| יש אנשים עוד כשהם קטנים אין להם חברים בני גילם ,בכיתתם הם מפחדים שמה הם ידחו , והם הולכי עם גדולים או קטנים מהם ,כשהם גדלים הם לא מזמינים ופותחים דלתם ,מחשש מהחברה בתת מודע ,הם מגנים ולועגים על חלשים, או מכוערים במראה,עלה בדעתם שיש משהוא מכוער באופיים, הם יגידו שאני הייתי קטן דחו אותי בני גילי וכינו אותי מכוער, ובכן כיעור פנימי מעלה כיעור חיצוני, מציעה להם לתת יותר אמון, ולהיות יותר כנים ,וחברותיים ופחות ביקורתיים, וללמוד הכנסת אורחים. יש אנשים שדרכם בעולם הוא ללמד עצמם אמונה,הם נולדים לא מגובשים ,ובלי אמונת, דת או ערכים,יש להם עור פיל ,מתחת לעור הפיל יש רגישות חולנית ,הם יהיו חייבים לגלות את האור בתוכם,דרך למוד רוחניות ,רק שם תימצא השלווה שהם מחפשים, יש אנשים טרחנים כל הזמן סביב האחר ,ההגנה הטובה שלהם היא ההתקפה ,הם עטופים כליפה קשה ורודים בעריצות בבין זוגם, הם מאוד מפחדים שלא יהיה להם מישהוא לידם להישען ולשים את המרכז שלהם עליו ,ממררים חיי בני זוגם במניפולציות, ושליטה ,ושרוצה בין זוגם לעזוב, הם מאבדים את שווי משקלם, הם צריכים להרים ראשם למעלה לשמיים ,ולמצוא את המרכז בתוך עצמם, ללמוד לחיות בשיתוף עם בן זוגם ולמצוא מרכז של עצמם ,ולא לאחוז בחוזקה באחר, |