כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    הסנה הבוער - סיפור על עץ לט"ו בשבט - מאת רמיאב

    33 תגובות   יום שבת, 30/1/10, 01:56

      הסנה הבוער   -  סיפור על עץ לט"ו בשבט   -  מאת רמיאב -  

     

     

    לפני כשנתיים וחצי עברתי ניתוח לא פשוט. התחלתי להתאושש, כשאוהבי לא סרו ממיטתי, והועברתי אחרי מספר שבועות, למחלקת השיקום בבית החולים. במחלקה הזאת הייתי כחודש ימים ושבתי לאט לאט לעצמי. עברתי תרגילי פיזיותרפיה ומשחקי חשיבה והרכבה, בלעתי תרופות, נהניתי ממנוחה ואוכל די טוב.

     

     

    מלבד הביקורים היומיומיים של אשתי, בני משפחה וחברים. פגשתי הרבה אנשים שהיו במצבים שונים ועם חלקם העברתי את הזמן בשיחות ובתקשורת אנושית.

     

     

     

    אחת מתוצאות הניתוח הייתה פגיעה חמורה בשדה הראיה (שכיום קטנה בהרבה והמצב הוטב) והיה עלי להתרגל למצב ולצפות לשיפור.

     

     

    יום אחד הציעו לי ללכת לחדר הריפוי בעיסוק בקומה השנייה. בחדר הייתה מדריכה  וישבו 5-6 משתקמים, סביב שולחן כשהם יוצרים עבודות יד, בעיקר משחילים חרוזים ויוצרים תכשיטים ואביזרי קישוט נחמדים. על הקירות היו ציורים ורישומים שנעשו במקום. השחלת חוטי ניילון בחרוזים לא משכה אותי וביקשתי לצייר.

     

     

    למחרת קיבלתי בד ציור מתוח על מסגרת, צבעי אקריליק ומכחולים. הרגשתי שהרצון לצייר, למרות עיני הפגועות, בוער בקרבי. הרגשתי כאילו אני בלהבות של רצון להתבטא. לצפצף על מה שעבר עלי. להמשיך לחיות, להראות מה שעבר עלי ולמרות הכל נשארתי מי שאני.

     

    הרגשתי כי נשארתי כמו עץ שנפגע מאש ונותר בתהליך התחדשות, ממה שלא נשרף ונשאר...

     

     

    חשבתי על שיח בוער באש אבל איננו נאכָּל, אינו מתכלה.

     

    נזכרתי בגירסא דינקותא, במשה רבנו:

     

    וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג' 2).

     

    גם בימינו כוונת הביטוי לדבר שאינו מתכלה, ויש לו תוחלת חיים ארוכה ובלתי מוסברת.

     

     

    זהו... האדם כעץ השדה ואני כסנה הבוער... הייתי.

     

     

    ישבתי ותקפתי את הבד, ציירתי את הפורטרט שלי באותה מלחמת התאוששות, לפני שכובתה השריפה סופית ונשארתי עם האפר, שאז טרם התפזר. ציירתי כשראייתי מוגבלת, אבל הצלחתי לראות מה אני עושה.

     

     

    ''

     

     

     

     כשעמדתי להשתחרר הביתה, ביקשתי מאשתי שתמסגר את הציור, ביקשתי מצלמה וצילמתי אותו. ביום השחרור הענקתי אותו בתודה, עם הקדשה למחלקת השיקום א' בבית החולים שיבא.

     

    הציור תלוי שם בכניסה לחדר הרופאים במחלקה.

     

     

     

     

     

      

    כל הזכויות שמורות ©

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/11 00:48:
      הציור נפלא!
      והעיקר שאתה מספר כאן...
        21/1/11 23:59:
      הסנה בוער כפי שאתה כותב אבל לא אוכל - רואים בתוצאה.

      מאחל לך החלמה מלאה.

      צ'רי
        13/1/11 13:22:
      אכן הסנה בוער.!!
        6/2/10 06:44:

      נגעת. תודה.
        2/2/10 19:42:

      As good as Rami can tell, I love the color as well

      73

       

        31/1/10 22:00:

      אהבתי את הסנה ....

      *

        31/1/10 19:45:


      ולמרות ,

      הוא מצויר באופטימיות בוערת,,

       צבעי אש לוהטים ושמחים,,,*

        31/1/10 15:49:

      בריאות בריאות ועוד בריאות.
        31/1/10 10:26:

      רמי יקר.. חבר טוב שלי..

      איני מופתעת יותר ממך.

      לא מופתעת מכישרונך...

      אך מופתעת מהרעיונות שלך.

      תודה לך על הציור וכל המלל.

      אוהבת לקרוא אותך.

      שבוע טוב.

      *

        30/1/10 23:36:
      ציור יפה:)
        30/1/10 23:21:

      הציור נהדר רמיל'ה:))

       *

      והעיקר שהכל עבר

       

      חג אילנות שמייח לנו

       

      }{שטוטית_משכבר הימים

        30/1/10 23:14:

      ציור מקסים ועוד יותר הסיפור מאחוריו!
        30/1/10 18:23:
      רמי , מרגש לקרוא, אוהבת את כתיבתך.
        30/1/10 18:06:


      רמי הב הב הב

      מרגש כל כך

      והציור נפלא

      איש מוכשר

      וברוך כשרונות שאתה

      תודה

      חיבוק

        30/1/10 16:56:


      " הרגשתי כי נשארתי כמו עץ שנפגע מאש

      ונותר בתהליך התחדשות, ממה שלא נשרף ונשאר... "

       

       

      תודה על הסיפור האישי המרגש .

       

      והתמונה שציירת .. מ ד ה י מ ה   ביופיה ...

       

      טו בשבט שמח ופורח..

       

      שבוע טוב ומבורך..

        30/1/10 16:46:

      יופי של ציור.

      מביע בדיוק את אשר רצית.

      מקסים.

        30/1/10 16:40:


      יוצא מן הכלל!

      מאחלת לך שתמיד תישאר סנה בוער (ביצירתיות) שלעולם איננו מאוכל!

      *

      אלומה

        30/1/10 16:27:


      רמי היקר,

      כחה האדיר של רוח האדם!

      היש מילים טובות מאלו?

      כולי הערכה, גם לציור, גם למצייר,

      הרבה נחישות ורצון,

      והנה אתה אתנו כאן היום,

      ניצחת!

      ניצחון הראוי לרבבות כוכבים.

        30/1/10 15:46:


      ציור - סיפור נהדר

      טעם של עוד

        30/1/10 13:21:

      *

      תודה שהזמנת ושיתפת

      חג שמח......

       

        30/1/10 10:20:


      הציור יפה

      ואכן, סמלי לאותו סנה שבער ולא אוכל .

      תודה .

        30/1/10 09:52:


      רמי,

      היה מרגש לקרוא,

      הדימוי לסנה הבוער באש ממש נהדר ומעניין,

      הפריחה הלוהבת למעלה נראית איתנה,

      וכל שלל הצבעים בתחתית הציור כמו משאבים שאינם מתכלים,

      נהדר ומרגש.

      שבת שלום

      דבי

        30/1/10 09:26:

      רגשותיך הסוערים ומלחמתך במצבך

      מורגשים היטב ביצירה

      אך היא גם מלאה באנרגיה טובה ומבריאה

      יש בך כח להתגבר על המחלה

      מאחלת לך בריאות טובה

      חג שמח ידידי!

        30/1/10 09:22:
      רמי אתה איש מיוחד, איש היודע להתמודד עם מה שיש....מרגש הסיפור, והבקשה לצייר = פה חבויה דרך נפלאה לצאת מהמצוקה!!! התוצאה מדברת בעד עצמה!!!נשיקה
        30/1/10 08:53:


       כֹּח רצון הוא המרפא הטוב ביותר שיש לאדם.

         א ש ר ך   ש י כ ו ל ת   ל ה ש ת מ ש   ב ו

       התרגשתי מאד מהסיפור ~ ומהעובדה שציירת

       במצב, כמעט בלתי אפשרי. והתוצאה המרגשת.

        אני מאחלת לך המון שנים בריאות ויצירתיות!!

                      ~ ט"ו בשבט שמח ~

                      ותודה רבה רמי יקר , על ששיתפת.

       

                    

        30/1/10 07:45:

      סיפור מרגש!

      מעניין הדימוי בו ראית את עצמך - כמו עץ..

       

      הכי טבע שיש

        30/1/10 07:27:

      ציור נהדר

      והרבה בריאות

        30/1/10 06:30:


      כסנה  הבוער  לא  נאכל...

      אהבתי,  רמי  היקר,  את  הציור..

      ושמחתי  שהחלמת  יפה

      ושאתה  אתנו...  בריא  וחזק..

      וכך  יהיה  עד   120..אמן  ואמן !

      שבת  טובה !

      סאלינה

        30/1/10 06:22:

      הסיפור והציור מביעים אופטימיות ותקווה.

       

       

        30/1/10 05:39:

      כל הכבוד לכוח הרצון !!! סיפור שמראה על אומץ הלב וההתמדה ,דוגמא למחשבה החיובית שתמיד תנצח !!

      הציור מקסים ומעביר את מה שעבר עליך.

      תודה על השיתוף.

      רבקה*

       

        30/1/10 03:57:

      יפה

      אני ברחתי מאישפוז עם מריבה וצעקות

      על כסא גלגלים

      ולא השארתי כלום

      לא נורא

       

        30/1/10 03:24:

      מודה

      שאתה באמת אגדה של עץ

      ושנזכה לעוד הרבה סיפורים

       

      טו בשבט שמח :)

       

        30/1/10 03:01:


      בוער באש הצבעים...

       מקוהה שאתה בכי טוב עכשיו!

      *

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין