כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תל אביבית נמרצת

    שוזרת את החיים לתוך המילים ומהמילים מחברת משפטים כידי לנסות ולתאר כיצד החיים האלה נראים בעיניי
    www.linurman.com

    פראג - קוויקי מזרחי ארופאי לא חינני

    12 תגובות   יום שישי , 29/1/10, 20:17
    משהו קצר קטן וזריז בדרך בין ברצלונה לתל אביב 

     

    אנחנו ממריאים מברצלונה החמימה חזרה לתל אביב הנמרצת גדושים בציפייה לחוויית פראג בת 4 שעות. קונקשן מעולה, חשבנו לעצמנו (אחרי ששכנעתי את בן זוגי כי סלבסטר בפראג הרבה יותר חגיגי ואמיתי).

     

    אנחנו נוחתים בפראג, יוצאים לתפוס מונית ובדרך מהדלתות האוטומטיות של שדה התעופה למונית אנחנו מבינים, שמזל שסחבנו בתיק יד שכבת בגדים נוספת וגם כובעים וצעיפים, כי המילה קר לא מבטאת במדויק את מה שהפנים החשופות שלנו חוו באותה השנייה, הם פשוט קפאו. הנהג מדבר אנגלית! כמה נפלא. אחרי נסיעה של 20 דקות, שבהן היה נראה שכל העיר מסביב לעיר העתיקה של פראג נמצאת בשלבי בנייה, בניית מחלפים, בניית כבישים, בניית מגדלים, הכול חפור ואם לא היו שלטים המכריזים על PRAHA בתוך שדה התעופה הייתי מתחילה לתהות האם בעיר הנכונה נחתנו. המחזה שראינו מהחלון של המונית היה בכלל לא קריסמסי ובקושי אירופאי.

     

    אנחנו מגיעים לכיכר המרכזית (ההיא שהתרחשה בה מהפכת הקטיפה המפורסמת) וישר "דוך" לדוכן הנקניקיות. קנינו כל אחד נקניקיה שבמקום לחמנייה הגיעה עם 2 פרוסות לחם רוסי דחוס וקר כמו האוויר שבחוץ. בזמן שניסינו להתמודד עם כל השמן שנזל מהנקניקייה בכל ביס ועם כל התבלינים שפוצצו אותה והתפוצצו לנו על החיך, מעמדתי הצנועה קרוב מאוד לדוכן הנקניקיות, אני פתאום קולטת שהשפה היחידה שאני שומעת בתוך ההמון העובר ברחוב לידנו היא שפת אימי, רוסית! כל התיירים היו רוסים, כל הרוסים לבשו מעילי פרוות וכולם איימו לדרוס אותנו ותנחשו מה, אף לא התנצלות אחת.

     

    ירדנו במורד השדרה, הצטלמנו עם החשמלית האדומה ברקע ושמענו גם קצת רוסית מהולה בעברית. הגענו למקבץ דוכני "קריסמס" שמציעים מזכרות מהעיר וגם אוכל אוטנטי שמחמם את הלב. ליד כל דוכן תור של דוברי רוסית לבושים בפרוות ולידם, לובשי פרוות ודוברי רוסית שמנסים להידחף בלי תור (תהיתי לי האם הודיעו על הפסקה באספקת מזון יום למחרת ואנחנו פספסנו את זה). אכלנו מאפה צ'כי סטייל קיורטוש ההונגרי. בדוכן עם תנור ענק 3 מוכרות זעופות פנים מגלגלו את הבצק על מוט רחב ואפו אותו בתאבון ענק. קיבלנו את המאפה בתוך מפית קטנטנה ועם סוכר דבוק מאליו. תענוג לכל אוהב פחמימות מושבע. בצידו השני של הדוכן, מאותו הבצק, טוגנו "חבלים" מתוקים בשמן עמוק, התוצאה מאוד הזכירה את טעמן של הסופגניות שלנו רק בצורה "חבלית". הפעם זה הוגש בתוך שקית נייר וגם כן עם סוכר מלמעלה. טיגון בצק בשמן עמוק תמיד הייתה צורת "האפייה" האהובה עליי, כמות הכולסטרול בהחלט הייתה מספקת והטעם גן עדן אז נשארתי מאוד מאוד מרוצה (גם בגלל שהלעיסה הבלתי פוסקת מנעה ממני לקפוא למוות).

     

    המשכנו לכיוון עץ האשוח הענק והמלאכותי שכולם ניסו להצטלם לידו אבל אף אחד מאלה שעברו ליד לא ניסו לעצור או לעבור בצורה שלא תפריע להצטלמות. אז המשכנו בחיפוש אחר עץ פחות עמוס והגענו לשעון העתיק והמפורסם ושם, למרגלותיו, כמות האנשים התחילה להיות ממש מאיימת ומרוב הפרוות בקושי היה אפשר לזהות אנושיות כלשהי. מהר מאוד גילינו עוד עץ אשוח נוסף, הרבה יותר מרשים, הרבה יותר גדול והרבה הרבה יותר מקושט מקודמו הצנועה. בכיכר שבין השעון לעץ התפרס לו שוק קריסמס של דוכנים שהציעו יין חם, מאכלים מקומיים ומזכרות יפות. שאלה מטרידה חדרה למוחי, בשביל מה עמדנו בתור בדוכנים האחרים רבע שעה קודם?

     

    טעמנו פלצ'ינקה - קרפ צ'כי עם אפשרויות מילוי שונות, שמגלגלים אותו לרצועה שטוחה ארוכה ורחבה. איש עצום מימדים עם בטן שבקושי מצא לעצמה מקום בתוך הדוכן הפצפון, הכין לנו פלצ'ינקה עם נקניק מבשר לבן וגבינה צהובה מגורדת. האמת, המלית הייתה מעולה אבל הבצק שממנו עשו את הקרפ הצטיין בחוסר טעם בלבד. לא הייתי מתנגדת לקצת השחמה כי הפלצ'ינקה שלנו הייתה חיוורת כמו הפנים שלי כשאני מודאגת. אחרי זה קנינו גם מנה של 5 לביבות תפוחי אדמה שמנמנות שומניות ומדהימות בטעמן שהוגשו לנו על קרטון פיצה בתוספת קרוב כבוש. תענוג רצוף של שומניות ומה שהכי חשוב הוא שהפה לא הפסיק ללעוס, שלא אקפא.

     

    ואז.... התחילו הזיקוקים. מאיפה? למה? לכבוד מה? האאא נזכרתי, במזרח אירופה חגיגות סלבסטר נמשכות שבוע אחרי הסלבסטר עצמו. הלכנו בעקות הזיקוקים והגענו לאחד הגשרים, רק שעד שהחכמנו למצוא את המקום הנכון, המופע נגמר והמון סוער התחיל לזרום נגד כיוון התנועה שלנו. דרכו עלינו ורמסו אותנו בלי רחמים. כדי להישאר בחיים נצמדו לקיר של המלון אינטרקונטיננטל כדי לחכות שהלחץ ייגמר אבל הוא לא נגמר והאנשים לא הפסיקו לזרום מהגשר לכיוון העיר. ניסינו "לחתוך" באלכסון לאחד הרחובות הצדדים בשביל להימלט אבל גם שם היה המון סואן שיצר פקק בגלל רוחבו הצנועה של הרחוב ופה ושם נתקענו גם בהורים שהושיבו את ילדיהם באמצע המדרכה לעשות פיפי. כמה חינני.

     

    עברו כבר שעתיים מאז שירדנו מהמונית ו-4 מעלות מתחת לאפס התחילו להיות מאוד מורגשים בתוך העצמות שלא לדבר על הגפיים שאיבדנו את תחושתם. נאלצנו לוותר על כל היופי של העיר המדהימה הזאת והלכנו לחפש מונית כדי לברוח חזרה לשדה התעופה המחומם. בדרך תדלקנו עם נקניקייה נוספת הפעם היא הגיעה כמקובל, בתוך לחמנייה קרירה. נכנסנו למונית שחנתה ליד הכיכר ויצאנו לדרך מנסים לעקל את כל מה שנכנס לקיבתנו.

     

    נסענו ונסענו, הדרך הייתה קצת ארוכה ואנחנו השתדלנו שלא לפספס את התקתוקים של המונה, בונים על סכום הכסף המדויק שהשארנו כדי לחזור לשדה בהתאם לעלות ששילמנו בהלוך. אנחנו מגיעים ליעדנו והמונה הממזר מראה סכום הכפול מזה ששילמנו למונית בהלוך! מה קרה? הנהג מציג לנו בגאווה שלט ועליו רשום PRIVET TAXI. טוב, מה לעשות? יש מה לעשות! סיבוב לרוחבו של כל שדה התעופה כדי לחפש מקום עם קספומט (ועם מונה שממשיך לתקתק כמובן).

     

    אחרי תשלום מופרז (ליתר דיוק כפול ממה ששילמנו למונית שלקחנו מהשדה לתוך העיר ובמילים אחרות ובכסף ישראלי 320 שקלים) והקפאת כל האיברים החיוניים אנחנו מגיעים לשדה וקונים 2 בקבוקי מים. בקופה אנחנו מגלים כי עלותם היא לא פחות ולא יותר מאשר 7 יורו! טוב נו, שדה התעופה, מותר להם.

     

    עד הטיסה נשארו לנו עוד שעתיים של המתנה ואנחנו מנסים להתמקם. כל הכיסאות בחלל הממתינים עשויות מברזל לא חינני ובעלי משענות בזווית השוברת את עמוד השדרה. מזל שיש לנו את הלפטופ שיבדר אותנו. אחרי ישיבה של שעה וחצי בצורה הכי עקומה והרסנית לכל שריר וכל גיד בגוף נהיינו רעבים וצמאים ואז.... אנחנו מגלים כי כל המקומות שאחראיים על הספקת מזון ומשקאות בשדה התעופה הצ'כי המהולל, נסגרים בשעה 22:00! איך אפשר לסגור הכול בשעה 22:00 כשהטיסות ממשיכות לצאת כל הלילה? הגאוניות השיווקית לשמה.

     

    היחס הלא סימפטי מנותני השירות וגם הסביבה, שכל כך לא נוחה בנוקשות שלה, יצרו אצלנו תחושה כי התייר, מבחינתם של הצ'כים, משתייך לקאסטה הנמוכה ביותר ולכן אין שום צורך להתחשב בו. יכול מאוד להיות שאנחנו הגענו לפראג מלאים בתמימות ורכות תיירית בעקבות כל הנוחות והאכפתיות שהפגינו כלפינו הספרדים המנומסים אבל גם יכול להיות שכל מה שחווינו הוא סימן ההיכר המופגן ביותר של שאריות המחשבה הקומוניסטית שעל פיה האדם, האישיות והפרט, אין להם שום חשיבות. לא יודעת מה מביניהם הוא הנכון אבל מה שחשוב היא התוצאה הסופית והתוצאה היא שחזרנו משם, אומנם שבעים מאוד, אבל גם מאוכזבים קשות.

     

    24 שעות, 3 מדינות ומעברים קיצוניים במזג האוויר, הנגובר, אפטר סלבסטר אירופאי מהול בניחוחות ים תיכוניים וחגיגות אפטר סלבסטר מהולות באוכל רחוב שומני, פרוות אמיתיות ואנשים שלא מחייכים. תודה לאל שאצלנו בארץ יש קצת מהכול אבל בקטנה, בביתיות ולא בהגזמה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      הלו לין.. גם הייתי שם בתקופה הזאת ינואר 2004 אם אינני טועה. בעיקר הקור מרשים

      אה וכמובן היופי הלא נדלה של העיר :)


      http://bazz1.deviantart.com/art/View-of-Prague-by-Baz-Anan-58514008

       

      האוכל ? כאן יותר טוב, וואלה, בתאילנד יותר טוב מכאן לפעמים....

        2/2/10 08:59:
      נשנשית המנשנשת בנישנושים...שמרי על תזונה נכונה שהמישקל שלך ישאר סקסי...אלופה שיכמותך

      צטט: jad77 2010-01-31 17:38:35

      אני מתכונן לקרוא פוסט שלך,

      קודם כל אני לוקח אויר מתרווח על הכסא ו...

      הרגשתי נמשים נופלים מפנייך מרוב תאור מדוייק של הקור העז.

       

      ממש נהנתי לקרוא.

      וסליחה בעברית בשם תיירים רוסים שמזמן לא השתמשו במילה בשפת האם אמאשל'הם.

       

      אכן נפלו כמה נמשים

      אבל על דאגה, יש עוד הרבה :-)

      תודה!

      צטט: תומר ס 2010-01-30 22:13:45

      פראג באמת מקסימה, וטעימה...

      מה לגבי הבירות המעולות ביותר באירופה???

       

       


      בשביל בירות לא צריך לטוס לשם

      אפשר פשוט לקפוץ למסעדת הפראג הקטנה ברחוב אלנבי בתל אביב

      יש שם את כל המבחר שיש גם בפראג עצמה

      :-)

      צטט: אישבקיר 2010-01-30 20:19:28

      על פוסט כזה אפשר רק לומר שחבל שלא לקחנו אותך איתנו כשהיינו שם.

      גם אנחנו נתקלנו באנטיפטיה המופלגת של הצ'כים (הנהג דיבר אנגלית????) ובנקניקיות (בלחמניה) שהיו הארוחות העיקריות שלנו (כולל כוס בירה צ'כית מצוינת - שווה ערך ל 10 ש"ח).

      מאידך אנחנו היינו בתקופה אחרת בשנה וזכינו במזג אויר נפלא ובאוירה המיוחדת של פראג בה לא נתקלנו בשום ארץ אחרת. התחושה של חגיגה מתמשכת. חגיגה של תיירים, של אירועים ויופי בלתי נדלה.

      מבחינה גסטרונומית קופחנו אך ורק בגלל ההיצע הענקי של מסעדות.

      מרוב חיבוטים ופקפוקים שניפול דווקא על מסעדה לא מוצלחת החמצנו את החוויה הקולינארית ובסופו של דבר אכלנו במסעדת-צייד יקרה להפליא (במושגים המקומיים) שהיתה שווה כל אגורה ששילמנו. (בעצם אפילו יותר, כי שילמנו מעט)

      פראג לעולם תשאר בזכרוננו כ"חוצלארץ" המוצלח ביותר בו היינו. 

      צר לי שלא נותרה בך אותה תחושה.

      ממליץ על ביקור חוזר באביב.

       

      מה ששחכתי לציין בפוסט הוא שזה היה הביקור השני שלי בפראג

      בפעם הראשונה זה קרה לפני 5 שנים ובתקופה שלפני קסימס.

      אכלנו במלא מסעדות זולות וטעימות ושתינו איןסוף אלכוהול זול

      לא יצא לי כל כך לשים לב לאנטיפטיות בפעם הראשונה כי אז עוד לא היכרתי את אירופה וכמה חביבים ומנומסים אירופאים

      הפעם זה מה שבלט במיוחד כנראה בגלל שהגענו ישר מהחמימות של ברצלונה

      בכל מקרה אני מסכימה שכל חוויה היא שונה והכול בעיניי המתבונן

       

        31/1/10 17:38:

      אני מתכונן לקרוא פוסט שלך,

      קודם כל אני לוקח אויר מתרווח על הכסא ו...

      הרגשתי נמשים נופלים מפנייך מרוב תאור מדוייק של הקור העז.

       

      ממש נהנתי לקרוא.

      וסליחה בעברית בשם תיירים רוסים שמזמן לא השתמשו במילה בשפת האם אמאשל'הם.

        31/1/10 08:41:


      בוקר טוב

      למען האמת, לא ממש עושה חשק לטוס לשם...

      לא בעת הזו, לפחות...

      תודה

        30/1/10 22:13:

      פראג באמת מקסימה, וטעימה...

      מה לגבי הבירות המעולות ביותר באירופה???

        30/1/10 21:24:


      לתייר פירושו לחוות כל מיני חוויות, לעיתים טיפה מאכזבות.

      אין כמו בבית. כאן בארץ !

        30/1/10 21:08:

      תל אביבים נמרצים

      שחושבים שמכיוון שזול

      נוסעים.

       

      1 למאי

      שומעים את הניצנים

      מקבלים

      זיקפה מזה

       

      כל ציפור חכמה מבינה

      שאפילו אגמי החרה של ישראל

      עדיפים

      על הקור הרע

       

      ולא צריך לגור בפראג היקרה

      שוכרים אוטו

      ומגיחים

      כל אימת שבא

        30/1/10 20:19:

      על פוסט כזה אפשר רק לומר שחבל שלא לקחנו אותך איתנו כשהיינו שם.

      גם אנחנו נתקלנו באנטיפטיה המופלגת של הצ'כים (הנהג דיבר אנגלית????) ובנקניקיות (בלחמניה) שהיו הארוחות העיקריות שלנו (כולל כוס בירה צ'כית מצוינת - שווה ערך ל 10 ש"ח).

      מאידך אנחנו היינו בתקופה אחרת בשנה וזכינו במזג אויר נפלא ובאוירה המיוחדת של פראג בה לא נתקלנו בשום ארץ אחרת. התחושה של חגיגה מתמשכת. חגיגה של תיירים, של אירועים ויופי בלתי נדלה.

      מבחינה גסטרונומית קופחנו אך ורק בגלל ההיצע הענקי של מסעדות.

      מרוב חיבוטים ופקפוקים שניפול דווקא על מסעדה לא מוצלחת החמצנו את החוויה הקולינארית ובסופו של דבר אכלנו במסעדת-צייד יקרה להפליא (במושגים המקומיים) שהיתה שווה כל אגורה ששילמנו. (בעצם אפילו יותר, כי שילמנו מעט)

      פראג לעולם תשאר בזכרוננו כ"חוצלארץ" המוצלח ביותר בו היינו. 

      צר לי שלא נותרה בך אותה תחושה.

      ממליץ על ביקור חוזר באביב.

        29/1/10 20:23:


      וכל זה רצית ב24 שעות? לרגע תהיתי איך את מספיקה לטייל כל כך הרבה :-))

      אבל שאפו על הכתיבה הנהדרת שלך.

      כן כן הצ'כים סוגרים הכל ב10- ואין להם הערכה לתייר הנכנס ויוצא במשך הלילה.

      וכמה טוב לחזור הביתה אה? מדינה קטנטנה ובה הכל יש.

       

      ולבסוף "חזרנו עייפים איך מרוצים"  תמשיכי לכתוב..

      ארכיון

      פרופיל

      Lin Urman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין