ביום שישי האחרון התכנסנו בביתה של איריס עודד ידידתנו מהקפה כדי לפגוש את מיכאל בלק, צלם דוקמנטרי מפואר שאותו הכרנו דרך עבודותיו המיוחדות שהוא פרסם למעננו בקפה.
מכאל בלק הוא כוכב אמיתי ואני מבקשת לדייק, כוכב זוהר בשמי הצילום הדוקומנטרי. כולנו יודעים מה פרוש יש לו או יש לה את זה ובכל תחום. אנחנו הולכים לתיאטרון ולשחקנית המסוימת שמגלמת תפקיד לא גדול בכלל, יש לה את זה. סטנלי פישר, שיושב מול המסכים במשרדו וקונה ישירות דולרים והמון, יש לו את זה. כשאני אומרת יש לו את זה בהקשר של מיכאל בלק, אני מתכוונת שיש לו את כל רזי המקצוע, פתורים בתוך ליבו ובמעמקי מוחו. שיש לו אצבע שיודעת להניח את מלוא כובד משקלה על כפתור המצלמה בתזמון מזהיר . בדיוק בזמן. לא קודם ולעולם לא אחר כך. שיש לו סבלנות אינסופית לחכות לפריים. הוא יודע שהוא יגיע בגלל זה היד שלו מוכנה במקום לזמן. יש לו את זה, כי יש לו את הרגישות לעטוף את המצולם בפרודות הרגע. הוא יוצא אל הנצח בדיוק כמו שמיכאל בלק ראה אותו בעיני רוחו. מיכאל מזדהה אם המצולמים שלו. הוא משמש להם מכשיר להעברת הרגשות הפנימיים שלהם. הם בוטחים בו. הם יודעים שהוא לא יעשה מניפולציה על מה שהוא רואה. הוא מתמסר אליהם והם מוסרים את הגיגיהם וחוויתם הקיומית לעדשה שלו.
מיכאל מצלם ילדים בעבודה שנים רבות. העולם המשוכלל שלנו משופע באי פודים ואי פדים שוכח להביט מעבר לשכמה. הוא מתעלם ממאות אלפי ילדים שבמקום ללמוד בבית ספר יוצאים לעבוד מעבר להררי החושך, בקור מקפיא תמורת סנטים זעומים במכרות הזהב בפרו, או בתעשיית השטיחים ברחבי העולם, ועוד ועוד.
צלם דוקומנטריסט מסוגו של מיכאל נוסע למשימה שתכליתה להרים קול צעקה, לשנות סדרי עולם, ולסייע בידי הילדים האומללים. גדולים וחכמים אמרו שתמונה אחת שווה יותר מ- 1000 מילים. ואכן כשמתבוננים בצילומים של מיכאל בלק מרגישים סוג של אי נוחות. הילדים היפים האלה, יפים חרף העבודה המשפילה, המצחינה והאיומה שהם עובדים בה, מעוררים את השאלה איך זה שבעולם נאור ומתקדם מהסוג הזה שלנו, יכולים כל כך הרבה ילדים לחיות בסבל נורא, בלי עוול בכפם.
מיכאל שהסתייע במימון של גורם הולנדי לביצוע המשימה בילה חודש ימים בפרו, ואת צעקת הילדים הוא יביא איתו לספרד לכנס בנושא ההתמודדות עם בעית הילדים העובדים והמנוצלים בעולמנו המעניין והקר.
ביום שישי הקרוב עמנואל רוזן מערץ 2 ישוחח עם מיכאל על עבודתו. במעריב יקדישו לו כפולת עמודים.
לדעתי מיכאל הוא כוכב צנוע, מנסה להכניס את ההשתאות שלי מעבודתו לפרופורציה, חי את עבודתו בכל הלב, וברור לו שכדי לשנות את העולם צריך יותר מצלם בודד אחד.
הכתובת שלו בקפה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1395302 כדאי לעקוב. הוא עומד להעלות תמונות מתוך המסע החשוב שלו למען כולנו
|
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקירתי החמודה,
אין לך מושג כמה שמחתי לפגוש אותך הבקר.
אני מקווה שאתה בטוב יותר
החיבוק שלי נשאר באיבו. סוג של חיבוק תמיד בשבילך.
אין לי בכלל ספק שאת יכולה לקחת המון כוח מהתמונות של מיכאל בלק
לאורך הפוסטים שלו
נשיקות חמות לך
ניומן יקירי
כשהקרואים היו מתכנסים סביב שולחנה של אמי המתוקה ז"ל ומשבחים את התקרובת
היא נהגה לומר שהאוכל טעים כי הקרואים שווים
ואני אומרת לך, אין פה מידה של פירגון. כשאתה נתקל בפירגון שווה סימן שמפורגן ראוי גם ראוי
אילנה התרגשתי מאוד ממילות הפירגון החמות שלך.
כמובן שאבקר אצלו.
תודה!
מצא מין את מינו:)
ניומן הוא הגבר הכי מפרגן בקפה. צל"ש!
*
איזו אמנות של פרגון יש בך,
לוואווו ענק מצידי,
והוא נרשם,
בזכות
היי, מה שלומך ? יופי שקראת ואף הגבתכל מילה !
תודה לך רחלי
,תודה שקפצת להודות
תודה שהבאת....
אלכסנדר הענק יקירי המיוחד, אתה בטוח תידע להעריך את הצילומים של מיכאל לפני ולפנים. ובהזדמנות תפנה אליו ותציע לו להתארח אצלך. הצילומים שלך כצלם חובב בינתיים, ראויים לגמרי. תודה חמה לך ידידי הענק
אוי גדעון סער, תודה שקפצת לחגיגת מיכאל בלק. פשוט ניתנה לי הזדמנות חוזרת לבקר אצלך וליהנות מהעבודות שלך. המחווה לאנני אוקלי הרסה אותי מצחוק, וגם ציור נוסף עם אריה עליז. באוברול הציורים שלך תיאטרליים ומקסימים בעיני. תודה על המילים החמות והכוכבתודה על המידע ועל הקישור. מדהים.
הבית שלי הוא בגודל 97 מ"ר - מספיק גדול לכל עניין ודבר,
ואשמח בפעם הבאה שיפנו אלי באופן אישי - למי שיש בעיה.
פרץ אתה הרי הכי מתוק, וממש לא מתאים לך להעלב. אני מבטיחה לך להזמין אותך ואת אשתך אלי בתור revange
לדעתי אתה טועה. הבית של איריס לא גדול בלשון המעטה, והבחירה בחברים היתה קשה. בלי כל ספק יקיים מיכאל פגישה עם חברים אחרים בקפה. הוא איש אוהב אדם ואלמלא האילוצים האוביקטיביים בטוח שכולם היו מוזמנים
כיף לי שאהבת. אני בטוחה שתאהבי את תמונותיו של מיכאל כשהוא יעלה אותן לאתרמקסימים שכמותכם תודה
נציג יקר של חכמת האמת, אני מצפה ממך להבין שהפרגון הוא לא המטרה, הוא אמצעי בלבד. מיכאל יוצא עם החומר לכנס גדול בספרד, שם הוא ינסה להיות שופר לילדים שראה בפרו. אני חושבת שאם היו יותר אנשים דוגמת מיכאל מביאים את הספורים האלה כל הזמן,אולי ממשלות היו מתערבות ומונעות את הניצול הנוראי. הניצול הזה הפך להיות מוסכמה. ומי שמשנה מוסכמות אלה הן ממשלות ובתי משפט
לא מתחייב DANYY שהייתי בא ממעלות לתל אביב אך אני מרגיש קצת כמוך :-(, כי אני עוקב בשקיקה אחר תבונת ידיו ונשמתו של מיכאל בלק.
ועכשיו אני מבין שאת אוסף התמונות כולו לא אראה ואני מצטער על כך.
תודה וכוכב לאילנה.
כל טוב,
פרץ.
כנראה שאיריס עודד לא מחבבת אותי אם אני לא הוזמנתי להתכנס ולשמוע מקרוב על פרו של מיכאל בלק
אבל
...No hard feelings
כוכב לכבוד הכוכב
יהההה...תודה,
הלכנו לבקר,
ונשארנו מרותקים.
ת ו ד ה
יפה אמרת.. עכשיו מה עושים מלבד מלפרגן??
20 אלף ילדים מתים מידי יום באפריקה ממחלות זיהומיות ומחסור במים נקיים..
ועוד נזכיר את תנאי העבודה בסין..
כמה מאיתנו באמת ערים לזה שכמעט כל דבר מיוצר היום בסין (אפילו דגל ישראל)
האיטי.. מה אומר ומה אוסיף
משהו טוב.. כל אחת היא אור קטן וכולנו אור איתן
חשובנה ובצענה שינוי קטן ומשמעותי בהרגלי הצריכה שלנו
אפשר לשנות את התמונה לפחות מהפרספקטיבה הצרה שלנו
וד"ש לילדים מטול כרם ועזה
את צודק ואני אעביר לו את דעתך בשמחה
ג'וני יקר,
תודה גדולה על המחמאה
ציפוש מתוקה, תודה רבה לך על כל מילות ההעצמה שאת שולחת אלי. אני רוצה להודות, מבלי להמעיט בערך עצמי כמובן, שלהתחבר אל מיכאל ממש לא קשה. יש בו המון טוב לב, והוא נוטה להתחבר. הוא לא מקשה בכלל. היה כיף להיות בערב המעניין והמרתק הזה, והיה גם כיף לחתום אותו בפוסט שישמר את החוויה
תודה לך על המחמאה וגם על הכוכב
הוא שאמרתי כוכב צנוע. ולך הלנה היפה תודה חמה על כל הדברים השווים שכתבת לי. הסמקתי
תודה חמה לך איריס וגם חן חן לך שוב על קבלת הפנים לה זכינו אצלך.
אוי אלומה, תודה חמה חמה
אני שמחה. יש לי הרגשה שחובה להעניק לאמן, ליוצר, לאיך שלא תקראי לזה, את שבחיו בחייו.
כל כך הרבה מחשבה מושקעת. אי אפשר לעבור לסדר היום. מי כמוך יודעת
הארת לי זרקור.
תודה :)
יופי של עבודה
אילנה
מחמאות רבות מגיעות לך על כתיבה שכזו.
לא פשוט להתחבר וליצור מילים באופן אישי וציבורי,
על האיש הזה,אהבתו,פועלו,יכולותיו,אמונתו ואומנותו.
הבאת כאן את כולך, נפלא.
לגבי מיכאל,כבר הנחתי מספיק תגובות אצלו מדרך פועלי
על האנושיות שבו בתוך העוולות בעולם.
כל יצירה של מיכאל מחלחלת ותפילתי שהעולם לא ישקוט.
בהצלחה בפרוייקט.
סיפור מקסים
*
חזרתי בכיף לקרוא שוב ולהביא -
*
אלומה
וזו בדיוק הצניעות המדוברת, אותה אני מכירה כבר למעלה משנה. יאלנה, תיארת הכל הכי נכון שניתן אחרי הכל הייתי שם ראיתי ושמעתי. תודה לך על הפוסט המפרגן הזה.
תודה ו*
לאה
פוסט מקסים אילנה, זאת הזדמנות גם להודות לך על תרומתך האדירה
לרב שיח שהתנהל סביב פרוייקט הצילום בפרו של מיכאל.
אילנה -
תודה על הפוסט
שבוע נעים
עבודת קודש,
והיא גם עבודה יפה...
איזה כיף לי. את פשוט לא יכולה לתאר. אני מעריכה מאד את אהבתך נירוש יקירתי, ואני מאושרת שאהבת את מיכאל.
אילנה, נחתתי בהולנד וקראתי את הפוסט שלך,
אם זה לא היה כתוב עלי, עוד הייתי מאמין לך...
תודה מהלב על הפירגון החם, הפוסט על הילדים
נמצא בעשיה עכשיו וכנראה יעלה ביום שלישי.
אני בוטחה שתיהני יקירתי המתוקהיפיפית הנילוס. טוב לראות אותך יקירתי
דיייי.......מאוהבת בך.
הצצתי לו בכרטיס, אכן ואכן מוכשר ורגיש.
אז תייכף גמני !!
(-:
תודה לך נעמה
אי אפשר היה לתאר זאת יותר טוב!
*
נעמה
אוי ציפוס. אני כזאת סתומה שאי אפשר לתאר. הרי בכלל דברנו על הכדורגלן יפה הרגליים הזה אצל איריס. ומיכאל סיפר איך השתמש במוניטין שלו לפצח איזו כניסה לאנשהו. לא זכרתי כלום. יש לי רק רולנדיניו בראש וזהו. כבר אמרתי: סתומה בלומה
תודה לך חמודה. אני מקווה שהוא יקרא את הפוסט כשיגיע להולנד ויהנה והמוניטין שלו אצלנו. כיף גדולהו בונבונייאטה, את הולכת לחוות חוויה ובגדול. האמיני לי
תודה לך אלופה
מתוק שלי תודה. אני בטוחה שתאהב את פיו וליבו השווים של מיכאל כשהוא ניגש לבצע את עבודת הקודש שלו הקשורה לילדים.
איזה איש אתה. קסם
תודה לך יקירתי
הקסם בעבודתו של מיכאל הוא שנשמת הילדים נוהה אחריו. תילומי הילדים עובדים שלו לא דומים לשום דבר אחר. הם בועה בפני עצמה של השרדות בתנאי לחץ איומים. הבגדים הצבעוניים שהם לובשים מרככים מעט את הקדרות שבסביבה
יוכי מתוקה שלי, התמונות שלו מפרו כל כך מיוחדות. את תוכלי להשוות עם ילדי נמיביה שלך. עולם אחר לגמרי
תודה לך אלומה. השארתי לך מזכרת בסוף הספורון החמוד שלך
מיכאל באלאק (בגרמנית: Michael Ballack; נולד ב-26 בספטמבר 1976 במזרח גרמניה) הוא כדורגלן גרמני. . באלאק הוא קפטן נבחרת גרמניה בכדורגל מאז 2004. באלאק נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
באלאק עבר לבאיירן מינכן מבאייר לברקוזן ב-1 ביולי 2002 תמורת סכום לא ידוע,
יודעי דבר ואוחזי עיניים וכרטיסים צהובים(זו שפה של כדורגל) מתבלים שמועות שמיכאל בלק הצלם הדוקומנטרי המהולל כנראה סבו של מיכאל באלאק הכדורגלן, וזאת תמורת סכום שיודעי דבר לא יודעים.
וזה אילנה נקרא "גול עצמי" שתקעת לעצמך, עכשיו את הגולים המנצחים והכוכבים יש להעביר למיכאל בלק ולך.
אילנה כל הכבוד לתשואותייך, את משו את.
עוד אחזור עם מעט סכריניות לך ולמיכאל בלק.
.
יקירתי, אני מודה לך על הפירגון בחזרה. פירגון כזה תמיד תופס אותי מוכנה להדק אותו אל עצמי וליהנות ממנו את כל הזמן שאפשר.
שמעתי על פועלו....
מסיכמה עם כל מילה שהבאת לכאן
אדם יוצא דופן
רוני חמוד שלי, כדי לפתור אחת ולתמיד את קטע הפירגון הרשה לי להסביר לך שאני טיפוס של למה כן. למה לא מגיע לבד, לא צריך להתאמץ בשבילו. אנשי הלמה כן הם אנשים פשוטים בדרך כלל (עוד נקים מפלגה בסוף) שרואים את הדברים הקטנים ושמחים בהם. אני מאמינה ששמת את רולנדיניו או מישהו מהכוכבים ההם, שבעיני הם נהדרים, אבל כוכבים כמו מיכאל בלק נפלאים מהם. להיות בן אדם של למה כן, זו דרך חיים. אין לה תכלית לבד מהעניין שאני יוצרת עבור עצמי. אני מאמינה שאנשי למה כן פשוט מוצאים יותר זמן ליהנות. ואם נהנים, אני שם עם תשוקה גדולה
*
תודה שהבאת, הולכת לבקר אצלו :-)
כל הכבוד!
לינק מאילנה....
בהחלט מצדיק נטישת כל העיסוקים
והתפנות למסר שבדרך כלל מעלה חיוך עם עומק.
ראשית הפרגון יפה לך ומה עוד שהוא בא מכל הלב
ומי כמוני יודע זאת כמי שחווה את זה ממך "על בשרו" ((-:
איני מכיר את מיכאל האמור, אך מייד אתפנה לבקרו.
אשמור את המלצתך בדבר התכנים.
"כולך יפה רעייתי ומום אין בך"
הייתי שם ביום שישי,
נהניתי ...הועשרתי... התעדכנתי.
מסכימה עם כל מילה ויפה מאד הפירגון כאן : ))
מפרגנת שכזו צריכה לעמוד במגדל פעמוני העיר ולשאת דברה ללא צליל פעמון ולו הקטנטן שעל שולחנו של הכומר :)
מכיר את הכרטיס שלו. קראתי עליו וסביבו ובהחלט מתרשם ממקצועו וביצועיו. צניעותו יפה לו כי רוב עבודותיו נראות כך בעיני המתבוננים. הוא חווה חוויה אחרת והביא רק פריים אחד אלינו.
כמו שהיה בפרו שבועיים במימון עצמי וצילם הרבה ממה שראה נראה לי מאד מתאים להביא אל הספרדים את מראות העמים
הרצוצים מכובד מגפי קלגסי הספרדים והפורטוגלים ואחריהם האירופים הנרדפים שהפכו רודפי אינדיאנים לקחו להם את נשמתם פעלו להשמיד את תרבותם להמיר את דתם ובמשך מאות שנים ועד לעת האחרונה גם.
בפרו מתעורר גל גדל והולך של לאומיות קצ'ואנית וחזרה לשפה הקצ'ואנית. בקוסוקו כל הילידים לומדים ומדברים בשפתם המקורית בנוסף לספרדית. הקצ'ואנים הם צאצאי העמים הקדומים שנשחטו בינם לבין עצמם בניצוח הספרדים ועל ידי מצביאיהם. הם טוענים שהם צאצאי האינקה ובירתם עד היום העיר קוסקו, (לא רחוק ממאצ'ו פיצ'ו שהייתה כנראה עיר מפלט אחרונה). דיגלם בעל צבעי הקשת מתנוסס על ראש מגדל בית העירייה. משום מה ה'גאיס' אימצו, ותולים אותו למורת רוחם של הקצ'ואנים הדורשים מהם לחדול מכך.
קודם כל הכבוד הוא גם לך על הפרגון האדיר
מציצה מדי פעם לראות את הצילומים שלו
ומיד אקפץ להצצה נוספת.
תודה לך
מצטרפת לשבחים בכל פה!!! כדאי לציין שהתמונה שבחרת שימשה גם לי השראה לכתיבת סיפור רומנטי אתמול, וכמוך, גם אני מתפעלת מהיופי הויזואלי והכאב הכרוכים יחדיו בצילומיו של מיכאל.
(אשוב!)
אלומה
תודה אילנה
מיכאל הוא חברי בקפה כבר מתחילת היותי כאן
הוא לא רק כוכב בצילום הדוקומנטרי
בראש וראשונה הוא בן אדם נהדר
כי העבודה שלו משתקפת בפוסטים שלו בצורה רגישה ומעניינת ביותר
כל הכבוד על הפירגון
מפרגנת בחזרה
:))
בהחלט אחד הכוכבים...
-
אהבתי את הפירגון, וזו שיטה למצוא עוד אנשים מעניניים...פרסום חיובי.
ריקי חברתי היקרה, זכיתי בך בקפה.
אני מודה לך על כל המילים החמות שיש בהן כל מה שאדם מאחל לעצמו.
ושירשם כאן שאני אוהבת אותך מאד
את ממש מקסימה אילנה
לא מכירה את מיכאל בלק,
עוררת סקרנות ועניין.
ואותך אני מכירה, כמפרגנת מופלאה
כמשבחת דגולה, כחברה אמיתית
יודעת להביא ולכתוב.
ובעיקר כבת אדם
בהחלט אעקוב...תודה.
לך *
ואני שכל כך אוהבת שמסכימים איתי, אוהבת אותך בתמורה. וברור לי לגמרי שאת הכוכבים יש להקדים למיכאל. תודה לך נטע