המלצה על הספר:"אש ידידותית" – א.ב. יהושע   

לכאורה מדובר על סאגה משפחתית המקיפה ארבעה דורות אך העלילה מורכבת בהרבה.

הספר כתוב כדואט זוגי מנקודת מבטו של אמוץ יערי, מהנדס אשר ירש מאביו משרד לתכנון מעליות ומנקודת מבטה של דניאלה אשתו הנוסעת לביקור באפריקה.

הדואט גם מבני שכן כל פרק בספר מתאר את ההתרחשויות הבו-זמניות בישראל ואפריקה.

מסגרת הזמן לעלילה היא שמונת ימי חג החנוכה במהלכם נפרד אמוץ מאשתו דניאלה הנוסעת לבקר את גיסה האלמן, ירמי, באפריקה. הביקור נערך כשנה לאחר מות אחותה שולי.                                                                                   

במהלך שבוע הפרידה מתמרן אמוץ בין מחויבויות מקצועיות ומשפחתיות: - בין העבודה במשרדו, עזרה לכלתו ושמירה על נכדיו, ביקור אצל בתו בירושלים, ביקור אצל בנו המרותק לבסיס צבאי בגין השתמטות ממילואים ומחויבותו כלפי אביו הזקן. בדילוגיו בין בני משפחתו הוא משמש סבא אבא וגם בן מסור לכולם.  

על רקע מכלול מחויבויותיו, נקלע אמוץ גם לטיפול בתעלומת יללות פראיות הבוקעות מפיר המעלית שתכנן במגדל דירות תל-אביבי לאחר שהדיירים מאיימים בתביעה משפטית ואם לא די בכך גם לטיפול במעלית שבנה אביו בביתה של זקנה אהובה בירושלים שגם בה בוקעות יללות מוזרות.

תעלומות היללות בשתי המעליות מעמידות את אמוץ בדילמה בין אחריותו המקצועית והאתית לבין הרצון להתנער מהליקויים והן כרקע לשאר ההתרחשויות בספר.

דניאלה אשתו, מורה לאנגלית, נוסעת בפעם הראשונה בחייה לבד, ללא אמוץ, לביקור אצל גיסה ירמי. מטרת הנסיעה להתחקות אחר ימיה האחרונים של אחותה טרם מותה באפריקה, להתחבר לאובדן ולאבל באמצעות גיסה, ירמי, העסוק להפתעתה דווקא בתהליך מודע של שכחה.

דניאלה מבקשת להיות במקום בו החל המוות ללפות את אחותה. גיסה, לבקשתה, מוביל אותה בדרכה האחרונה של אחותה: בצעידה על החוף שם צעדה אחותה טרם מותה, המקום בו עצרה בשל סחרחורת שתקפה אותה, איבוד ההכרה והדרך למרפאה הקטנה ולמיטה הסמוכה לחלון בה נפרדה אחותה במהירות מן העולם.                                  

לאורך כל הספר אנו נחשפים לא רק לדואט הזוגי של אמוץ ודניאלה אלא גם למורכבות שבהתנהגות הגיס השכול, ירמי, אשר לא המתין עד תום שלושים  ימי האבל על אשתו ומיהר בתום השבעה "לברוח" חזרה לאפריקה ולהתנתק מכל מה שמזכיר את המדינה וההוויה הישראלית.                                          

ירמי ששכל את בנו אייל מאש כוחותינו הוא מנהלן במשלחת חפירות אנתרופולוגית בטנזניה המחפשת את שרידי חוליית המעבר מן הקוף אל האדם הקדמון.    

אחרי שנים של נסיונות כפייתיים להעניק משמעות כלשהי למות בנו שנורה בטעות במארב בטול-כרם וללא הצלחה רבה, הוא מבקש להתנתק מכל שייכות למשפחה או למדינה. ישראל מבחינתו היא מקור אסונו האישי וחיזוקים לכך הוא מוצא תוך עיון מחודש בפרקי הנבואה שבתנ"ך.

בספר שזורים קטעים המשמשים כאנלוגיות בין שפיכות הדמים במזרח התיכון לבין זו שביבשת השחורה.

הספר הוא רומן וגם מסע בין יבשות, חיבור של זוגיות ומשפחתיות שברירית וברקע תפאורה כבדה של שכול.

זהו בהחלט א.ב. יהושע במיטבו.

בברכה,

טלי

www.tally-coach.co.il