| והיה ופגשת פתאום את אותו אחד שאהבה נפשך. ככה סתם הלכת ברחוב וכשהסתובבת הוא היה שם. בפעם האחרונה שראית אותו הוא טרק את הדלת, וצעקת לו בלב שיחזור , ורצית שיסתובב ויביט עלייך והוא לא נתן לך אפילו את החסד של מבט נוסף. תמיד דמיינת שבפגישה הזאת של שניכם תלבשי את השמלה השחורה מניו יורק, ואת העגילים התואמים, ותהיי אחרי פן ופרנץ' וזוהרת. ויצא ככה, שקצת יצאת לך מהבית עם טרנינג לפיצוציה לקנות לך סיגריות, והוא בכלל תמיד שנא שעישנת. וניסית לזוז מהר ולהסתכל על היוגורטים שנהיו נורא מעניינים מאז הפעם האחרונה, ואז בנוסף לכל הוא גם ראה שאת נורא מתעניינת באקטיביה. כן, זה של הקבוצות ייעוץ והבעיות עיכול. והסתובבת ככה כאילו בקז'ואל, והוא קרא אותך כמו ספר פתוח. ותמיד היית כ"כ צפויה, ושנאת את זה בעצמך. ודיברתם על הא ועל דא, וגם קצת על החברה החדשה שלו, ועל האין חבר החדש שלך. ושנאת את עצמך עוד קצת. ודווקא נורא רצית להגיד לו, שהתחלת לכתוב, שחזרת לצייר, שאת מתאמנת כבר חצי שנה רצוף ויכולה לרוץ על מסילה יותר מעשרים דקות בלי להתעלף. רצית להגיד, אבל יצא שאמרת לו שאין חדש, שהכל כרגיל, ובסדר – הכל בסדר. ודווקא אחותך מתחתנת – איזה יופי. ובפעם האחרונה שהוא ראה אותה היא בדיוק השתחררה. אוי ואבוי – הוא גם מתחתן, ואיזה קטע זה שככה יצא שבדיוק שהוא מתחיל להיכנס לעסק הזה של חתונות את כבר בפנים. מכירה, בטח מכירה. תגיד לחברה שלך שאני אמליץ לה על מקומות בשמחה. יופי, החבר הכי טוב שלך, שבכלל היה החבר הכי טוב שלו , נכנס. הוא גר איתך, כי במילא הדירה הייתה ריקה ולא יכולת להחזיק אותה לבד. את רואה אותו נכנס והלב שלך קופץ פתאום. וזה שמולך, שפעם אהבת, מסתובב , כי העיניים שלך פתאום מלאות, והחיוך שלך הוא חיוך אמיתי, ולא העווית העצבנית הזאת שאת מנסה בכוח להוריד מהפנים מהרגע שראית אותו. מה, אח שלי? מה קורה. לונג טיים נו סין. החבר הכי טוב שלך , שבכלל היה החבר שלו, והסכמת שהוא יעבור לגור איתך כי חשבת שאולי זה ישמור אתכם בקשר, מתקרב אלייך. והוא יודע שאת צפויה, ורואים לך את המתח על הפנים, ואת ההתרגשות והאכזבה, כי לא ככה תכננת את זה. והוא קורא אותך, אבל אחרת. והוא אומר משהו , בכוונה, בשביל לשבור את המתח, בשביל שתרגישי יותר נעים. והוא אומר – מה שותפה? מחכה לך בבית עם הסרט. קנית את מה שהיית צריכה? ואת מתביישת, ומנסה להסתיר אותו. מקטינה בכוונה את מה שהוא כרגע אמר. אתה יודע, אנחנו רואים לפעמים סרטים ביחד. סתם כי אין לו לאיפה לצאת. ואת רואה בעיניים שלו, של השותף שלך, שהוא מבין. שאת עושה את זה בשביל זה שפעם אהבת. זה שפעם היה חבר שלך, ופעם היה חבר שלו. וכשהחבר שלו מפעם הלך, כשהם עוד היו חברים – ואת נשארת, הוא שמח שנשארת. והוא נשאר איתך, הוא בחר להישאר איתך. ולא אכפת לו.ופרידה. איך שוב פרידה, תוך חמש דקות? והאדם הזר הזה שעומד מולך היה פעם כ"כ קרוב. והוא בכלל לא מכיר אותך. לא מכיר אותך מפעם ולא מכיר את מי שאת היום. הוא שאל ממתי את מסתובבת עם חברים שלי, ואת בכלל לא מסתובבת עם חברים שלו – אלא רק עם חבר אחד, והוא בכלל לא חבר שלו, אלא שלך. והוא כבר לא גורם לך לכעס, רק לפליאה ותדהמה על הזמן שגורם להכל להיטשטש ומחליק את מה שהיה פעם כ"כ חזק. ואת חוזרת הביתה, אתם חוזרים הביתה. את מבינה שהחבר שלו, שעכשיו הוא שלך, היה שלך גם קודם. את לא יכולה לתת לו את מה שהוא רוצה, אבל את יכולה להכיר לו את החברה שלך, זאת שרוצה אותו כבר חצי שנה ובאה אלייך, ואז הוא תמיד הולך. נו, לפחות משהו טוב אחד יצא מהפגישה עם ההוא שפעם, נפשך נכרכה בנפשו. בעצם שניים, גם האקטיביה. |