כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרשנות לשורה 14

    ארכיון

    לוכד הפיהוקים

    21 תגובות   יום שבת, 30/1/10, 17:50


     

    לוכד הפיהוקים

    רוני בת השש ישבה עם אִמה מחוץ לבית הקפה בקניון, ונעצה מבטים סקרניים בִּשאר היושבים, תוך שהיא מסתובבת בכיסאה לכל הכיוונים.

    "שבי כבר בשקט" אמרה אמה, שהיתה עסוקה בשיחה בטלפון הסלולרי.

    "אבל אמא," אמרה רוני, "מה הוא עושה?" מבטה הסקרני היה תלוי באיש שישב בשלחן הסמוך ומדי פעם קם ממקומו במהירות, עשה תנועה שנראתה כאילו הוא לוכד משהו בין כפות ידיו, ניגש לרגע לאחד מיושבי בית הקפה, שוחח עמו שניות אחדות וחזר לכיסאו.

     

     

      "בכל פעם שאני תופס אחד, אני ניגש ושואל באדיבות אם הוא (או במקרה הזה- היא) רוצה אותו בחזרה".

    "הבעת הסקרנות, התימהון והבִלבול על פניה של רוני הייתה כה משעשעת, שהאיש ואמה החליפו ביניהם חיוך רחב.

    "אבל... מה אתה תופס?"

    "פיהוקים" אמר האיש. "פיהוקים כמובן"

    רגע!" רוני הקיפה את השולחן בזריזות רבה, ותוך כדי ריצה שלחה את ידיה לפנים וסגרה אותן בעדינות באוויר שלפניה, ממש מול פניו המופתעים של ילד קטן שעבר שם עם אביו. כשהיא מחזיקה אותן בזהירות סמוך לבטנה, התקרבה אל הילד.

    "בדיוק!" בהבעה רצינית פנה אליה ואל אמה ואמר בטון חגיגי:"אני ממנה אותך..."

     "רוני," אמרה רוני.

    "אני ממנה אותך, רוני האדמונית, לעוזרת הראשונה של לוכד הפיהוקים!!"

    כשעיניה מבריקות משמחה וחיוך ענק על פניה, הביטה רוני באמה בגאווה ומיד פנתה והקיפה את שני השולחנות בדילוגי שמחה. לפתע עצרה.

    "אפשר עוד שאלה?"

    "קצרה. אני כבר צריך ללכת."

    "מה זה אדמונית?"    

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/10 08:51:

      תודה לכל המגיבים שעדיין לא הודיתי להם.
        12/6/10 22:56:


      סיפור בראש אחר לגמרי!

      נושא לא שגרתי בכלל. מי היה חושב על זה..

      אבל הקטע הגדול בעיני היה בסוף, "מה זה אדמונית"?

      מהמוזרות הגדולה יותר לעניני שפה.. מה זה אדמונית ליד "לוכד פיהוקים"...מעניין!

      שבוע טוב נדב!

       

      איריס

        12/6/10 22:30:


      סיפור יפה, חמוד ורגיש.

       

      כל הכבוד!

       

      אנסה אותו על אחייניתי, שבטח תתלהב ותתחיל ללכוד לי את הפיהוקים.

        20/2/10 09:59:


      אך, עוזי, לקבל ממך מחמאות כאלה. מי צריך יותר?

      תודה, נשמה.

      תודה גם למגיבים האחרים. אתם מחממים לי את הלב.

        18/2/10 18:36:


      נהדר!

      כלכך מקורי ומיוחד, וכתוב אנושי וחכם ואוהב.

      הוקסמתי וחייכתי, נסחפתי ואהבתי.

      :-)))

      עוזי

        18/2/10 14:14:


      היי טימפי...

       מספרים, שע"י פיהוק אפשר לדעת מי הסתכל לעברנו

      הרי , הפיהוק "מדבק ".....

      פשוט לפהק - אם מחזירים בפיהוק ...

       מופתעיש חיבור :)

       

        17/2/10 20:12:


      מקסים

       

      רך מיוחד וחייכני

       

      לא ידעתי שהנך כותב ספרים

      קרא לי לעיתים מזומנות

       

      תודה יקירי

      לאה

       

       

       

        14/2/10 23:02:

        13/2/10 18:27:

      תודה גם לך, נשמה. אין דרך טובה יותר להתחיל שבוע. אגב, אני בחזרות לערב אזורי בו אשיר סולו בליווי תזמורת את "לא יכול להוריד ממך את העיניים" של מ. אריאל. יהיו שתי הופעות. כבר שרתי סולו בקיבוץ שלי, אבל אף פעם לא מול אולם מלא. החזרות הן תהליך מרתק בפני עצמו ואני מקווה להינות גם בערבים עצמם.
        12/2/10 20:57:

      נדב יקר.

      כמה עדין, מרגש, אנושי, רגיש....

      תודה.

        10/2/10 18:22:
      תודה איציק. תודה.
        8/2/10 21:25:

      חייכת אותי, טימפ ידידי.

      אחלה סיפור.

        8/2/10 20:34:

      תודה מקרב לב לכל המגיבים. אתם מחממים לי אותו.
        8/2/10 09:03:
      אז יש לנו אהבה משותפת...לג'ינג'יות (-:! בהצלחה עם הספר !!!!
        5/2/10 20:39:

      מקסים, מתוק, ומקורי.

      שבת שלום.

        5/2/10 11:49:


      שים לב בני: אני שולח לך אותה בחזרה עכ...שיו.

      לחסק אל: אני לא בטוח שהבנתי, אבל ככה זה עם אנשים שכותבים כמוך. כך או כך, תודה מקרב לב.

        4/2/10 21:48:

       

      החש ברוח.

      לכדת את תשומת ליבי עם הרעיון המקורי בהחלט הזה.

      עכשיו אני מצפה שתבוא ותחזיר לי אותה (את תשומת ליבי).

      בני

        4/2/10 19:40:

      בהחלט מקורי!

      ספר מלבב

      בהצלחה.

        4/2/10 18:46:

      תודה, שוקי. אולי תנסה ללכוד בעצמך? אני עושה את זה בר שנים וזוכה תמיד לתגובות מחויכות/נבוכות/צוחקות. אין לי ספק שכל אדם מקרי שאת פיהוקו לכדתי במקרה, זכר אותי לטובה לפחות במשך אותו יום ואולי גם סיפר על"המשוגע" לבני ביתו, חברים וכו'.
        30/1/10 19:13:

      טימפי היקר

      אפשר לוכד אחד

      להביא לקפה לכאן?

       

      סיפור נעים וחביב

      שוקי

      פרופיל

      טימפי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין