מי כתב את בתנ"ך (מה שמות המחברים, מתי חיו .........)
מתי כתבו את התנ"ך
מי מזהה ?
רמז את הטקסט כתבו כ 2500 שנים לפני הספירה ויש גרסאות קדומות בנות 6500 שנים
על גדות נהר הפרת הוא מקומה, עתיקה היא העיר, אלים בקרבה שכנו, האלים הגדולים עלה על לבם להביא מבול על הארץ.......
ניניגיקו, הוא אאה, בסודם יבוא גם הוא, פתח את פיו ולי, עבדו, אמר: עושר ונכסים נטוש, מלטה חיים! באלים אל תתחשב, הצל חייך! זרע כל חי למינהו הבא אל התיבה, אל התיבה אשר תבנה במו ידיך...........
נאספו סביבי כל בני ביתי, כולם נתנו ידם למלאכה. הצעיר בהם הביא לי כופר, ואחיו הביאו לי כל הנחוץ. ביום החמישי את שלד התיבה השלמתי, מאה עשרים אמות אורכה, מאה עשרים אמות רוחבה.................
בקיעיה וסדקיה בכופר רך אטמתי, משוטים וגם צידה אצרתי בתוכה. ששים ריבוא כורים של כופר לכבשן עריתי, שלושים ריבוא כורים של זפת הוספתי עליהם, בזפת וחמר חמרתי התיבה כולה. עד תמה מלאכת התיבה כולה, כל רכושי על התיבה עמסתי, כל כלי כספי עליה העמסתי, כל כלי זהב עליה העמסתי, כל זרע חי למינהו עליה העמסתי, כל בני ביתי וכל קרובי הבאתי לתיבה. כל חית שדה ויער עליה העמסתי, אומנים עושים במלאכה הבאתי לתוכה.
שמש הוא הודיעני המועד: 'עת מנהיג הסערה גשמי זעף הוא ימטיר עם ערב, אל התיבה עלה, דלתך סגור!' המועד אשר שמש אמר, הגיע, גשמי זעף לעת ערב המטיר מנהיג הסערה. אל ענני השחור השקפתי, מבשרי רעה היו הם למראה.
ששה ימים, ששה לילות נשבה הרוח, גשם זלעפות וסער, שטף עז כיסה את פני האדמה. עת היום השביעי הגיע, הסערה והמבול אשר כמו צבא נלחמו, שככו, שקט הים, רגע הסער, המבול חדל. צוהר התיבה פתחתי, על פני נפל האור, אל מרחבי הים השקפתי: שקט ודממה בכל, לעפר היו כל בני אנוש, לפני גג שטוח פני הים דמו. את ראשי הרכנתי ובכיתי, דמעותי הן על פני ניגרו. לכל עבר, אל קצות הים הבטתי, ממרחק תריסר שעות כפולות, לעיני פיסת קרקע שם נגלתה. על הרי ניסיר התיבה נחתה,
עת היום השביעי הגיע, יונה שלחתי, לה לעוף הנחתי, היונה התעופפה ואלי היא שבה, לא מצאה לכף רגלה מנוח, לתיבה על כן היא שבה. סנונית שלחתי, לה לעוף הנחתי, הסנונית התעופפה ואלי היא שבה, לא מצאה לכף רגלה מנוח, לתיבה על כן היא שבה. עורב שלחתי, לו לעוף הנחתי, לדרכו הוא התעופף, עד ראה כי פחתו המים. הוא אכל, קירקר ולתיבה לא שב. לארבע רוחות שמים החיות אזי שילחתי, לאלים הקרבתי מנחתי.
|