מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
אהבהגדולה
--
חברתי האמיצה הניחה כאן מוקש מורכב במיוחד לפירוק. כזה שטומן בתוכו אינספור מלכודות, שאם אך תמצמץ להרף, יילכד ליבך וחשיבתך תלך סביבו סחורסחור כחברה טובה המנסה לשווא, להציל את אחותה המיוסרת. -- אני מתארת לעצמי שכל אדם, לפחות פעם בחייו, ניסה לצלול לעומקה של אהבה. לא, רגע, ריפרייז - ..כל אדם, לפחות פעם בחייו, ניסה לרדת לעומקו של המושג - אהבה. כן, של המושג. -- נדמה שכל פעם שצצה המילה אהבה, היא מצטמצמת לכדי נקודת ראות מסויימת, תלוי בזמן ובמקום.. ובעיקר באנשים המתבוננים בה. הנקודה הנפוצה ביותר אליה מצטמצם המושג אהבה, היא - זוגיות. שגם היא מוקש לא קטן בפני עצמה ומתפרקת לאלף מרכיבים וכיוונים. אחריה יש עוד נקודות של אהבה לרוב - ילדים, אחים, הורים, חברים.. -- ובדרך כלל אני בעד צמצום. צמצום בעיניי ממצה פוטנציאל באופן הכי חד ובהיר. וצמצום שכזה מתאפשר רק אחרי הרחבה - מתיחה לכל הכיוונים, שבירת גבולות, התפשטות במרחב, נגיעה בקצוות.. (טוב, ברור מה זאת הרחבה אה..?). ובכלזאת, כשזה נוגע לאהבה, אני מעדיפה להרחיב, ליישר קו בין כל הנקודות האלה שלה, קו משווה ((: ולהפוך אותה לנקודת בסיס. בגוף. נגיד.. אהממ.. בלב. נקודת בסיס, שמתוכה אפשר לצאת לחיים בשמחה ואליה לשוב (כשנדמה שהחיים לא אוהבים חזרה). נקודת בסיס, שכל נקודות האהבה כולן נמצאות מתוכה, והיא משתובבת בהן כחומר ביד היוצר. -- אהבת חיים שמחה. -- אז רגע, מה אני אומרת..? שאהבת גבר/אשה ואהבת.. נגיד, אח/ות - אחת הן? ברור שלא. אלא ש - בבואך לאהבה (כל אהבה), כדאי שתביא איתך אהבה מהבית (שלא תחסר לעולם). -- (תודה מותק).
-- |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחותי אחותי,
אני אוהבת אותך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
עד התהום, עד הקצה..
תודה חברטוב.
חבל..
תאמיני לי ?! לי זה עלה יותר !
:))
"עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות".
אה הא....זו מלכודת !
אני בורחת.....:)
לא מארי.
אהבה תמיד טובה. זה אנחנו שלפעמים 'רעים' ((:
אהבה היא כמו אלוהים או כמו צדק למשל, היא לפעמים רעה וזה לא אומר שהיא לא אהבה.
כן אה..? כמו לשחזר טעם של.. נגיד שקשוקה, שפעם טעמנו,
רק צריך למצוא עגבניות טובות.
כמה פשוט ככה מסובך ((:
אבל נכון. תודה דנה.
או קיי ((:
מי שפעם אחת הרגיש אהבה,
הוא יוכל להרגיש בה שוב.
צריך למצוא רק אחת טובה.
חושב על זה.
(מנסה גם להרגיש את זה. אז אשוב)
לא קונה.
((:
אוה.. אבל אתה מתפרץ לדלת פתוחה וזה בדיוק העניין,
הצורך הזה להגדיר משהו שהוא כלכך רחב, הוא בור ללא תחתית.
ואולי זאת ההגדרה - אהבה = בור ללא תחתית ((:
כי אין איזשהו בסיס שהוא אחיד ממנו כולם יוצאים להגדיר, אין הסכמה אפילו על השאלות - אם אהבה זה דבר חיובי או שלילי,
או אם אהבה זה חומר ורוד או ירוק.. שאלות פשוטות ועדיין כל אחד ישיב עליהן אחרת, בדיוק מאותן סיבות שמנית בעצמך.
אז אני חווה את האהבה כחומר יסוד ממנו אני עשויה. מכאן שבעיניי יש קשר חזק בין אהבה לילד, להורה, לבן זוג.
הקשר הזה הוא אני.
ודווקא היית מאד מנומס. תודהמאד.
אני החלטתי שאני אוהבת רק את מי שאוהב אותי יותר ממני.
מות עידן התמימות !
סליחה שאני מתפרץ ... ( ואולי אפילו קצת מקלקל את החגיגה הגדולה ) , אבל אם פתחת בכזו תרועה גדולה - כיצד תגדירי "אהבה" ? מהי אהבה... ?
לא איך צריך לבוא אליה . לא כמה צריך ... מהי אהבה ?!?!
זה לא שאני מתנגד להיגדים שלך . הם בהחלט יכולים להועיל .
אבל מה עם אלו שלא יודעים ? וכאלו שלא יכולים ? ויש גם המפחדים ממנה פחד מוות שכן יש בה משום אובדן זהות / אישיות / עצמיות ... יש גם ( לא מעט לדאבון הלב ) כאלו האוחזים בכמה "עולמות" בו זמנית . חלקם עולמות מקבילים . אצל אחרים - עולמות בהם הווה , עבר ועתיד מעורבבים עד בלי תקנה .
מהי אהבה בקרב כולם ?
אני לא אתחרה בך ( ובחברתנו המשותפת והנפלאה ) בהגדרות .
ההגדרה ( עפ"י תפיסתי כמובן ) היא הרבה יותר רחבה וחייבת להיתמך ולכלול תכונות הנעדרות בהגדרות שלכן. אהבה לילד , שונה מאהבת הורה . ושתי אלו שונות מאהבה לבן זוג . והאם יש קשר בין אהבות שכאלו לאהבה מושא ערטילאי ? ?
בלי קשר להערותי ( הבוטות ? ) - אהבתי את מה שכתבת ואהבתי גם איך שכתבת .
אהה.. יחי ההבדלון הקטנטן ((:
תודה יקרה.
זהו. ככה טוב.
רואה..? אין צורך לצעוק.
בטוחה? - טוב אבל רק אם את מנצנצת כמו שאני מתפרקת ((:
תודה טאקי }{
ו...אשרי מי שהעז וצלל לתוך האהבה ולא רק למושג...
רק מי שמעז- זוכה.
ולהביא אהבה מבית, ברור,
אחרת אין טעם בכלל :)
אין סוף להתקשקשות הזאת. כמה שלא תנה לשכנע אותן הן ממשיכות להיאחז באופן נואש במדומיין, בהזוי ובמטורלל הזה של "האהבה".
"האהבה היא באוהב ולרא באהוב.." כתב אפלטון וכיוון לעובדה שכל הענין ההזוי והמדומין הזה של "האהבה" מקורו אצל הסובייקט שברגע נתון מפיל את התיק הרגשי הפרטי שלו על אובייקט אקראי שחלף במקרה על פניו ועכשיו הסובייקט שלנו טוען בעוז שהוא "אוהב " אותו. לא יעבור זמן רב והתיק הרגשי והפרטי של הסובייקט יתפוגג ואז הוא יביט באובייקט שאך לפני רגע הוא "אהב" אותו וישאל את עצמו: " מה אני עושה איתו בכלל ..".
ולא אמרנו עוד מילה על מבצע ההונאה הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית שבו הגברים, כרגיל, הצליחו לשווק לנשים עוד ערך דכאני שבאמצעותו נשים כאילו "מרצונן", מגבילות ומצמצמות את מיניותן המאיימת רק לכדי האובייקט "הנאהב" כי הגברים ספרו להן שכך ראוי להתנהג..
בא לך להתחלף? את תהיי המוקש ואני היהלום. טוב?
את רוצה אולי להסביר לי איזה חלק הבנתי לא נכון? :):)
מרגשת שכמוך
כמה מענג לקרוא אותך
אוהבת}{
כן. ככה.
תודה.
גם אני את שלך. אוהבת. ((:
וכמו שאני מצטטת את הבת שלי
אהבה היא חיבוק של הלב
פשוט ומורכב גם יחד
אחחח
שהלב נפתח אז הוא אמיץ וחזק ואמיתי ואינו תלוי בדבר....
טולה
אהבה? אהבה נמצאת בפנים ומוקרנת החוצה באינספור צורות, אהבת הורים, אהבת ילדים, אהבת אשה לגבר וההיפך, אהבת היום והשמש הזורחת ואהבת מילים ואת שלך, אני אוהבת :))
ראית מה זה סמדי..? מסתבר שזה לא כזה מובן מאליו,
יש שמביאים לאהבה את כל הג'יפה של החיים 'שלהם..
ומקלקלים הכל.
ואת. אני יודעת. ראיתי ((:
שבועטוב טוב.
תמרי ,
פילוסופית , קוראת שוב ושוב,
אהבה היא אהבה.
אכן, רצוי להביא אותה מהבית.
היא גרה בלב,
לפעמים היא משחקת מחבואים,
צריך למצוא אותה.
חשוב ,לדעת שהיא,
נמצאת.תמיד.
ובעיקר שאנחנו ראויים,
לאהוב,ולהיות נאהבים,
חיה בשביל לאהוב,
ואוהבת בשביל לחיות.
שבוע טוב.
אהה.. זה בסדר בנות. כבר סיכמנו שאני כאן בתפקיד של קישוט ((:
Y באמת משעשע..
חחח....ידעתי ! ברגע שכתבתי יהלום מיד חשבתי
שתביני לא נכון אבל חשבתי שזה יהיה משעשע ואכן זה כך...(:
אני רוצה להבין משהו. אני כתבתי מוקש והיא הניחה יהלום? זה מה שיצא??? גם כן חברות מצאתי לי :):)
בדיוק הגעתי מניסיון פרוק המוקש
שהחכמה מעלי כתבה....
את יקירתי,הנחת כאן יהלום אמיתי.
אהבת חיים..אהבה זו אהבה זו אהבה...
אם יש בך את האנרגיה הזו היא תסייע לך
להתאושש ולהמשיך לאהוב...
ויש בך זה ברור לי...(: