כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לבי, הגיגיי.

    ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
    את המטען - פרקתי כאן.
    וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.

    פוסטים אחרונים

    0

    כתיבה

    4 תגובות   יום ראשון, 31/1/10, 21:00


    המילים הקבורות יוצאות מהוססות

    זו אחר זו, מגששות דרכן אל הכתב.

    הפרקים מבולבלים לי,

    הזכרונות מפלסים דרכם כמעט באלימות דרכי.

    רגע ההודעה, הרופא החמדן, ההומור השחור, הקרחת,

    כותבת כאילו מתוך קדחת

    העיקר שייצאו, אחר כך יבוא הסדר.

    והשקט מתי יגיע?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/2/10 23:04:

      צטט: ורד א. 2010-02-01 21:23:30


      מניסיון אישי יודעת שהכתיבה עוזרת לפרוק רגשות.

      שולחת חיבוק.

       

      תודה ורד יקירתי.

      תודה שאת כזו.

       

        1/2/10 21:23:


      מניסיון אישי יודעת שהכתיבה עוזרת לפרוק רגשות.

      שולחת חיבוק.

       

        1/2/10 11:01:

      צטט: עינת (ש) 2010-01-31 21:01:40


      לכל זמן ועת חת השמש

       גם השקט יבוא בעיתו.

      קודם טבילת אש - הראשון למרץ, יום ההולדת שלה ושל בני. 3 ימים לאחר מכן תמלא שנה למותה.

       

        31/1/10 21:01:


      לכל זמן ועת חת השמש

       גם השקט יבוא בעיתו.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      *תמר*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין