      אבל מיא אל יאוש !

      יש פה עוד המון טוב בתוך כל הבררה. אני למשל צופה. צופה באח הגדול ומבסוטה מאלירז. יש תקווה לעם ! :-))))

       

       הרסת אותי עכשיו. אני הרי חושבת שתוכניות כמו האח הגדול מדרדרות עוד יותר את העם המדורדר הזה! מופתע

       

      הכל תלוי באופן הצפיה. בפרטי אסביר לך מה טוב בזה

      לגמרי. אני כל הזמן חוטפת על חיבתי לתוכנית מאינטלגנטים למיניהם, ומתייאשת מלהסביר את עצמי. זה זה.

        14/2/10 08:06:

      דה אבנר שטראוס אנד סאן שואו !!!

      היה כייף לפגוש אותכם. אני אוהבת הפתעות כאלו

        14/2/10 07:16:

      צטט: מ*כל 2010-02-09 18:06:30

      עכשיו סקרנת אותי.
      אילו הצעות אופניתיות היו לתוכי? ועוד בנוגע לתחתונים?
      אני אני חדורת אמונה כוזבת שהתוכי התעופף לניו-יורק לפתוח בית אופנה.
      (אם הייתי מבינה באופנה הייתי מציעה קו תוכיי מתאים, אבל יוק :-)

      מזכיר לי שבילדותי היו לי תולעי משי שהייתי מנשקת כל ערב לפני השינה. הם היו כאלו שמנמנים ורכים. טוב, אני גולשת לביזאר... :-))

       

      יש אקשן מסתבר גם בצפון :-)

      חיות וחויות ה"שוק תרבות" היה משהו מאד סימפטי .

       

        12/2/10 16:12:

      פינת הרחה זה כאן :-))

      תודה

        12/2/10 11:08:

      מריח מתוק (-:
        12/2/10 11:04:


      אני רק עברתי כאן,

       להריח...

        10/2/10 16:39:

      :-))))

      הבנתי. ז'תומרת שאתה והתוכי בעיקר שטפתם עיניים בעוברות ושבות וניתחתם את העטיפה ומה שמתחתיה. נכון?

        10/2/10 10:38:

      צטט: מ*כל 2010-02-09 18:06:30

      עכשיו סקרנת אותי.
      אילו הצעות אופניתיות היו לתוכי? ועוד בנוגע לתחתונים?
      אני אני חדורת אמונה כוזבת שהתוכי התעופף לניו-יורק לפתוח בית אופנה.
      (אם הייתי מבינה באופנה הייתי מציעה קו תוכיי מתאים, אבל יוק :-)

      מזכיר לי שבילדותי היו לי תולעי משי שהייתי מנשקת כל ערב לפני השינה. הם היו כאלו שמנמנים ורכים. טוב, אני גולשת לביזאר... :-))

       

      הבהרה -

      כאמור, הייתי אז צעיר, הרבה לפני שהתחלתי להתעסק בתחתונים-של-אחרים. התובנות התוכיות היו אופנתיות-כלליות. כידוע לכל חובב אופנה או תוכים, בתחתונים - תוכים מבינים מעט מאוד.

      (ולתולעי משי, ולו רק בזכות שמם, ודאי יש הבנה אופנתית נרחבת)

       

        10/2/10 01:03:

      מאוד יכול להיות שזה הבן דוד של הכלב שחלק איתך נשיקה מתחת לסנטר באותו אחר צהריים

      מאוד יכול להיות :-)

        10/2/10 00:36:

      הו בידי במבם
        9/2/10 22:42:

      לא חייבים לרחרח להם מאחורה

      מספיק להביט בעיניים

      ולהרגיש את הבל פיהם

      אולי לחלוק איזו עצם...

        9/2/10 20:39:

      לא יודע ..להתחיל לרחרח לחברים שלי את התחת ?
      אני אגיד שאת והכלב המלצתם
      אבל לפני ריחרוח אני צריך לעבר מספר מחסומים נפשיים..
        9/2/10 18:06:

      עכשיו סקרנת אותי.
      אילו הצעות אופניתיות היו לתוכי? ועוד בנוגע לתחתונים?
      אני אני חדורת אמונה כוזבת שהתוכי התעופף לניו-יורק לפתוח בית אופנה.
      (אם הייתי מבינה באופנה הייתי מציעה קו תוכיי מתאים, אבל יוק :-)

      מזכיר לי שבילדותי היו לי תולעי משי שהייתי מנשקת כל ערב לפני השינה. הם היו כאלו שמנמנים ורכים. טוב, אני גולשת לביזאר... :-))

       

        9/2/10 13:26:

      אני בזמנו הייתי מנהל שיחות עם התוכי שישב בחלון הראווה של חנות החיות בדיזינגוף סנטר. למרות הדעה (המוטעת) הרווחת. התוכי לא רק חוזר (כתוכי) על מה שאומרים לו, הוא גם מציע תובנות משל עצמו. בהתחשב בנתונים (שלי) השיחות שניהלנו לא עסקו בפילוסופיה, אלא התרכזו באופנה. (תוכי, הוא ציפור בעלת תודעה אופנתית מפותחת). באותם ימים הייתי צעיר ונוח להתרשם ואני חושב שחלק גדול מהגותי האופנתית הגיע מאותו תוכי. יום אחד הגעתי לסנטר והתוכי לא היה שם. מת או נמכר. ניסיתי לחדש ימי כקדם עם אוגר חדש שהיה שם בחלון. אבל זה כבר ממש לא היה אותו דבר.
        8/2/10 23:24:

      נכון, יקרה, נכון

      מתגעגעת לשיחה טובה על כוס קפה משובח.

      אצלך או אצלי?

        8/2/10 20:35:

      מקסימה . באתי מאוחר

      זה לא בילבול

      זאת חת'כת אמת פנימית.

      חיבוק מוכשרת ויפה. הואדי והשיחות

      והחופש

      הם החומרים שמהם עשויה

      נשימה

      }{


       

        7/2/10 11:50:

      יש שם איזה תום כובש ועליצות חיים.

      אני רואה שאת חובקת כלב. ספרי...

        7/2/10 10:53:
      יש בהם לעיתים יותר הקשבה מאשר בבני אדם ((:
        6/2/10 18:21:

      Freedom is just another word for nothing left to loose

      אלי המשפט הזה מדבר במיוחד

       

      ואתה צודק לגבי החופש והעצמאות שבתוך קשר

      ותודה רבה

        6/2/10 13:20:

      אחללה חמוד, הפוסט והכלב.

       

      על זה כבר שרו "חופשי זה לגמרה לבד".

      יש לי מחשבה: חופשי-לבד זה קל ומובן מאיליו, מרגש ברמה מסוימת.

      לכן הרצון להגיע למצב חופשי-בזוג, שהוא מרגש פי שבעים.

      קשה, אבל אפשר. לפחות יש לנו יעד:) 

        3/2/10 11:55:
      :-)) ת.


      מה שהם אמרו - גם אני.

       

      :-))

        2/2/10 15:48:

      יש שיגידו "אין דברים דחופים יותר לעשות באמצע יום?"

      ואני אשתוק

      כי אני יושבת על הגדר :-)

       

      תודה אשה טובה

        2/2/10 14:32:

      כל כך נהניתי שכבר לא יכולתי לשבת על הגדר בלי להגיד, מהכל, הכי הכי מההפקר - מההתפנות והעיסוק בהפקר - מהפנאי וההתפנות לשוליים ששם קורה הכל, הבועה הזאת מחוץ למה שצריך, מחוץ לקווים, על הגדר, שם הדברים החשובים,

      :) יופיק מאוד

        2/2/10 11:42:

      תודה נשמה

      אתה תמיד מוסיף את קורטוב המתיקות לשיחה

      תבורך :-))

        2/2/10 11:36:


      "איזה ריח יש לחברות?"
      "מתוק"
      "ולחופש?"
      "חריף"
      "וללבד?"
      "מר ומתוק וחריף וחמוץ

      פשוט מקסים מיכלי(:***

      אין מה להוסיף!

        2/2/10 11:30:

      לא מתיימרת :-)

      פו

      אליס

      נפלאים !

       

      ותודה

        2/2/10 10:41:

      איזה יופי!

      בדיוק חזרתי השבוע לקרוא את הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

        1/2/10 23:47:

      ספרי לי :-)

      שמחה לשמוע שאת לוקחת נסיון שני.

       

        1/2/10 22:56:
      עכשיו אני מחכה בקוצר רוח פי אלף לכלבה שאמורה להגיע אלי השבוע. יש לי המון לספר לה.
        31/1/10 23:43:

      צטט: מ*כל 2010-01-31 09:28:14

      חן חן אביתל :-)

       

      ריח זה החוש הכי זוכר, נדמה לי.

      כשמשהו נעלם, הריח שלו נשאר בזיכרון הכי הרבה זמן.

      אתה מריח משהו, ומתעורר בך זיכרון 

       

      לגמרי ואף מטהר אוויר לא יוכל לו, לזיכרון.

        31/1/10 16:27:

      צטט: m i n d the gap 2010-01-31 14:17:25


      אבל, אבל, אבל (כמו שילדים אומרים)

       

      דווקא האי-קוהרנטיות, היא שמעניינת.

       

      (מיאו again, אוהבת גם:)

       

      :-)))

      הכל יבוא. בזמן חתול...

        31/1/10 16:26:

      לא הייתי נסחפת עד שם.

      אבל נחמד להקשיב לכלבים לפעמים.

      שיחות מגובה האף :-)

        31/1/10 16:13:

      "פני הדור כפני הכלב".

      וכשהדור נחות מהכלב,

      אז עדיפה שיחה עם כלב,

      מאשר שיחה עם בני אדם.

        31/1/10 14:17:


      אבל, אבל, אבל (כמו שילדים אומרים)

       

      דווקא האי-קוהרנטיות, היא שמעניינת.

       

      (מיאו again, אוהבת גם:)

        31/1/10 13:30:

      החברות האלו שלי... יש עוד אחת שמטפסת עלי עם זה :-))

      מבטיחה להקשיב לחתולות שלי יותר. אולי הן תאמרנה משהו קוהרנטי...

      (אוהבת אותך)

       

        31/1/10 13:25:


      כאן זה תיבת הצעות ?

       

      well, אותי מעניינת יותר שיחה עם חתול.

       

      ואני סומכת עלייך בעניין הזה לגמרי.

      (מיאו)

        31/1/10 09:28:

      חן חן אביתל :-)

       

      ריח זה החוש הכי זוכר, נדמה לי.

      כשמשהו נעלם, הריח שלו נשאר בזיכרון הכי הרבה זמן.

      אתה מריח משהו, ומתעורר בך זיכרון 

        31/1/10 08:36:


      נפלא, מקורי ושנון.

      נהדר שבחרת לתאר את הלבד באמצעות ריחות...

      והכלבים...

      הם הרי הכי חכמים, לא?

        30/1/10 22:58:

      צטט: Avner Strauss 2010-01-30 21:14:34

       

      הואדי שלך יש בו הרבה רוח

       

       

       

       

      אחלה פוסט . שבוע טוב :-)

       

      הרבה רוח... כן :-)))

      תודה אבנר

        30/1/10 21:51:

      צטט: מיא 2010-01-30 21:06:39

      צטט: מ*כל 2010-01-30 10:27:41

      צטט: מיא 2010-01-30 01:41:35

      צטט: מ*כל 2010-01-30 00:36:12

      אני יכולה רק להסכים איתך.

      אני חוששת שמה שצועקים פה כבר עשרות שנים שעומד לקרות, הפך עובדה: איבדנו את הראש.

      ואני לא אכנס לכל נקודות הציון בדרך והתמרורים וטעויות הבחירה הנוראיות שנעשו בשמנו.

      למה את חושבת שאני מתבודדת על ההר?

       

       אני שמחה שאת לא חושבת שירדתי מהפסים (שוב). ובאמת הזולה המקסימה שלך מול הים היא המקום הכי מתאים להיות בו. גם אני משתדלת לצפות בכל מרחוק, ועדיף לא לצפות בכלל.

       

      אפרופו לרדת מהפסים - כתב פה חבר שיר חביב על זבר וזברה שמרוב התרגשות ירדו מהפסים :-)

      אבל מיא אל יאוש !

      יש פה עוד המון טוב בתוך כל הבררה. אני למשל צופה. צופה באח הגדול ומבסוטה מאלירז. יש תקווה לעם ! :-))))

       

       הרסת אותי עכשיו. אני הרי חושבת שתוכניות כמו האח הגדול מדרדרות עוד יותר את העם המדורדר הזה! מופתע

       

      הכל תלוי באופן הצפיה. בפרטי אסביר לך מה טוב בזה

        30/1/10 21:50:

      צטט: אירה ג 2010-01-30 21:05:18

      צטט: מ*כל 2010-01-30 12:08:53

      צטט: אירה ג 2010-01-30 11:49:27

      ליקקתי את השפם מחוכמת החיים של החום.

      יש לי דודה בניו-יורק, ששעות היתה לוחשת לדני הגדול שלה את סודותיה...באנגלית והונגרית.

       

       :-)))

      בהונגרית זה נשמע משכנע יותר :-)

      מה דעתך על התשובה שלו?

      מי משנינו התבלבל?

      את שואלת גם אותי שאלות קשות.

      הייתי קוראת לפוסט הזה "הטאו של חום".

       

       

      "ההאו של חום"

      ...כלבלב, הו, בידי בם בם...

       

      :-))

       

        30/1/10 21:14:

      הואדי שלך יש בו הרבה רוח

      James Joyce

       Dylan Thomas
      http://www.amazon.com/Portrait-Artist-As-Young-Dog/dp/0811202070#noop

       

       

       

      אחלה פוסט . שבוע טוב :-)

        30/1/10 21:06:

      צטט: מ*כל 2010-01-30 10:27:41

      צטט: מיא 2010-01-30 01:41:35

      צטט: מ*כל 2010-01-30 00:36:12

      אני יכולה רק להסכים איתך.

      אני חוששת שמה שצועקים פה כבר עשרות שנים שעומד לקרות, הפך עובדה: איבדנו את הראש.

      ואני לא אכנס לכל נקודות הציון בדרך והתמרורים וטעויות הבחירה הנוראיות שנעשו בשמנו.

      למה את חושבת שאני מתבודדת על ההר?

       

       אני שמחה שאת לא חושבת שירדתי מהפסים (שוב). ובאמת הזולה המקסימה שלך מול הים היא המקום הכי מתאים להיות בו. גם אני משתדלת לצפות בכל מרחוק, ועדיף לא לצפות בכלל.

       

      אפרופו לרדת מהפסים - כתב פה חבר שיר חביב על זבר וזברה שמרוב התרגשות ירדו מהפסים :-)

      אבל מיא אל יאוש !

      יש פה עוד המון טוב בתוך כל הבררה. אני למשל צופה. צופה באח הגדול ומבסוטה מאלירז. יש תקווה לעם ! :-))))

       

       הרסת אותי עכשיו. אני הרי חושבת שתוכניות כמו האח הגדול מדרדרות עוד יותר את העם המדורדר הזה! מופתע

        30/1/10 21:05:

      צטט: מ*כל 2010-01-30 12:08:53

      צטט: אירה ג 2010-01-30 11:49:27

      ליקקתי את השפם מחוכמת החיים של החום.

      יש לי דודה בניו-יורק, ששעות היתה לוחשת לדני הגדול שלה את סודותיה...באנגלית והונגרית.

       

       :-)))

      בהונגרית זה נשמע משכנע יותר :-)

      מה דעתך על התשובה שלו?

      מי משנינו התבלבל?

      את שואלת גם אותי שאלות קשות.

      הייתי קוראת לפוסט הזה "הטאו של חום".

       

        30/1/10 19:38:

      צטט: גָלוּ 2010-01-30 19:33:42

      איזה יופי של פוסט מיכל.

      שבוע טוב.

       

      תודה חביבתי

      ושבוע מצויין :-)

        30/1/10 19:38:

      צטט: הטרמילר 2010-01-30 19:31:01


      :) מקסים

       

       תודה תודה :-)

        30/1/10 19:33:

      איזה יופי של פוסט מיכל.

      שבוע טוב.

        30/1/10 19:31:

      :) מקסים
        30/1/10 12:09:

      צטט: אישה בית 2010-01-30 12:00:35

      יש אנשים עם לב של כלב

      יש כלבים עם לב אדם

       

      בלי להעליב לא את הכלבים ולא את בני האדם...

       

       אני רק מספרת פה

      מה אני מבינה בכלבים?

      הרי אני הולכת לישון עם חתולים.. :-)

        30/1/10 12:08:

      צטט: אירה ג 2010-01-30 11:49:27

      ליקקתי את השפם מחוכמת החיים של החום.

      יש לי דודה בניו-יורק, ששעות היתה לוחשת לדני הגדול שלה את סודותיה...באנגלית והונגרית.

       

       :-)))

      בהונגרית זה נשמע משכנע יותר :-)

      מה דעתך על התשובה שלו?

      מי משנינו התבלבל?

        30/1/10 12:00:

      יש אנשים עם לב של כלב

      יש כלבים עם לב אדם

       

      בלי להעליב לא את הכלבים ולא את בני האדם...

        30/1/10 11:49:

      ליקקתי את השפם מחוכמת החיים של החום.

      יש לי דודה בניו-יורק, ששעות היתה לוחשת לדני הגדול שלה את סודותיה...באנגלית והונגרית.

        30/1/10 11:12:

      צטט: m i n d the gap 2010-01-30 11:02:41

      די, נו, לא כזה קודח.

       

      'תכוונתי

      כמו להציץ בגלגלים הנאים שם.

       

      (והולכת לעיסוקים משעממים)

       

       יוצאת להדבקות?

      דווחי מהשטח... :-)

        30/1/10 11:10:

      צטט: אלת האש 2010-01-30 11:01:41

      עשית פה האנשה מקסימה.

      אהבתי את המסר שעבר כאן. ויכול לשמש יופי ילדים בכיתות הנמוכות ומבוגרים שאיבדו את הקשר עם הרגש.

      {ועוד מבוגרים שאיבדו עוד כמה דברים}

       

      אלופה את.

       

      {אני מדברת עם החיות כל הזמן}

       

      תראי קטע מוזר.

      הלכתי לישון בחמישי ועלתה לי רק כותרת "היתה לי שיחה עם כלב".

      בשישי, הבנתי שאני צריכה לכתוב את השיחה, וממש לא ידעתי לאן היא תתפתח.

      אני מופתעת כמוכם :-)

       

      חיות זו המתיקות והצחוק של העולם (גם ילדים קטנים שמגלים את העולם, כמו מיכאל בן השלוש, הבן המתוק של השכנה-חברה שלי. הוא חזר עם בומבה רצינית במצח ממשחק בגן. נעמד מולי כמו גברבר קטן ומבסוט והסביר לי שקיבל בומבה בבטטה שלו. מבסוט לאללה)

       

        30/1/10 11:02:

      די, נו, לא כזה קודח.

       

      'תכוונתי

      כמו להציץ בגלגלים הנאים שם.

       

      (והולכת לעיסוקים משעממים)

        30/1/10 11:01:

      עשית פה האנשה מקסימה.

      אהבתי את המסר שעבר כאן. ויכול לשמש יופי ילדים בכיתות הנמוכות ומבוגרים שאיבדו את הקשר עם הרגש.

      {ועוד מבוגרים שאיבדו עוד כמה דברים}

       

      אלופה את.

       

      {אני מדברת עם החיות כל הזמן}

        30/1/10 10:54:

      חחח

      קודח... אוי !

      את מבינה אותי?

        30/1/10 10:49:


      מענג וחכם.

       

      (הצצה למוחך הקודח)

        30/1/10 10:42:

      צטט: אודי ברוך 2010-01-30 10:30:22


      סיפור מקסים

      וחכם...

       

      תודה אודי :-)

        30/1/10 10:41:

      צטט: פקה-פקה 2010-01-30 09:58:58


      תענוג

       

      תודה פק-פק :-)

        30/1/10 10:41:

      צטט: late chet 2010-01-30 09:11:35


      לא הרים רגל קודם להסתלקות? ככה בקטנה?

       

      ניסה :-)

      אבל הצבעתי על שתי העוגות שכבר נחו ליד הגדר, והוא שמט גם את האוזן השניה במבוכה... 

        30/1/10 10:39:

      צטט: Soul Sista 2010-01-30 09:09:22


      יפה.

      זה מזכיר לי את מורקמי ב"קפקא על החוף" ושיחות החתולים שלו.

       

      שיחה עם חתול תהיה בהכרח שונה משיחה עם כלב.

      עם כלב אפשר לדבר על חברות ונאמנות

      עם חתול על כל השאר. אם יתחשק לו :-)) (בעיקר על סוליזם)

        30/1/10 10:31:

      צטט: minisrael 2010-01-30 08:53:48

      צטט: ord 2010-01-30 01:16:23

      וכל הזמן הזה חשבתי על מוריקמי ועל קפקא על החוף...

      שזה בעצם הכי מחמאה שיכולה להיות :))

       

      תקראי אם טרם! 

       גם אני, כל הזמן...

      אבל אצלך הרבה יותר נעים ומחוייך,

      ממש בא לי לכשכש בזנבי ולהצטרף אליו.

       

       

      טוב, אני צריכה לקרוא את הספר הזה, מסתבר. שכנעתן אותי

      ואגב כשכוש... תודה למתקנים באשר הם :-)

        30/1/10 10:30:


      סיפור מקסים

      וחכם...

        30/1/10 10:27:

      צטט: מיא 2010-01-30 01:41:35

      צטט: מ*כל 2010-01-30 00:36:12

      אני יכולה רק להסכים איתך.

      אני חוששת שמה שצועקים פה כבר עשרות שנים שעומד לקרות, הפך עובדה: איבדנו את הראש.

      ואני לא אכנס לכל נקודות הציון בדרך והתמרורים וטעויות הבחירה הנוראיות שנעשו בשמנו.

      למה את חושבת שאני מתבודדת על ההר?

       

       אני שמחה שאת לא חושבת שירדתי מהפסים (שוב). ובאמת הזולה המקסימה שלך מול הים היא המקום הכי מתאים להיות בו. גם אני משתדלת לצפות בכל מרחוק, ועדיף לא לצפות בכלל.

       

      אפרופו לרדת מהפסים - כתב פה חבר שיר חביב על זבר וזברה שמרוב התרגשות ירדו מהפסים :-)

      אבל מיא אל יאוש !

      יש פה עוד המון טוב בתוך כל הבררה. אני למשל צופה. צופה באח הגדול ומבסוטה מאלירז. יש תקווה לעם ! :-))))

        30/1/10 10:18:

      צטט: ord 2010-01-30 01:16:23

      וכל הזמן הזה חשבתי על מוריקמי ועל קפקא על החוף...

      שזה בעצם הכי מחמאה שיכולה להיות :))

       

      תקראי אם טרם! 

       

       מוריקמי נהדר !

      למרות שאת קפקא שלו לא הצלחתי לצלוח (עדיין מונח אצלי בהמתן לסיבוב שני :-)

      תודה חברה.

      מה קורה?

      איך?

        30/1/10 09:58:

      תענוג
        30/1/10 09:11:

      לא הרים רגל קודם להסתלקות? ככה בקטנה?
        30/1/10 09:09:


      יפה.

      זה מזכיר לי את מורקמי ב"קפקא על החוף" ושיחות החתולים שלו.

        30/1/10 08:53:

      צטט: ord 2010-01-30 01:16:23

      וכל הזמן הזה חשבתי על מוריקמי ועל קפקא על החוף...

      שזה בעצם הכי מחמאה שיכולה להיות :))

       

      תקראי אם טרם! 

       גם אני, כל הזמן...

      אבל אצלך הרבה יותר נעים ומחוייך,

      ממש בא לי לכשכש בזנבי ולהצטרף אליו.

       

        30/1/10 01:41:

      צטט: מ*כל 2010-01-30 00:36:12

      אני יכולה רק להסכים איתך.

      אני חוששת שמה שצועקים פה כבר עשרות שנים שעומד לקרות, הפך עובדה: איבדנו את הראש.

      ואני לא אכנס לכל נקודות הציון בדרך והתמרורים וטעויות הבחירה הנוראיות שנעשו בשמנו.

      למה את חושבת שאני מתבודדת על ההר?

       

       אני שמחה שאת לא חושבת שירדתי מהפסים (שוב). ובאמת הזולה המקסימה שלך מול הים היא המקום הכי מתאים להיות בו. גם אני משתדלת לצפות בכל מרחוק, ועדיף לא לצפות בכלל.

        30/1/10 01:16:

      וכל הזמן הזה חשבתי על מוריקמי ועל קפקא על החוף...

      שזה בעצם הכי מחמאה שיכולה להיות :))

       

      תקראי אם טרם! 

        30/1/10 00:36:

      אני יכולה רק להסכים איתך.

      אני חוששת שמה שצועקים פה כבר עשרות שנים שעומד לקרות, הפך עובדה: איבדנו את הראש.

      ואני לא אכנס לכל נקודות הציון בדרך והתמרורים וטעויות הבחירה הנוראיות שנעשו בשמנו.

      למה את חושבת שאני מתבודדת על ההר?

        30/1/10 00:23:

      וכמובן שאף אחד לא ייתבע ולא ייענש. כי חיים של זאב לא שווים כלום.

      את יודעת, סלינג'ר מת השבוע, והוא הרי התבודד כל חייו אחרי שכתב את הספר שהשפיע על חייהם של מיליונים... ואני חושבת שאיפשהו הוא עשה את הדבר הנכון. שכנראה אין מנוס מלהתבודד מעולם כזה, מלא סחי. אם אתה רוצה לשמור על התום שבך. 

       

      היום קראתי עם דינו את אנטיגונה, ובסוף כל המשפחה המקוללת הזאת, שיסודה בחטא, זרע הפורענות, הרי נכחדת.

       

      ודיברתי איתו ואמרתי לו שאחת המסקנות מהטרגדיה של סופוקלס היא שעל מבנה רקוב אי אפשר לבנות משהו טוב. וככה, סלחי לי שאני קצת פוגענית בשעה הזאת, אבל ככה אני מרגישה לגבי החיים שלנו היום בארץ. 

        30/1/10 00:15:

      צטט: מיא 2010-01-30 00:02:58

      צטט: מ*כל 2010-01-29 20:43:27

      צטט: מיא 2010-01-29 20:24:12

      אין כמו שיחות עם בעלי חיים. השיחה הזאת שלך מרתקת במיוחד. גם אני מדברת עם שלי. יש שמועה שאצלכם זאב מסתובב בכרמל, שברח מגן החיות...

       

      זה סיפור מטורף ומכאיב עם הזאב.

      ברח לפני שנה וחצי מגן החיות והסתובב כל הזמן הזה, פה, בשכונה, ליד הגן.

      שנה וחצי !!

      וכלום לא נעשה להחזירו.

      תארי לעצמך. זאב בשכונת מגורים. בין ילדים, בין מכוניות.

      הוא רצה לחזור והסתובב ליד הגן בגעגועים לאחותו שנשארה בפנים.

      שכנים היו מאכילים אותו באופן קבוע. הוא שיחק עם הכלבים שלהם בכיף.

      וגן החיות לא עשה כלום לתפוס אותו ! או לפחות לא משהו חכם.

      ואז, לפני שבועיים הוא נדרס מאיזה אדיוט, וחזר לחצר שהיה רגיל לה וגסס שם ומת.

      כל כך מרגיז ומכאיב !

       

      אוי, זה מזעזע! לא ידעתי... חשבתי שהוא עדיין חי... זאב זו חיה כל כך מתוקה.... כמה כואב לשמוע! את רואה למה אני שונאת אנשים ואוהבת חיות? הייתי הולכת ומפוצצת את הפרצוף לדביל בגן החיות שלא הקצה משאבים לתפוס אותו. ואת יודעת, מישהו דיבר איתי על זה רק השבוע והוא אמר לי שזה בגלל הסיבה הביורוקרטית שעובדי גן החיות היו הולכים בארבע הביתה. ארבע אפס אפס, כן? והזאב היה יוצא לשוטט בסביבות חמש, אז הם אמרו שהם לא יכולים לתפוס אותו. אין, אני ממש ממש ממש שונאת אנשים כאלה. בגדול. חיות זה אי של תום ואהבה בעולם.

      ולא ידעתי שהוא מת.

      מה יהיה עם הדברים האלה? למה אפחד לא משלם אף פעם על הטעויות האלה? למה? בסוף אני אהיה רוצחת סדרתית. כמו ב'נהג מונית' - אני פשוט אצא ואחסל את כל היצורים הדוחים שאחראים לזוועות האלה. 

       

       

      מתסכל לחלוטין !

      גן החיות טען שרשות שמורות הטבע או הגנים או השד יודע צריך לטפל בזה

      והם מצידם טענו שגן החיות אחראי על החיות שלו (מה שנכון)

      וככה, כמו בכל דבר, כל צד העביר את האחריות לצד השני והזאב שוטט ברחובות שנה וחצי !!

      מחדל זו מילה קטנה לתאר את זה.

      ואם, חלילה, היה ננשך איזה ילד? מה אז?

      בכל זאת, זאב.

      ובסוף, איזה עיוור שנסע מהר מדי בכביש במפרים פגע בו אנושות, והמסכן מת.

      אני רתחתי כשקראתי את זה.

       

        30/1/10 00:02:

      צטט: מ*כל 2010-01-29 20:43:27

      צטט: מיא 2010-01-29 20:24:12

      אין כמו שיחות עם בעלי חיים. השיחה הזאת שלך מרתקת במיוחד. גם אני מדברת עם שלי. יש שמועה שאצלכם זאב מסתובב בכרמל, שברח מגן החיות...

       

      זה סיפור מטורף ומכאיב עם הזאב.

      ברח לפני שנה וחצי מגן החיות והסתובב כל הזמן הזה, פה, בשכונה, ליד הגן.

      שנה וחצי !!

      וכלום לא נעשה להחזירו.

      תארי לעצמך. זאב בשכונת מגורים. בין ילדים, בין מכוניות.

      הוא רצה לחזור והסתובב ליד הגן בגעגועים לאחותו שנשארה בפנים.

      שכנים היו מאכילים אותו באופן קבוע. הוא שיחק עם הכלבים שלהם בכיף.

      וגן החיות לא עשה כלום לתפוס אותו ! או לפחות לא משהו חכם.

      ואז, לפני שבועיים הוא נדרס מאיזה אדיוט, וחזר לחצר שהיה רגיל לה וגסס שם ומת.

      כל כך מרגיז ומכאיב !

       

      אוי, זה מזעזע! לא ידעתי... חשבתי שהוא עדיין חי... זאב זו חיה כל כך מתוקה.... כמה כואב לשמוע! את רואה למה אני שונאת אנשים ואוהבת חיות? הייתי הולכת ומפוצצת את הפרצוף לדביל בגן החיות שלא הקצה משאבים לתפוס אותו. ואת יודעת, מישהו דיבר איתי על זה רק השבוע והוא אמר לי שזה בגלל הסיבה הביורוקרטית שעובדי גן החיות היו הולכים בארבע הביתה. ארבע אפס אפס, כן? והזאב היה יוצא לשוטט בסביבות חמש, אז הם אמרו שהם לא יכולים לתפוס אותו. אין, אני ממש ממש ממש שונאת אנשים כאלה. בגדול. חיות זה אי של תום ואהבה בעולם.

      ולא ידעתי שהוא מת.

      מה יהיה עם הדברים האלה? למה אפחד לא משלם אף פעם על הטעויות האלה? למה? בסוף אני אהיה רוצחת סדרתית. כמו ב'נהג מונית' - אני פשוט אצא ואחסל את כל היצורים הדוחים שאחראים לזוועות האלה. 

       

        29/1/10 21:34:

      צטט: מרוה אינדיגו 2010-01-29 21:17:00

      הכל כל כך פשוט והגיוני כשמסבירים את זה. כתבת מקסים.

       

       תודה רבה מרוה :-)

        29/1/10 21:34:

      צטט: הדקדוק הפנימי 2010-01-29 21:11:27

      גם הכלבים חכמים על הכרמל. זה בגלל הגובה והבריזה שעולה מהים :) דרישת שלום לחיפה עירי.

       

      בכיף :-)

      חיפה עדיין מחכה לך....

        29/1/10 21:33:

      צטט: ~מיכל~ 2010-01-29 21:07:14

      נהדר, מיכל!

      מקורי ומרתק.

      בעיקר קטע הריחות.

       

       

       

       תודה רבה מיכל

      כיף שבאת :-)

        29/1/10 21:32:

      צטט: שרוניני 2010-01-29 20:53:02


      מקסים מקסים מ ק ס י ם

       

      "יש נושאים שעדיף לא לדבר עליהם בין חברים" אמר וליקק את ישבנו בהנאה.

      (מצחיקה את)

       

      איי שרוני

      את תמיד מריחה אותי במקום הנכון :-)))))

        29/1/10 21:17:
      הכל כל כך פשוט והגיוני כשמסבירים את זה. כתבת מקסים.
        29/1/10 21:11:

      צטט: shai.h 2010-01-29 20:50:04

      אהבתי את שילוב הריחות בסוף. ריחות ומשמעותם. איזה פוסט שישי יפה. וכיף לך שהיה לך כזה בן לוויה. טוב הכלבים של הכרמל הם לא סתם כלבים :-)

       

       הכלבים בכרמל למדו בריאלי, שמע... :-)

      תרבותיים

      אהלן שי, כיף לראות אותך

        29/1/10 21:11:
      גם הכלבים חכמים על הכרמל. זה בגלל הגובה והבריזה שעולה מהים :) דרישת שלום לחיפה עירי.
        29/1/10 21:07:

      נהדר, מיכל!

      מקורי ומרתק.

      בעיקר קטע הריחות.

       

       

        29/1/10 20:53:


      מקסים מקסים מ ק ס י ם

       

      "יש נושאים שעדיף לא לדבר עליהם בין חברים" אמר וליקק את ישבנו בהנאה.

      (מצחיקה את)

        29/1/10 20:50:
      אהבתי את שילוב הריחות בסוף. ריחות ומשמעותם. איזה פוסט שישי יפה. וכיף לך שהיה לך כזה בן לוויה. טוב הכלבים של הכרמל הם לא סתם כלבים :-)
        29/1/10 20:43:

      צטט: מיא 2010-01-29 20:24:12

      אין כמו שיחות עם בעלי חיים. השיחה הזאת שלך מרתקת במיוחד. גם אני מדברת עם שלי. יש שמועה שאצלכם זאב מסתובב בכרמל, שברח מגן החיות...

       

      זה סיפור מטורף ומכאיב עם הזאב.

      ברח לפני שנה וחצי מגן החיות והסתובב כל הזמן הזה, פה, בשכונה, ליד הגן.

      שנה וחצי !!

      וכלום לא נעשה להחזירו.

      תארי לעצמך. זאב בשכונת מגורים. בין ילדים, בין מכוניות.

      הוא רצה לחזור והסתובב ליד הגן בגעגועים לאחותו שנשארה בפנים.

      שכנים היו מאכילים אותו באופן קבוע. הוא שיחק עם הכלבים שלהם בכיף.

      וגן החיות לא עשה כלום לתפוס אותו ! או לפחות לא משהו חכם.

      ואז, לפני שבועיים הוא נדרס מאיזה אדיוט, וחזר לחצר שהיה רגיל לה וגסס שם ומת.

      כל כך מרגיז ומכאיב !

        29/1/10 20:37:

      צטט: יופי יום 2010-01-29 19:35:15


      חתול חכם זה...

      רק כשנדע את הלבד נוכל למצא

      את החברות, והחופש, את

      החריף, המתוק, המלוח , החמוץ...

      אחלה סיפור תודה

       

      תודה לך

        29/1/10 20:37:

      צטט: פיני1 2010-01-29 18:37:51

      כלב חוצות  הדור הבא.

       

       כלב חוצות רילודד

        29/1/10 20:24:
      אין כמו שיחות עם בעלי חיים. השיחה הזאת שלך מרתקת במיוחד. גם אני מדברת עם שלי. יש שמועה שאצלכם זאב מסתובב בכרמל, שברח מגן החיות...
        29/1/10 19:35:


      חתול חכם זה...

      רק כשנדע את הלבד נוכל למצא

      את החברות, והחופש, את

      החריף, המתוק, המלוח , החמוץ...

      אחלה סיפור תודה

        29/1/10 18:37:
      כלב חוצות  הדור הבא.

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין