כותרות TheMarker >
    ';

    faith & hope

    "האדם רואה באותיות מילים
    היוצר חודר לעומקן ומגלה בהן נשמה." anaatti

    טבע האדם בנשמת מילותיו...
    ונפשו שם צפוּנה.
    מתוך סיפרי: "על אדן הזמן"


    הבלוג על נפש החיים וטבע הנשמה

    לדעת לראות מעבר לגלוי
    לגלות מעבר למובן
    להבין מעבר לנקרא
    לקרא מעבר לכתוב ....

    יצירתיות מחשבתית
    ראיה מרחבית,
    גמישות של הבנה
    מביאה למסקנה
    מפתחת גישה
    להבחנה רגישה.









    כִּכְלוֹת כּוֹחַם....

    155 תגובות   יום ראשון, 31/1/10, 14:12

     

    לֹא כְּמוֹ פָּעַם.

    הַמָנוֹע נִשְׁנַק,
    הַפַּח קְצַת מַחְלִיד,
    נוֹתְרוּ זִכְרוֹנוֹת
    לְמִחְזוּר.
     חֲלוֹמוֹת שְׁהִתְעַיְיפוּ
    מַנְהִירִים הַבְטָחָה סְתוּרָה
    "כִּכְלוֹת כֹּחִי,
    אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה" .
    .
    .
    קֻלְמוֹס מַחְשָׁבָה
     נִרְעַד בְּדֶמַע מִלָּה,
     מַאֲפִיר צְפוּנוֹת נֶפֶשׁ
    זִכָּרוֹן מִתְכַּלֵה
     מַדְהֶה פְּרָטִים
     לְתוֹךְ קִיפְלֵי עָבָר.
    .
    .
    קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
    נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן
    זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
    מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים
    יוֹנְקִים נֹפת רְגָעִים
     מִצּוּף חַיִּים.
    .
    .
    .

     © כל הזכויות שמורות ל anaatti

    ?

    ?

    .

    .


    דרג את התוכן:

      תגובות (155)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/2/10 02:55:
      יפה ענת 
        7/2/10 14:05:

      צטט: ג'אן דארק 2010-02-03 15:00:30


      ענתי היקרה,

      התלבטתי רבות מה לכתוב לך על השיר הזה ולא מצאתי איך לנסח את תגובתי, 

      ולאחר כל המילים והתגובות הנפלאות שקיבלת כאן, כל שנותר לי להגיד הוא

      שאני מוקסמת מכתיבתך החדה, החודרת והמרגשת,

      המעוטרת תמיד במטאפורות מיוחדות ויצירתיות לעילא ולעילא.

      אוהבת לקרוא אותך (וחבל שאין לי יותר כוכבים )-:)

      ג'אן ידידתי היקרה,,,,

       אוהבת שאת פה,,,

      אוהבת את המקומות שאת לוקחת ,לעיתים, את המילים,,,

       את ההיזדהות  והחיבור..........

      נוכחותך נעימה ונפלאה..

      קבלי קצת כלניות מטיול שבת האחרון בדרום-אדום

            

      תודה לך

         

       

       

        3/2/10 15:00:


      ענתי היקרה,

      התלבטתי רבות מה לכתוב לך על השיר הזה ולא מצאתי איך לנסח את תגובתי, 

      ולאחר כל המילים והתגובות הנפלאות שקיבלת כאן, כל שנותר לי להגיד הוא

      שאני מוקסמת מכתיבתך החדה, החודרת והמרגשת,

      המעוטרת תמיד במטאפורות מיוחדות ויצירתיות לעילא ולעילא.

      אוהבת לקרוא אותך (וחבל שאין לי יותר כוכבים )-:)

        3/2/10 14:46:

      צטט: Benj 2010-02-03 00:49:51

       

      שמחתי שעדיין נותרה התקווה. חבל לבזבז מילים כה יפות על זמן שחלף.

      תמיד יש נה תיקווה,,

       תמיד,,,

      גם אם היא לפעמים לא ניראית,

      אוסמויה, היא ישנה וקיימת

       

      תודה לך

       

        3/2/10 00:49:

       

      שמחתי שעדיין נותרה התקווה. חבל לבזבז מילים כה יפות על זמן שחלף.

        2/2/10 14:55:

      צטט: לולי! 2010-02-02 08:27:55


      הזמן

      כמו הזמן

      חורט את שלו

      ולא מרפה....

      מאוד יפה ענתי.....!

      בהחלט חורט ומותיר חותמו,,,

       

        2/2/10 14:54:

      צטט: סה-לה-V - 2010-02-01 20:23:13


      יפה כתבת.

       

      הזמן הוא הה נושא הוא החיים

       

       

      מילותייך יפות ונבונות

       

      *

      תודה לך חי,,

       טבע החיים בהתנהלותם הנכונה..

       כמה שאפשר..

       

        2/2/10 14:53:

      צטט: natiag 2010-02-01 17:52:38

      אוהבת ושולחת כוכב****

       

      חן חן לך nati

        2/2/10 14:51:

      צטט: שמים1 2010-02-01 17:15:42


      אני תמיד נרעדת לקרוא את המילים

      " אל תשליכיני לעת זקנה "

      והזמן מתעתע ומותיר זכרונות חלודים

      זה הגיל

      שעושה תרגיל

      ומילותיך נוגעות כתמיד

       

      תודה שמיים,,

      ולמרות כל הנאמר,,

      עדיין יש הרבה שמצליחים על אף ולמרות ,

      למצוא את השמחה והחיוניות למצות כל רגע ורגע גם בגיל מופלג....

       

        2/2/10 14:49:

      צטט: Naomi P 2010-02-01 14:29:49

      נפלאה כתיבתך*

      תודה  naomi

      המשך יום מצויין שיהיה

        2/2/10 14:48:

      צטט: אורנה גל 2010-02-01 11:46:25


      נפלא

       

      תודה אורנה

      יום נהדר לך...
        2/2/10 14:05:

      צטט: waterman. 2010-02-01 09:10:11

      אוהב אותך כותבת

      נבוך תודה waterman

        אוהבת לכתוב....

       

        2/2/10 14:03:

      צטט: shira_22 2010-02-01 08:30:10


      תענוג לקרא ולבקר אצלך.

      יופי של שיר של שעון הזמן שלא מרפה מאיתנו.

      *

       

      כולנו מחוברים  אליו בנימי הזמן,

       אך [רב הזמן] בידינו לבחור את ההתנהלות בו (-:

      תודה שירה

        2/2/10 14:02:

      צטט: Rivka 2010-02-01 08:24:40


      ודבר נוסף,

       .

      הבחירה שלך בתמונות - זו שבפוסט וזו שנלווית לקישור-

      שתיהן כאחת - מרגשות!

      משתדלת שהתמונות תהיינה עוד חלק מהסיפור-שיר- עם אמירה....

       שמחה כשזה משתלב לי....

        2/2/10 14:00:

      צטט: Rivka 2010-02-01 08:20:21


      ואני הרגשתי בשיר המון רכות

      רכות בדרך שבה את מתבוננת בהם

      ובזיקנה עצמה ובדרך שבה את מביעה

      את מה שהם מעוררים בך

      ואהבתי אותם

      ואהבתי אותך.

       .

      וקראתי את השיר מספר פעמים

      מנסה, כדרכי, למצוא בו את המילים

      שנוגעות בי יותר מכל או ממצות עבורי

      את השיר כולו...

      ואני מודה - התקשיתי לבחור ועדיין

      אלה השורות שנגעו בי בעוצמתן, במשמעותן:

      .

      זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
      מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים.

       

       

       

       

      תודה רבקה....

       זה חלק מעצמינו,, ההורים שלנו , או סבתא וסבא ובכלל,,,

       ואת רואה  תהליכים..בבליל רגשות ......

       מנסה להבין,,לנגוע ברבדי נפש פנימיים,

       מקווה להם שמחת חיים  forever

        2/2/10 13:21:

      צטט: ידידת אמת 2010-02-01 07:58:24


      ענתי, את מרגשת וכתיבתך מקסימה♥

       

      תודה מזי,,

       כייף לקרא זאת,

        2/2/10 13:20:

      צטט: ורד א. 2010-02-01 07:51:23


      את כותבת נפלא!.

      תודה ורד,

       יום נהדר לך

       

        2/2/10 12:59:

      צטט: ashorer 2010-02-01 06:50:18


      קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
      נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן
      זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
      מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים
      יוֹנְקִים נֹפת רְגָעִים
       מִצּוּף חַיִּים.

       

      הזקנה היא קשה אך אני מכיר זקנים שאומנם השעון לא עצר אצלם מלכת, אך כל שעה שעוברת הם משתבחים, כמו יין.

       

      גם אני מכירה כאלה,, וזה מרגש כל פעם מחדש,, לראות שאפשר אחרת,,

       בגישה מחוייכת ואופטימית,,,של הנאה ועשיה מעשירה ומספקת,,,,

       משתבחים, בהחלט, כמו יין טוב,,

       בפעילות מבורכת...

       

      תודה אשר,

        2/2/10 12:56:

      צטט: סוקראטס 1 2010-02-01 01:03:17

      ענת יקירתי

      בכל פעם אני נפעם מחדש מהיכולת שלך לשזור את המילים למארג נפלא של התרגשות פואטית

      אהבתי, חגיגה לשירה

      תודה

      סוקראטס

       

      תודה סוקראטס יקר,

      זו הנאתי מלאכת האריגה המיוחדת, ליצירה שונה ואחרת,

       שמחה שאהבת..

       

        2/2/10 12:54:

      צטט: *רונן* 2010-01-31 23:46:55

      כה רגיש ונוגע ללב

       

      תודה רונן,,

       זה נושא כזה רגיש ונוגע....

        2/2/10 12:53:

      צטט: פלג קטנה 2010-01-31 22:43:18


      קשה.

      לעיתים,

       לעיתים מתסכל אפילו,

       אבל יכול להיות בעשיה מהנה, בגישה רעננה

      תודה פלג יקירה,,,

       

        2/2/10 12:51:

      צטט: לוייתן 2010-01-31 22:00:04

      נשימה נסערת של יהיה

      וזיכרון שמתכלה

      נשטפים הנאה

      של זוהר כוכבים

      ועכשיו זה לא היה

      והפח מחכים עם השנים

      יונק נופת רגעים

      מצוף חיים

      מגדירים קמטי תבונה

      חכמת הטעם

      נשיקה

      מעטרים חיוך הידע

      להנציח אגדת אמת

      צוחקת אשליית הזמן

      נפעמת מימדים

      חיוניות של נוף

      ענתי 

       

      ו 

       

       

      אשליית הזמן,צוחקת,

      נפעמת מימדים

       חיוניות של נוף,

       אהבתי

        2/2/10 12:50:

      צטט: המלאכית הראשית 2010-01-31 21:49:52

       צּוּף חַיִּים

      מקור לרוויה, להתחדשות הנעורים

      ושמחת החיים !! 

      התחדשות ושמחת חיים,,

       צריך להיות בזרימה תמידית

      תודה מלאכית.

        2/2/10 12:47:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-01-31 21:46:19

      כמו תמיד כתבת מקסים.

      פשוט מוכשרת.

      אותך אוהבת....נשיקה

      תודה רוויתוש',

       יום חמים ושימשי היום בהנאה לך...

       

        2/2/10 08:27:


      הזמן

      כמו הזמן

      חורט את שלו

      ולא מרפה....

      מאוד יפה ענתי.....!

        1/2/10 23:20:

      צטט: Gfaus 2010-01-31 21:39:08

      הזמן הוא ידידנו הטוב ביותר אם יודעים לחבק אותו כראוי ...

      משמעות יש לכל רגע, לכל חוויה

      לאהוב ולחיק לאמץ אותה

      (*)


      מאמצת בחמימות כל מילה, לזכור לעתיד לבוא,

      יש משמעות לכל רגע לכל חוויה,,

       בכל עת,

       הבחירה איך לחוות היא בידינו..

        1/2/10 23:17:

      צטט: אני מיכל 2010-01-31 21:18:24


      אחרי ימים של "התעסקות" בזקנה , קריאת שירך עשתה אותה כמעט יפה...

      מקווה גם, שאראה זאת בעתיד הרחוק, כך,,,

       שאשכיל למצות את הצד היפה שבה,,

       

       

        1/2/10 23:14:

      צטט: ...blue 2010-01-31 21:13:04

      יופי של כתיבה ענתי..

      תודה blue

      לילה חמים  לך

        1/2/10 23:13:

      צטט: מודי10 2010-01-31 20:55:49

      צטט: Dave Love 2010-01-31 20:47:57

      מהוקצע. מרגש. אהבתי.

       

       

      אהה, גם אני חושבת כמוהו

      תודה מודי,

       לילה טוב וחמים

       

        1/2/10 22:45:

      צטט: כנפיים 2010-01-31 20:54:10

      צטט: anaatti 2010-01-31 15:13:21

      צטט: דאז 2010-01-31 15:07:16

      היום גם הוא כבר דיגטלי.

       

      לא עושה "טוק, טוק". 

      חיוך אל תחשוב שאם לא שומעים: טוק, טוק,,

       הוא לא ממשיך לתקתק לשון בחוץ

       

       

      ענת יקרה,

      קראתי.

      משום מה, חלחל לי עצב.

      אולי זה מצב צבירה ('רגעי (?), בלתי רגוע , שלי)

      אבל אבל...

      'הוא' לא עושה מאומה.

      ה'זמן', כלומר.

      הוא לא הולך, לא חולף, לא עף ולא טס לשום מקום.

      אנו אלה ש'עושים' את כל אלה.

      :-)

      תודה על עושר מילותייך והגיגייך.

      אילה 

       

       

      זה מעורר מחשבה, אילה,,

       ושוב מחזיר את האחריות עלינו ועל איך אנחנו מנהלים וחווים את חיינו...

       בכל רגע ובכל זמן אנחנו המחליטים על האיך,,

       

      תודה לך

       

        1/2/10 22:34:

      צטט: Dave Love 2010-01-31 20:47:57

      מהוקצע. מרגש. אהבתי.

      תודה Dave

       

       

        1/2/10 22:32:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-01-31 20:46:09

      כמטפלת בקשישים

      יכולתי לזהות את גלגלי החיים החורקים בשעת הדמדומים

      כתיבה בהחלט נוגעת בעמקי הנשמה

      היטבת לומר:
      "גלגלי החיים החורקים בשעת דמדומים"

      ואז>  משמנים את הצירים וזורמים בנתיבית מחודשים,

       

      תבורכי על עבודתך המקודשת,,בהמון סבלנות וכבוד...

        1/2/10 22:29:

      צטט: *עדינה* 2010-01-31 20:32:54

      צטט: ג'וני03 2010-01-31 14:41:14

      יפה
      יפה

      יפה

      מאוד

      מאוד

      מאוד

       

       

      תודה

      תודה

      תודה

       

        1/2/10 22:28:

      צטט: Mr. Lonely 2010-01-31 20:29:37

      מנוע נשנק והפח קצת מחליד.
      קולמוס מחשבה נרעד בדמע מילה.
      הכל לא כמו פעם ככלות כוחם
      ככלות כוחנו...גם זה יקרה פעם...

      הגוף לא כמו שהיה..
      וכמה יפה תיארת זאת בדימוי המיכני בבית הראשון
      כאותה מכונית שעושה דרכה למגרש הגרוטאות
      או לפסי המחזור

       

      קולמוס מחשבה לא כמו פעם...

      דמע מילה, זכרון מתכלה וקפלי עבר

       

      ואני שמכיר אותך מעט, חיכיתי בסבלנות
      הן ידעתי שבוא יבוא הבית "האחר"
      כמה טוב שקמטי תבונה נאחזים בשובלי הזמן
      קמטי תבונה כנחמה פורתא
      גם אם זמניות אחוזת שרעפים מתעכבת בצעדיה

       

      וביננו, הן יודעים אנו מראש על אותה זמניות

      אהבתי שירך !
      מביט בהווית הדברים
      ללא כחל ושרק
      ללא משוא פנים !

       

       

      ואכן כך, לונלי,,

       בכל עת ובכל זמן,

       ללגום נֹפת ריגושים

       מצוּף החיים,,,

       כל זמן הוא טוב לחוות ולהנות,,,,

       ויפה להם שכך!!!

       

        1/2/10 22:26:

      צטט: אהוד עמיר 2010-01-31 19:57:36

      נ ה ד ר

      וזה ממרומי, גילי ובחשש מה, ו..בחיוך


      וטוב שבחיוך...

       כולנו פוסעים באותם נתיבים בדרך לשם.....

        1/2/10 22:25:

      צטט: יערית 1 2010-01-31 19:44:41


      קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
      נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן

       

      כל כך נכון

      אמת חיים צרופה במילותייך

       

       

      תודה זהבית,

       תבונה בשלה שכזו,

       ראוי לכבוד והערכה,, אין ספק

       

        1/2/10 22:24:

      צטט: 4 לב אדום 2010-01-31 19:42:24

      כל עוד עושה עמנו חסד הזמן.

      הזמן לא עומד במקום גם

      אנחנו  חשוב שנדע לאגור

      את האהבה-דאגה-חסד-

      רוך-עדנה,לימי סגריר,

      מבט דואג ,יד חמה ,צלחת

      מרק חם ,חשובים לא פחות

      מאלף פנטזיות שאולי יכלו

      להיות...

      תודה על שירך הרגיש,

      היטבת לקלוע.

      שבוע טוב  חודש טוב.

      כמה מתאים הציור של פיקסו,

       איך שהזמן נוזל לו....

       וכמו שכתבת מה שחשוב באמת זה מה ואיך חיים אותו,

       באהבה ויד חמה......

      תודה על המגע החמים שלך פֹה של ♥ אדום

        1/2/10 22:21:

      צטט: שקל תשעים 2010-01-31 19:25:54


      נוֹתְרוּ זִכְרוֹנוֹת
      לְמִחְזוּר.
       חֲלוֹמוֹת שְׁהִתְעַיְיפוּ
      נתת לי בעיטת "וולה" לבטן ענננתי...
      כי לא פעם,זה באמת מרגיש ככה בדיוק...(:
      ודייקת מקסים,נכון,ישיר ופשוט.
      כתוב יפה וחזק מותק,מעולה!***

      זה מה שיפה בכתיבה,

      אתה יודע, דני,,שרובינו  בעלי תחושות זהות,,,

       וגם אנ י קוראת לפעמים דברים שכתבו בהזדהות להרגשותיי....

       

      ערב נפלא לך...

       

        1/2/10 22:17:

      צטט: woolf 2010-01-31 19:25:10

      כתבת יפה תודה שבוע טוב ומבורך

       

      תודה אבי,

      ליל מנוחה

        1/2/10 20:23:


      יפה כתבת.

       

      הזמן הוא הה נושא הוא החיים

       

       

      מילותייך יפות ונבונות

       

      *

        1/2/10 17:52:
      אוהבת ושולחת כוכב****
        1/2/10 17:27:

      צטט: hkadman 2010-01-31 18:55:56

      כמו תמיד אני לא חדל להתפעל* מהנמטפורות

      המקוריות שלך. שיר הגיגים יפהפה ענתי.

      תודה  חיים,

       לעונג לי

       ובהנאה לכם....

       

        1/2/10 17:25:

      צטט: lynxhfr 2010-02-01 16:42:58

      צטט: anaatti 2010-02-01 14:41:56

      צטט: lynxhfr 2010-01-31 17:57:54

      אני אומר לך...טובי משוררנו היו עושים חרקירי אם היו קןראים אותך

      ...

      שלא לדבר על אליעזר...בן יהודה כמובן

       

      תמים


      חחחחחחחחחח',

      הרגת אותי,,,,

       

      נו באמת?!

       טוב...אז אפסיק להחמיא

      מעתה ואלאה אומר רק את האמת קריצה

       

       

      התגובה המקורית היתה:

      חחחח'

      הרגת אותי,

      נו, באמת,,

       תמשיך תמשיך......

       

      נראה לי היה עדיףלשון בחוץ

        1/2/10 17:15:


      אני תמיד נרעדת לקרוא את המילים

      " אל תשליכיני לעת זקנה "

      והזמן מתעתע ומותיר זכרונות חלודים

      זה הגיל

      שעושה תרגיל

      ומילותיך נוגעות כתמיד

       

        1/2/10 16:44:

      צטט: ami10 2010-01-31 18:40:42

      אין ספק כותבת מיוחדת את..

      תודה לך עמי יקר,

       

        1/2/10 16:42:

      צטט: anaatti 2010-02-01 14:41:56

      צטט: lynxhfr 2010-01-31 17:57:54

      אני אומר לך...טובי משוררנו היו עושים חרקירי אם היו קןראים אותך

      ...

      שלא לדבר על אליעזר...בן יהודה כמובן

       

      תמים


      חחחחחחחחחח',

      הרגת אותי,,,,

       

      נו באמת?!

       טוב...אז אפסיק להחמיא

      מעתה ואלאה אומר רק את האמת קריצה

       

        1/2/10 16:35:

      צטט: ליידי בלוז 2010-01-31 18:21:35


      יפה כתבת יקירתי,

      מאוד נהנת לקרוא את שיריך

      ובאמת שכל מילה נוספת מיותרת.

      יש הרבה מה ללמוד מכתיבתך

      ועל כך תודה...:)

      .

      בלוז

      חן חן לך ליידי בלוז,

       מקרב

      הנאתך היא הנאתי......

       

       

        1/2/10 16:33:

      צטט: מפתח הלב 2010-01-31 18:15:58

      ענתי, שוב השארת אותי נטול מילים...

      כתיבה נפלאה, ויכולת אדירה לקלוט
      את ה-state of mind של הזִקנה...

      ניסוח ומינוח פשוט מושלמים!

      כשקראתי, נזכרתי באחת הציטטות המפורסמות
      של פיודור דוסטוייבסקי:
      "מברך אני את צאת השמש בכל יום.
      ולבי אומר לה פרקי שירה כמקודם,
      ואולם כבר אוהב אני יותר את שקיעתה,
      את קוויה הארוכים והנלהבים, את התמונות
      מכל מכל החיים הארוכים והמבורכים -
      וְעַלֵי כל מרחף הצדק של האלוהים.
      "

      תודה דניאל על הקטע הנהדר הזה,

       המביא נופך נוסף לנושא....

      ואוסיף ציטטה נוספת מפורסמת שלו:

      "לחיות ללא תקווה זה לחדול מלחיות."

       

       

      תודה לדברייך

        1/2/10 14:42:

      צטט: ה א ח ר ת 2010-01-31 18:02:07

      בקריאה שלישית השיר מרגש יותר

      אמיתי יותר ומהווה לעתיד ומהעתיד לעבר

       *

      תודה יונית....

       יש ולפעמים הקריאה הנוספת,

       מוסיפה נופך אחר,,

       וזה נהדר..

       

        1/2/10 14:41:

      צטט: lynxhfr 2010-01-31 17:57:54

      אני אומר לך...טובי משוררנו היו עושים חרקירי אם היו קןראים אותך

      ...

      שלא לדבר על אליעזר...בן יהודה כמובן

       

      תמים


      חחחחחחחחחח',

      הרגת אותי,,,,

       

      נו באמת?!

        1/2/10 14:40:

      צטט: מגן דהרי 2010-01-31 17:56:51


      חזק!

      קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
      נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן
      זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
      מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים

      תודה מגן יקר,,

       יום נפלא לפעילות ועשיה טובה

       

        1/2/10 14:39:

      צטט: ליזה ב' 2010-01-31 17:52:57

      "קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם" - גם בעיניי קמטים הם סימן לתבונה. אהבתי.

       

      בהחלט , ליזה,,,

       כשראיתי זאת אצל סבי וסבתי ובכלל, תמיד דימיינתי שבכל אחד צפון סיפור ורגעים ,

       שהחיים חרצו חותמם בזה.....

       

      תודה לך

       

        1/2/10 14:37:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-01-31 17:50:24

      את אחת המשוררות שאני נהנית מאוד לקרוא ענתי,

      הנאה של עונג היא כתיבתך, העושרהלשוני חוויה לכל כותב


      קֻלְמוֹס מַחְשָׁבָה
       נִרְעַד בְּדֶמַע מִלָּה,
       מַאֲפִיר צְפוּנוֹת נֶפֶשׁ
      זִכָּרוֹן מִתְכַּלֵה
       מַדְהֶה פְּרָטִים
       לְתוֹךְ קִיפְלֵי עָבָר.

      אחת  התקופות בחיי האדם, היא הזיקנה. כשהיא באה היא מקפלת בתוכה חיים וזכרונות של המשפחה. הזיכרונות מתכלים לנוכח השיכחה והפרטים נמוגים בין עבר להווה*האם הזיקנה יכולה להכיל את צפונות הנפש? זו השאלה*

      לעיתים בעת זיקנה,

      יש תיסכול בין צפונות הנפש  והיכולת....

      וכל אחד צריך שיחיה במיטב יכולתו ואפשרויותיו במיצוי טוב ומתאים לו...

       כי  תאוות החיים תמיד קיימת....

       

      תודה לך יהודית יקרה....

       

        1/2/10 14:34:

      צטט: הלנה היפה 2010-01-31 17:30:57

      קֻלְמוֹס מַחְשָׁבָה
       
      נִרְעַד בְּדֶמַע מִלָּה,  

      יוֹנְקִים נֹפת רְגָעִים
       
      מִצּוּף חַיִּים.

       

       

      ענתי, שיר מאוד חזק נוגע בנימי הנפש העדינים ביותר. תודה לך.

      לצערי לא ניתן לדרג אותך (קללת 24 השעות)

      לאה

      תודה לאה,

      הנושא בהחלט נוגע בכולנו,

       נימי נפש עדינים ביותר,,,

       

        1/2/10 14:29:
      נפלאה כתיבתך*
        1/2/10 13:52:

      צטט: 'עדי' מטפלים מהנשמה 2010-01-31 17:24:10


      מרגש

      תודה אלכס',

       יום נהדר לך

       

        1/2/10 13:52:

      צטט: "הנוצץ בכוכבים" 2010-01-31 17:09:39

      פוסט ניפלא ומקסים

      שבוע טוב

       

      תודה משה יקר,

       יום נהדר

       לך

        1/2/10 13:50:

      צטט: * המלאך * 2010-01-31 17:06:31


       

      את קמטי הזמן לא ניתן למחוק,

      ניתן רק לכסות את מראה המציאות,

      אך לא את הכלת המודעות...

      *

       

      אכן, את קמטי הזמן אי אפשר למחוק,וגם לא צריך

       הם בהחלט מוסיפים נופך מיוחד של תבונה וחוכמה

        

      תודה יוסי

        1/2/10 13:34:

      צטט: טלי מחלב 2010-01-31 17:01:56


      מרתק!

      חן חן לך טלי...

       

       

        1/2/10 13:34:

      צטט: כריסטין 2010-01-31 16:53:58

      מקסים

      גם שהשעון לא עושה טיק טק טיק טק

      הוא אינו עומד מלכת...

      מוזמנת לריקוד ללא הפסקה

      כריסטין *

      תודה כריסטין,,

       יפה לך הריקוד,, סוחף ומרגש

       

        1/2/10 13:33:

      צטט: perach1 2010-01-31 16:53:14


      " נוֹתְרוּ זִכְרוֹנוֹת
      לְמִחְזוּר. "
      הזמן ..  מי יתן ויעשה חסד עם כולם .
      יופי של כתיבה ..

      תודה פרח,,

      הזמן נותן חסד לכולם לחוות הכי טוב שאפשר.

      (-:

        1/2/10 13:32:

      צטט: מאיה113 2010-01-31 16:42:47


      כוכב

      נפלאות מילותייך יקרה.

      תודה מאיוש'

       

        1/2/10 13:31:

      צטט: אסתר רבקה 2010-01-31 16:39:05


      יפה ובשפה עשירה הבאת את מחוגי הזמן.תודה

      תודה לך,,

       הן כולנו פה בטבע הזמן,, והחיים

       

        1/2/10 13:30:

      צטט: til4 2010-01-31 16:29:06

      נושא רגיש, כתיבה מרגישה!

      בני

       

      תודה בני,,

       מרגישים את התגובה הרגישה

        1/2/10 12:55:

      צטט: mi alma 2010-01-31 16:12:33


      יקירה, תודה על כתיבתך הרגישה!

              (חוק 24 השעות...)

       

      תודה alma

      מקרב לב..

        1/2/10 12:54:

      צטט: נ.ב.א. 2010-01-31 16:09:17

      את ממש מרגשת אותי..

      מפתיעה כל פעם מחדש..

      תודה.

      תודה נורית,

       טבע החיים,  ועתיד כולנו בזמן זה או אחר......

       

        1/2/10 12:52:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-01-31 16:09:08

      זה שיר!

       

      תודה...

       

       


      איזה כייף, שמחה שאהבת
        1/2/10 12:51:

      צטט: אמיצה מהחיים 2010-01-31 15:53:56


      מקסים:)*

       

       

      תודה גלית,,,

      יום יפהפה בחיוניות מתחדשת

        1/2/10 12:50:

      גם וגם,,

       שניהם מתקתקים ,

       אך אין האחד תלוי ברעהו.....

       

       

      צטט: דאז 2010-01-31 15:50:23

      את מתכוונת ללב או לשעון הזמן? 

       

      צטט: anaatti 2010-01-31 15:13:21

      צטט: דאז 2010-01-31 15:07:16

      היום גם הוא כבר דיגטלי.

       

      לא עושה "טוק, טוק". 

      חיוך אל תחשוב שאם לא שומעים: טוק, טוק,,

       הוא לא ממשיך לתקתק לשון בחוץ

       

       

       

       

       

        1/2/10 12:47:

      צטט: tamareli 2010-01-31 15:48:37


      ענתי יקירה,

      אכן שעון החול ממשיך בזרימתו,

      (או השעון בתיקתוקו,)

      גרגר אחר גרגר,

      אך יש המון לעשות,

      כל יום נולד רעיון,

      והשעון אולי מעט את קיצבו,

      מאפשר את כל החלומות.

      אהבתי מאד.

      תמר

      אהבתי את דברייך תמר,

      כל יום נולד רעיון או חלום,,

       זה האנרגיות המטעינות חיוניות,

      ואפשר וצריך להמשיך לחוות ולהנות,

       ולהמשיך עם זרימתו המתקתקת בקצב נעים....

       

        1/2/10 12:44:

      צטט: ליריתוש 2010-01-31 15:40:00


      ענתי,

      הכאב שבזקנה, הגוף, הרגש, המחשבה אינם כשהיו,

      התבונה שבזקנה, לטעום, להרגיש, למצות מה שרק ניתן.

      מזכיר לי -

      מי שקרא את "מים לפילים" בו מספר וטרינר זקן על חוויות צעירותו בקרקס,

      יודע שהספר הזה מביא גם מבט כל כך מעמיק על הזקנה,

      משהו שמופיע גם בשיר הזה.

      תודה.

      תודה ליריתוש'....

       טבע החיים ההיזדקנות,, וערך מוסף של חוכמת חיים

       ותמיד אפשר להמשיך לחוות ולמצות כל רגע....

       

      אגב, לא מכירה את "מים לפילים",

       תודה שהזכרת..

        1/2/10 11:46:

      נפלא
        1/2/10 09:10:
      אוהב אותך כותבת
        1/2/10 08:42:


      כתיבתך רהוטה ויפה

      ממש הנאה צרופה ***

      יום נפלא

        1/2/10 08:30:


      תענוג לקרא ולבקר אצלך.

      יופי של שיר של שעון הזמן שלא מרפה מאיתנו.

      *

        1/2/10 08:24:


      ודבר נוסף,

       .

      הבחירה שלך בתמונות - זו שבפוסט וזו שנלווית לקישור-

      שתיהן כאחת - מרגשות!

        1/2/10 08:20:

      צטט: anaatti 2010-02-01 08:00:14

      צטט: סאלינה 2010-01-31 15:35:27

      ענתי  יקרה,

      שירך  יפה  וגורם

      לצביטה  בלב....

      זה  מזכיר  לי  שפעם

      כתבתי  משהו  קטן  גם

      בנוגע  לזמן...הזמן  שלא  עוצר...

      להלן  הלינק  :

       


      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1309805

       

      תודה  על  השיר  הרגיש

      והנוגע....סאלינה

      מקסים שירך ומלא אופטימיות מחוייכת...

       תריך לעצור, לפעמים, לרגע,,ולהרפות מהטפל והמיותר,,

       ולחיות כאן ועכשיו הכי טוב שיכולים,,

       חבל על כל טיפה

       של זמן

      (-:

       

      תודה  ענתי !

      יום  נעים !  חיוך  

      סאלינה

       

       

       

        1/2/10 08:20:


      ואני הרגשתי בשיר המון רכות

      רכות בדרך שבה את מתבוננת בהם

      ובזיקנה עצמה ובדרך שבה את מביעה

      את מה שהם מעוררים בך

      ואהבתי אותם

      ואהבתי אותך.

       .

      וקראתי את השיר מספר פעמים

      מנסה, כדרכי, למצוא בו את המילים

      שנוגעות בי יותר מכל או ממצות עבורי

      את השיר כולו...

      ואני מודה - התקשיתי לבחור ועדיין

      אלה השורות שנגעו בי בעוצמתן, במשמעותן:

      .

      זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
      מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים.

       

       

       

        1/2/10 08:00:

      צטט: סאלינה 2010-01-31 15:35:27

      ענתי  יקרה,

      שירך  יפה  וגורם

      לצביטה  בלב....

      זה  מזכיר  לי  שפעם

      כתבתי  משהו  קטן  גם

      בנוגע  לזמן...הזמן  שלא  עוצר...

      להלן  הלינק  :

       


      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1309805

       

      תודה  על  השיר  הרגיש

      והנוגע....סאלינה

      מקסים שירך ומלא אופטימיות מחוייכת...

       תריך לעצור, לפעמים, לרגע,,ולהרפות מהטפל והמיותר,,

       ולחיות כאן ועכשיו הכי טוב שיכולים,,

       חבל על כל טיפה

       של זמן

      (-:

       

        1/2/10 07:58:

      ענתי, את מרגשת וכתיבתך מקסימה♥
        1/2/10 07:51:

      את כותבת נפלא!.
        1/2/10 07:36:
        1/2/10 07:15:

      צטט: קוכליאה 2010-01-31 15:32:21


      מקסים יקרה!

       

      ואכן בסוף החיים הרגעים מקבלים יותר משמעות.. יש להם יותר הבנה שהזמן יקר והם ממצים אותו נכון יותר, מוקירים כל רגע.

      צודקת בהחלט איריס,

      והחברה צריכה להתיחס בסבלנות ובהערכה..

       לתת את הכבוד והמקום ....

       

        1/2/10 07:13:

      צטט: shauli-nameri 2010-01-31 15:30:58

       תודה על תשומת ה   

      סנטרל פארק-ט"ו בשבט

      שאול נמרי :

      סנטרל פארק בעת הפריחה של הלילך ברקע הפייר הוטל
      שמן על בד 120X170 ס"מ

       

      תודה שאולי,

       בקר אור ליום נאה...

        1/2/10 07:13:

      צטט: כרמל100 2010-01-31 15:12:22

      מדהים.

      גם הזיקנה עוטה בגדי כלה בכתיבתך.

      הזמן ברשותך רק משתבח.

      תודה.

      בהחלט משתבח,,

       צריך לזכור שכולנו, בסופו של דבר, נגיע לזה....

       

       

        1/2/10 07:12:

      צטט: צלם בחסד עליון 2010-01-31 15:04:57

      ענתי, את כותבת מוכשרת מאוד. וזה המון עבודה לנקד בעברית.

      אולי לטייל ולצלם, בכיף ? או לשמוע מוסיקה בכל מיני סיגנונות?

       

      צודק, זה  המוןןןןןןןןן עבודה לנקד,

       אז שאשלח לך לעשות זאת?צוחק

        1/2/10 06:50:


      קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
      נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן
      זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
      מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים
      יוֹנְקִים נֹפת רְגָעִים
       מִצּוּף חַיִּים.

       

      הזקנה היא קשה אך אני מכיר זקנים שאומנם השעון לא עצר אצלם מלכת, אך כל שעה שעוברת הם משתבחים, כמו יין.

        1/2/10 01:03:

      ענת יקירתי

      בכל פעם אני נפעם מחדש מהיכולת שלך לשזור את המילים למארג נפלא של התרגשות פואטית

      אהבתי, חגיגה לשירה

      תודה

      סוקראטס

       

        31/1/10 23:49:

      צטט: רונגל 2010-01-31 15:01:04

       

      מילים ... רגעים... חלומות... עבר... נהדר!!

      מארג שכזה השוזר עבר ועתיד

       רגעים, חלומות, משאלות ותיקוות,, בהחלט!

       

      תודה לך

        31/1/10 23:46:
      כה רגיש ונוגע ללב
        31/1/10 23:34:

      צטט: דונל 2010-01-31 14:56:47

      האהבה אינה טמונה במבט

      שאנו מביטים זה נזו.

      אלא במבט שאנו מביטיפ יחד

      באותו הכיוון......

      ענת כתיבתך מהממת

      תודה

       

      תודה נתי ,

       להביט  לאותו כיוון,

       לחבק יחדיו את האופק,

      נפלא

       

        31/1/10 23:32:

      צטט: תכשיט 2010-01-31 14:50:15


      שיר הלל לזקנה.

       


      כבוד לה,, שהרי כולנו נגיע לשם מתישהו...

      תודה תכשיט

        31/1/10 23:30:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-01-31 14:49:36

      מורגש מאד מקורן הטהור והנוגע של מילותיך יקירה

      אוהבת מאד

      תודה!

       

       


      תודה נילי.... לילה חמים ונעים לך ♥
        31/1/10 23:29:

      צטט: ג'וני03 2010-01-31 14:41:14

      יפה
      יפה

      יפה

      תודה

      תודה

      תודה ג'וני...

       

        31/1/10 23:26:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-01-31 14:34:55

      *

      תקתוק השעון...

      "עריצותו של הזמן"

       

      ולנו נותר

      להנות...ללמוד להנות

      מצוף החיים.

       

      ענתי , את כותבת מוכשרת

      למצות, לחוות,, ללגום כל רגע הכי טוב שאנו יכולים,,,,,

       להנות כאן ועכשיו.....

       להבין מה באמת חשוב,

       ולא לבזבז אנרגיות על הטפל...

       

       תודה דרור

        31/1/10 23:04:

      צטט: מקול הלב 2010-01-31 14:21:32

      כל פעם אני נפעמת מחדש ,משפתך הענתית,

      השוזרת אותיות מהלב ,הרוקמת מילים מהנשמה,

      האורגת שירים מציפור הנפש.

      אהבתי מאוד.תודה מחבקת ,מקול הלב :ורד.

       

      תודה


      תגובתך היא כשיר ערב לאוזן,

       קול ליבך מכל מאודך,

       מרגשת בהבנה מעמיקה בנבכי נפש ..

      חן חן ורד

        31/1/10 22:43:

      קשה.
        31/1/10 22:00:

      נשימה נסערת של יהיה

      וזיכרון שמתכלה

      נשטפים הנאה

      של זוהר כוכבים

      ועכשיו זה לא היה

      והפח מחכים עם השנים

      יונק נופת רגעים

      מצוף חיים

      מגדירים קמטי תבונה

      חכמת הטעם

      נשיקה

      מעטרים חיוך הידע

      להנציח אגדת אמת

      צוחקת אשליית הזמן

      נפעמת מימדים

      חיוניות של נוף

      ענתי 

       

      ו 

       

       צּוּף חַיִּים

      מקור לרוויה, להתחדשות הנעורים

      ושמחת החיים !! 

        31/1/10 21:46:

      כמו תמיד כתבת מקסים.

      פשוט מוכשרת.

      אותך אוהבת....נשיקה

        31/1/10 21:39:

      הזמן הוא ידידנו הטוב ביותר אם יודעים לחבק אותו כראוי ...

      משמעות יש לכל רגע, לכל חוויה

      לאהוב ולחיק לאמץ אותה

      (*)

        31/1/10 21:18:

      אחרי ימים של "התעסקות" בזקנה , קריאת שירך עשתה אותה כמעט יפה...
        31/1/10 21:13:
      יופי של כתיבה ענתי..
        31/1/10 20:55:

      צטט: Dave Love 2010-01-31 20:47:57

      מהוקצע. מרגש. אהבתי.

       

       

      אהה, גם אני חושבת כמוהו
        31/1/10 20:54:

      צטט: anaatti 2010-01-31 15:13:21

      צטט: דאז 2010-01-31 15:07:16

      היום גם הוא כבר דיגטלי.

       

      לא עושה "טוק, טוק". 

      חיוך אל תחשוב שאם לא שומעים: טוק, טוק,,

       הוא לא ממשיך לתקתק לשון בחוץ

       

       

      ענת יקרה,

       

      קראתי.

      משום מה, חלחל לי עצב.

      אולי זה מצב צבירה ('רגעי (?), בלתי רגוע , שלי)

       

      אבל אבל...

      'הוא' לא עושה מאומה.

      ה'זמן', כלומר.

       

      הוא לא הולך, לא חולף, לא עף ולא טס לשום מקום.

       

      אנו אלה ש'עושים' את כל אלה.

       

       

      :-)

       

      תודה על עושר מילותייך והגיגייך.

       

      אילה 

       

       

        31/1/10 20:47:
      מהוקצע. מרגש. אהבתי.
        31/1/10 20:46:

      כמטפלת בקשישים

      יכולתי לזהות את גלגלי החיים החורקים בשעת הדמדומים

      כתיבה בהחלט נוגעת בעמקי הנשמה

        31/1/10 20:32:

      צטט: ג'וני03 2010-01-31 14:41:14

      יפה
      יפה

      יפה

      מאוד

      מאוד

      מאוד

       

       

        31/1/10 20:29:

      מנוע נשנק והפח קצת מחליד.
      קולמוס מחשבה נרעד בדמע מילה.
      הכל לא כמו פעם ככלות כוחם
      ככלות כוחנו...גם זה יקרה פעם...

      הגוף לא כמו שהיה..
      וכמה יפה תיארת זאת בדימוי המיכני בבית הראשון
      כאותה מכונית שעושה דרכה למגרש הגרוטאות
      או לפסי המחזור

       

      קולמוס מחשבה לא כמו פעם...

      דמע מילה, זכרון מתכלה וקפלי עבר

       

      ואני שמכיר אותך מעט, חיכיתי בסבלנות
      הן ידעתי שבוא יבוא הבית "האחר"
      כמה טוב שקמטי תבונה נאחזים בשובלי הזמן
      קמטי תבונה כנחמה פורתא
      גם אם זמניות אחוזת שרעפים מתעכבת בצעדיה

       

      וביננו, הן יודעים אנו מראש על אותה זמניות

      אהבתי שירך !
      מביט בהווית הדברים
      ללא כחל ושרק
      ללא משוא פנים !

       

       

        31/1/10 19:57:

      נ ה ד ר

      וזה ממרומי, גילי ובחשש מה, ו..בחיוך

        31/1/10 19:44:


      קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
      נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן

       

      כל כך נכון

      אמת חיים צרופה במילותייך

       

       

        31/1/10 19:42:

      כל עוד עושה עמנו חסד הזמן.

      הזמן לא עומד במקום גם

      אנחנו  חשוב שנדע לאגור

      את האהבה-דאגה-חסד-

      רוך-עדנה,לימי סגריר,

      מבט דואג ,יד חמה ,צלחת

      מרק חם ,חשובים לא פחות

      מאלף פנטזיות שאולי יכלו

      להיות...

      תודה על שירך הרגיש,

      היטבת לקלוע.

      שבוע טוב  חודש טוב.

        31/1/10 19:25:

      נוֹתְרוּ זִכְרוֹנוֹת
      לְמִחְזוּר.
       חֲלוֹמוֹת שְׁהִתְעַיְיפוּ
      נתת לי בעיטת "וולה" לבטן ענננתי...
      כי לא פעם,זה באמת מרגיש ככה בדיוק...(:
      ודייקת מקסים,נכון,ישיר ופשוט.
      כתוב יפה וחזק מותק,מעולה!***
        31/1/10 19:25:
      כתבת יפה תודה שבוע טוב ומבורך
        31/1/10 18:55:

      כמו תמיד אני לא חדל להתפעל* מהנמטפורות

      המקוריות שלך. שיר הגיגים יפהפה ענתי.

        31/1/10 18:40:
      אין ספק כותבת מיוחדת את..
        31/1/10 18:21:


      יפה כתבת יקירתי,

      מאוד נהנת לקרוא את שיריך

      ובאמת שכל מילה נוספת מיותרת.

      יש הרבה מה ללמוד מכתיבתך

      ועל כך תודה...:)

      .

      בלוז

        31/1/10 18:15:

      ענתי, שוב השארת אותי נטול מילים...

      כתיבה נפלאה, ויכולת אדירה לקלוט
      את ה-state of mind של הזִקנה...

      ניסוח ומינוח פשוט מושלמים!

      כשקראתי, נזכרתי באחת הציטטות המפורסמות
      של פיודור דוסטוייבסקי:
      "מברך אני את צאת השמש בכל יום.
      ולבי אומר לה פרקי שירה כמקודם,
      ואולם כבר אוהב אני יותר את שקיעתה,
      את קוויה הארוכים והנלהבים, את התמונות
      מכל מכל החיים הארוכים והמבורכים -
      וְעַלֵי כל מרחף הצדק של האלוהים.
      "

        31/1/10 18:02:

      בקריאה שלישית השיר מרגש יותר

      אמיתי יותר ומהווה לעתיד ומהעתיד לעבר

       *

        31/1/10 17:57:

      אני אומר לך...טובי משוררנו היו עושים חרקירי אם היו קןראים אותך

      ...

      שלא לדבר על אליעזר...בן יהודה כמובן

       

      תמים

        31/1/10 17:56:


      חזק!

      קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם
      נֶאֱחַזִים בְּשוֹבַלֵי זְמַן
      זְמַנִּיוּת אֲחֻזַּת שַׁרְעַפִים
      מִתְעַכֶּבֶת בִּצְעָדֶיהָ הַשְׁפוּיִים

        31/1/10 17:52:

      "קִמְטֵי תְּבוּנָה בְּזָוִיּוֹת שְׂפָתַיִם" - גם בעיניי קמטים הם סימן לתבונה. אהבתי.

      את אחת המשוררות שאני נהנית מאוד לקרוא ענתי,

      הנאה של עונג היא כתיבתך, העושרהלשוני חוויה לכל כותב


      קֻלְמוֹס מַחְשָׁבָה
       נִרְעַד בְּדֶמַע מִלָּה,
       מַאֲפִיר צְפוּנוֹת נֶפֶשׁ
      זִכָּרוֹן מִתְכַּלֵה
       מַדְהֶה פְּרָטִים
       לְתוֹךְ קִיפְלֵי עָבָר.

      אחת  התקופות בחיי האדם, היא הזיקנה. כשהיא באה היא מקפלת בתוכה חיים וזכרונות של המשפחה. הזיכרונות מתכלים לנוכח השיכחה והפרטים נמוגים בין עבר להווה*האם הזיקנה יכולה להכיל את צפונות הנפש? זו השאלה*

        31/1/10 17:30:
      קֻלְמוֹס מַחְשָׁבָה
       
      נִרְעַד בְּדֶמַע מִלָּה,  

      יוֹנְקִים נֹפת רְגָעִים
       
      מִצּוּף חַיִּים.

       

       

      ענתי, שיר מאוד חזק נוגע בנימי הנפש העדינים ביותר. תודה לך.

      לצערי לא ניתן לדרג אותך (קללת 24 השעות)

      לאה


      מרגש

      פוסט ניפלא ומקסים

      שבוע טוב

        31/1/10 17:06:

       

      את קמטי הזמן לא ניתן למחוק,

      ניתן רק לכסות את מראה המציאות,

      אך לא את הכלת המודעות...

      *

        31/1/10 17:01:

      מרתק!
        31/1/10 16:53:

      מקסים

      גם שהשעון לא עושה טיק טק טיק טק

      הוא אינו עומד מלכת...

      מוזמנת לריקוד ללא הפסקה

      כריסטין *

        31/1/10 16:53:

      " נוֹתְרוּ זִכְרוֹנוֹת
      לְמִחְזוּר. "
      הזמן ..  מי יתן ויעשה חסד עם כולם .
      יופי של כתיבה ..
        31/1/10 16:42:


      כוכב

      נפלאות מילותייך יקרה.

        31/1/10 16:39:

      יפה ובשפה עשירה הבאת את מחוגי הזמן.תודה
        31/1/10 16:29:

      נושא רגיש, כתיבה מרגישה!

      בני

        31/1/10 16:12:


      יקירה, תודה על כתיבתך הרגישה!

              (חוק 24 השעות...)

        31/1/10 16:09:

      את ממש מרגשת אותי..

      מפתיעה כל פעם מחדש..

      תודה.

        31/1/10 16:09:

      זה שיר!

       

      תודה...

        31/1/10 15:53:


      מקסים:)*

       

        31/1/10 15:50:

      את מתכוונת ללב או לשעון הזמן? 

       

      צטט: anaatti 2010-01-31 15:13:21

      צטט: דאז 2010-01-31 15:07:16

      היום גם הוא כבר דיגטלי.

       

      לא עושה "טוק, טוק". 

      חיוך אל תחשוב שאם לא שומעים: טוק, טוק,,

       הוא לא ממשיך לתקתק לשון בחוץ

       

       

       

        31/1/10 15:48:


      ענתי יקירה,

      אכן שעון החול ממשיך בזרימתו,

      (או השעון בתיקתוקו,)

      גרגר אחר גרגר,

      אך יש המון לעשות,

      כל יום נולד רעיון,

      והשעון אולי מעט את קיצבו,

      מאפשר את כל החלומות.

      אהבתי מאד.

      תמר

        31/1/10 15:40:


      ענתי,

      הכאב שבזקנה, הגוף, הרגש, המחשבה אינם כשהיו,

      התבונה שבזקנה, לטעום, להרגיש, למצות מה שרק ניתן.

      מזכיר לי -

      מי שקרא את "מים לפילים" בו מספר וטרינר זקן על חוויות צעירותו בקרקס,

      יודע שהספר הזה מביא גם מבט כל כך מעמיק על הזקנה,

      משהו שמופיע גם בשיר הזה.

      תודה.

        31/1/10 15:35:

      ענתי  יקרה,

      שירך  יפה  וגורם

      לצביטה  בלב....

      זה  מזכיר  לי  שפעם

      כתבתי  משהו  קטן  גם

      בנוגע  לזמן...הזמן  שלא  עוצר...

      להלן  הלינק  :

       


      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1309805

       

      תודה  על  השיר  הרגיש

      והנוגע....סאלינה

        31/1/10 15:32:


      מקסים יקרה!

       

      ואכן בסוף החיים הרגעים מקבלים יותר משמעות.. יש להם יותר הבנה שהזמן יקר והם ממצים אותו נכון יותר, מוקירים כל רגע.

        31/1/10 15:30:

       תודה על תשומת ה   

      סנטרל פארק-ט"ו בשבט

      שאול נמרי :

      סנטרל פארק בעת הפריחה של הלילך ברקע הפייר הוטל
      שמן על בד 120X170 ס"מ

        31/1/10 15:13:

      צטט: דאז 2010-01-31 15:07:16

      היום גם הוא כבר דיגטלי.

       

      לא עושה "טוק, טוק". 

      חיוך אל תחשוב שאם לא שומעים: טוק, טוק,,

       הוא לא ממשיך לתקתק לשון בחוץ

       

        31/1/10 15:12:

      מדהים.

      גם הזיקנה עוטה בגדי כלה בכתיבתך.

      הזמן ברשותך רק משתבח.

      תודה.

        31/1/10 15:07:

      היום גם הוא כבר דיגטלי.

       

      לא עושה "טוק, טוק". 

        31/1/10 15:04:

      ענתי, את כותבת מוכשרת מאוד. וזה המון עבודה לנקד בעברית.

      אולי לטייל ולצלם, בכיף ? או לשמוע מוסיקה בכל מיני סיגנונות?

        31/1/10 15:01:

       

      מילים ... רגעים... חלומות... עבר... נהדר!!

       

        31/1/10 14:56:

      האהבה אינה טמונה במבט

      שאנו מביטים זה נזו.

      אלא במבט שאנו מביטיפ יחד

      באותו הכיוון......

      ענת כתיבתך מהממת

      תודה

       

        31/1/10 14:50:


      שיר הלל לזקנה.

       

        31/1/10 14:49:

      מורגש מאד מקורן הטהור והנוגע של מילותיך יקירה

      אוהבת מאד

      תודה!

        31/1/10 14:41:

      יפה
      יפה

      יפה

      *

      תקתוק השעון...

      "עריצותו של הזמן"

       

      ולנו נותר

      להנות...ללמוד להנות

      מצוף החיים.

       

      ענתי , את כותבת מוכשרת

        31/1/10 14:21:

      כל פעם אני נפעמת מחדש ,משפתך הענתית,

      השוזרת אותיות מהלב ,הרוקמת מילים מהנשמה,

      האורגת שירים מציפור הנפש.

      אהבתי מאוד.תודה מחבקת ,מקול הלב :ורד.