האמנות כריפוי
לאחר תאונת דרכים עם שיקום קשה יצאתי לחיים חדשים דרך האמנות .כיום אני מטפל ומדריך קשישים ואנשים מבוגרים ועוזר להם דרך האמנות.
ניתן לעזור גם לילדים,צעירים וסתם אנשים עם כל מיני בעיות.פתוח לשאלות,דוגמאות,סיפורים ואף תמונות.
פוסטים אחרונים
- חדשים בסטודיו 1/3/12
- פרחים בגינה של אודי 26/2/12
- השפן הקטן........... 20/2/12
- הפרי החושני מהגינה שלי 15/2/12
- מחפש רעיון .........לשם .בנתיים קראתי לו "שתוק" 24/1/12
- עבודות חדשות 25/12/11
ארכיון
מפגש חברים
אחת לעשר שנים נהגו כמה חברים מבית הספר
להפגש כדי לבלות ערב ביחד. בהגיעם לגיל 40 הם נפגשו כדי לבלות , אך מאחר ולא הצליחו להגיע להסכמה, הציע אחד מהם "בוא נלך למסעדת לאון, המלצרית שם סקסית ולובשת תמיד חולצה עם מחשוף מאד נדיב". ואכן כך היה.
בחלוף 10 שנים הם שוב נפגשו כדי לחגוג את גיל 50 והחלו להתייעץ היכן ללכת אך לא הגיעו להסכמה, עד אשר אמר אחד מהם "בואו נלך למסעדת לאון, האוכל שם מעולה ותפריט היינות עשיר ביותר". ואכן כך היה.
10 שנים מאוחר יותר עת רצו לחגוג את גיל 60, הם שוב נפגשו והתווכחו היכן לבלות. בהתחלה לא הגיעו לידי הסכמה אבל אחד מהם הציע "בואו נלך למסעדת לאון, שקט שם ולא מעשנים". ואכן כך היה.
כעבור 10 שנים לרגל שנתם ה-70 הם שוב נפגשו והתווכחו לאן ללכת ומשלא הגיעו להסכמה הציע אחד מהם "בואו נלך למסעדת לאון, יש שם מעלית והכנה לכיסאות גלגלים".
ואכן כך היה.
לאחרונה הם חגגו את גיל 80 והתייעצו לאן ללכת. בהתחלה לא הגיעו להסכמה עד שאחד מהם הציע "בואו נלך למסעדת לאון". אחד אחר ענה לו "רעיון מצויין, אף פעם לא היינו שם"... . . לא אני כתבתי שורות אלה קיבלתי במייל .החלטתי להקדיש אותם לאדם יקר לי וחבריו. למי שאינו יודע מסעדת ליאון ויוז'י קיימת בחיפה , רחוב הנביאים ,מול קולנוע "עצמון" לשעבר. מסעדה רומנית וותיקה מאוד בחיפה. אבא של אשתי וחבריו היו ניפגשים שם לעיתים תכופות לאחר הסאונה שהיו מבלים בה בימי חמישי. היו מכים אחד את השני בענפי עץ החרוב טבולים בקצף של סבון כביסה. במשך תקופה הצטרפתי לידידים ,קיבלתי בבית המרחץ את ה"בייזם" ההצלפה עם ענפי עץ החרוב ואחר כך זלילה במסעדה הרומנית עם יין "שפריץ"רומני וסודה,דגים מלוחים,גושי פסטרמה ועוד מאכלים רומניים מזילי ריר באותה תקופה. הפוסט מוקדש לאבא של אשתי, חמי, אדם שהיה יקר לי כמו אבי, אדם שטיפלתי בו שנים מספר בהזדקנותו ,אדם שזכה למות ללא יסורים. כמו כן ליאון שהיה חברו עוד מרומניה שהחזיר את נשמתו לבורא במחלה לא קלה. יהיה זכרם ברוך. אין צורך להיות עצובים, זו דרכו של עולם. חמי השאיר אחדיו שתי בנות נשואות, 5 נכדים ונכדה ונין . בקרוב תהיה גם נינה אבל אותה הוא לא זכה לראות. שבת שלום |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהודה
חייבים מפגש במסעדה רומנית לכל הרומנים שבחבורה , וכמובן למי שרוצה להכיר ולטעום .
תודה שהבאת וגרמת לנו לדקות של נחת מבית ההורים .
צחקתי מהבדיחה, והתעצבתי מהסיפור....
*
אלומה
אכן זו דרכו של עולם,
אבל לפחות נהנה ןידע לבלות עם חברים בכל גיל,
שזה לא מובן מאליו בכלל.
שבת שלום
דיקלה
יוד, בכל זאת מצאתה קשר למייל שרץ בין כולנו
ועוד קשר אישי ומעניין
מאחלת לך חג ירוק ושמח,התחלות חדשות
תקווה ,לצמיחה,גדילה ונתינה
רותיל'ה
זה דרכו של העולם
איזה יופי שאתה פה להזכיר את חמך ז"ל .
אני בטוחה שהוא ידע שגם הוא זכה , בחתן נשמה!!
מקווה שחתנים שלך יזכרו גם אותך ..((-:
סיפור יפה, על פיסת חיים בפסיפס הגדול.
קסום ומרגש.
נכון, זה החיים, המוות חלק בילתי נפרד ממנו.
ומה שנשאר, זיכרון מתוק של ימים רחוקים.
געגוע,
וחיוך.
רעיון נחמד להתחיל הספד בבדיחה...
כשאבי המנוח נפטר פתאום, ללא סבל, בלא שהסובבים טרחו ממושכות סביבו, ניחמו אותנו שרק צדיקים הולכים כך לעולמם.
אז זכית להמנות על משפחה של צדיק...
רמי
שאתה ובוביק מקושרים לאותם אנשים כי גם הוא קבל במייל
לפני כשנה היה כנס מחזור של בית הספר העממי
במהלך האירוע בא אלי ידידי מנוער שלום, ואמר לי
תשמע הנריק, "זה נורא מוזר, לא זכרתי שהיו לנו כל כך הרבה פיליפינים בכיתה"
החלק הראשון , התכוונתי.
מצחיק :)
למה לא ?
מה אין לנשים עיניים לראות,לב להרגיש
טוב......לא מדבר על פולניות......
בשבילן יש "חשקומיצין" תרופה מיוחדת.
תגיד...
חבר שלי כבר 45 שנים
אתה מגיב רק כשיש בחורות או אוכל
או שאני טועה ?
מענין איך יהיה מפגש של חברות כל 10 שנים?
האם אחת מהן תעיז להתציע כי - המלצר חתיך
אך,
יחי החיים הטובים
און מיתיתיי
או איקרא
או צ'ורבה
דויי פטריצ'ן
או פיינה בונה
שי און שפריץ....
כפרה
תלמדי לעשות את זה עם עיניים סגורות
ורק עם האצבעות
ככה זה יילך מהר יותר
לכתוב....אני מתכוון , הקלדה עיוורת.
שבת שלום
אוף...עקפו אותי
שם מלמעלה...
יו...אני ראשונה שלך...
הללויה...
תודה איש יקר וחביב
שבת וט"ו בשבט
נעים וטעים לך
ולכל המשפחה היקרה
*
* פנינה
מעולם לא נכנסתי למסעדה
אך שנים עברתי לידה
צפיתי בהנאה ביושבים שם
וידעתי שהם פרלמנט.
תודה על הפוסט הנפלא בשני חלקיו!
מזכרת כתובה לחמך-יהי זכרו ברוך.
אתה ואני כנראה מקושרים לאותם אנשים במייל... קיבלתי את זה היום גם.
בדיחה טובה, והיה מענין לשמוע את הרקע שמאחורי המסעדה. תודה.