כל הצמתים בהם נלקחו הפניות עד הלום הביאוני הלום וחזור והלום
והיכן הייתם כשהסתובבו הדלתות ומי את ההוראה נתן ? ואיפה... ולמה... והאם זה חשוב ומי הוא אני הקטן ?
והייתי רוצה להיות שם שוב בכל הסתעפות וניצן ולתת לו לפרוח לצמוח ולראות היפה בעיני
מה צר כי קצר מה מר כי נמהר וכיוון אחד לה לדרך ומה ערך יש בבערך ? |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אורצ'
זה ממש ממש טוב, הרהורי המסע האלה שלך.
לא התמקדתי בתמונה*מענין
הביטי כמה תגובות מעלייך (של HAYU)
האמת היא שאני התמקדתי בתמונה ולכן חשבתי בטעות שמדובר על מרסל פרוסט ואליו התייחסתי בתגובתי
אבל בהחלט יש גם על רוברט :)
הזכרת לי את The Road not taken
יפה *
תודה על הפרגון אלן :)
בדרך כלל הגברים בקפה שמנסים/כותבים פרוזה מחרטטים בגדול-לרוב!
פה, כיכבת, אם אפשר לומר על כתיבה שהיא מקסימה ומתוקה ,אז אמרתי,
מן הסתם הסיפור מתאים לכולנו, ומעלה היהור וחיוך,
בדחילו וברחימו
פרוסט הוא הסופר האהוב עלי
יותר נכון יהיה לומר שהוא כותב הספר האהוב עלי
אני חושב שעגנון הוא האהוב
אבל בכל מקרה תודה
הזכרת לי את פרוסט
סוסים חיים בערך 30-35 שנה אני חושב
אז יש סיכוי מסוים שהוא סוס זקן תרח אך חי ...
תודה מותקאני מניחה שאתה הקטן זה אתה הגדול, רק שהתמצית עכשיו יותר מהולה בחומרים שונים שאספת במהלך הזמן היכולים לבלבל את המהות.
והתמונה היא פשוט מקסימה. כמעט ולא השתנית.
מעניין מה שלום הפוני. זה שאתה מלטף, לא זה שעל הראש... :-)
אני בעצם מתכוון ל -
"יגעת ומצצת תא-מין"
קוראים לזה הומור פרטי.
והשאלה היא מה זה לצאת נשכר, אבל פרשנות של טקסטים זה כבר באמת התחום המקצועי שלי, אז אניח לך לנפשך.
לא ממש מופתע
אבל שמח לגלות
הכי כייף זה הפינות הקטנות האלו שמי שמבין יוצא נשכר
אבל המבט אותו מבט. וגם לאחי הקטן היתה בדיוק אותה תסרוקת כשהוא היה ילד...חמוד חמוד.
תודה מותק
נהייתי קצת פחות מלוכסן אני חושב :)
אני מאוד אוהב את התמונה הזו
ממש גאה בעצמי על ליטוף הפוני חחח
יא אסףףףףף, כמה כיף לגלות בך צדדים נוספים:))
זה מקסים מקסים, והתמונה חמודה ברמות...הפנים של הילדון אותם פנים שיש לך היום. לגמרי.