אהלן, מה שלומכם?


חזרתי מקורס אשפים באורלנדו,
לא, לא קורס ה שפים...קורס אשפים.
מישהו שהכרתי לרגע שלח לי בעקבות הבילבול הזה - סרטון ובו הוא מפליא לבשל....

קורס אשפים הוא למעשה קורס מתקדם של מסלול התפתחות בשם אווטר^® . 
אולי אפשר היה לקרוא לקורס הזה גם קורס לנצנוץ, אבל לא בטוח כי מייסדי השיטה יסכימו איתי.
אני מניחה שגם לכם יצא להרגיש שכאשר אתם עושים משהו נכון מאוד
אתם מנצנצים יותר, החיוך מבריק אחרת, האור בעיניים מבליח רחוק יותר.
וב13 ימים הללו עושים הרבה דברים באופן נכון יותר. אימון משובח. 

אני מסכמת את הנסיעה ב2 מילים- הכרת תודה!
טבלתי לא פעם בהרגשה הזו מכף רגל ועד ראש.

הן ההזדמנות שיצרתי לעשות עבודת התפתחות מרוכזת
הן האפשרות הקסומה לעזור גם לאחרים ולהיות חלק משינוי לטובה
וודאי כל מה שסביב, קבוצת אנשים מדהימה, מסעדות, מפגשים עם אנשים מכל העולם, מלון הילטון...  

אתם יודעים? אפשר ללמוד רבות על מה שהאדם מאמין כי מגיע לו
פשוט על ידי התבוננות בתוצאות שסביבו.
איך הוא מתלבש? באילו תנאים הוא חי? האם הוא חווה רווחה?
תחזוקת הגוף, התזונה, הבריאות? כמה חברים וקשרים ואיך
האדם מספר עליהם? איכות השינה, רמת המתח ועוד.. 

בא נאמר ששמחתי מאוד כשהבטתי סביב על הדרך.
זה לא תמיד היה כך.
באתי משנים שהיו כרוכות במאבקים
בעבודה, מתח, תחרות, ייאוש עייפות ועוד. 

בחיי שאפשר אחרת.

הוספתי כמה תמונות מנצנצות, ואחת בה הפרצוף שלי נפתח לגמרי ואחי אומר שיצא לי מגן דויד על המצח מהפלש. מדליק.

ואני מרימה כוס מים לכבוד היכולת להיות מקור.

סיפור הבלון

לשותפתי לחדר במלון היתה יומהולדת.

אני, כמו שמתאים לי, נכנסתי ליצירת תנאי יומולדת בסיסיים

הכוללים לטעמי : מתנה, ברכה, בלון!

2 הראשונים נוצרו מיד- נתתי מובייל, הניו-זילנדית הוציאה ברכה יפה ונותר בלון!

בקבלה שלחו אותי לחנות, בחנות לא היה, שירות חדרים לא שמע וכו וכו

אבל אני ידעתי שיהיה בלון.

הניוזילנדית אמרה- עיזבי. בואי לספא...

אחרי רביצה בג'קוזי עם כל נציגי העולם וכמה שיחות נשים מעניינות

חזרתי למשימה.

בקבלה כבר לא היה תור, והפקיד התחיל לומר לי "לא...." אלא שאני

כבר פניתי למנהלת הקבלה עם הסיפור של "שותפה לחדר..יומולדת...בלון.."

והיא אמרה לי - "יש לי בדיוק מה שאת צריכה."

תוך 3 דקות חזרה עם 5 בלונים.

הייתה לה יומהולדת כמה ימים קודם לכן.

והיום קיבלה ממני נשיקה.

צעדתי מרוצה עם בלון כפול 5

והניוזילנדית לא נרגעת, היא ראתה איך מלא כלום נהיה מה שרציתי. זה היה אחד השיעורים על יצירה הלכה למעשה. 

יפה הוא שלא פעם כאשר יוצרים באופן ברור ובלי ספקות- מקבלים פי 5

אולי קל יותר ליצור בלון למישהו אחר.

ילדים עושים את זה כל הזמן.

הם רואים את מה שהם רוצים כשלהם כבר.

ואתם?

תנסו בבית

ענבל