עקב תקופת המבחנים הלחוצה והחונקת עד כדי גסיסה, שמתי לב לתופעה חברתית מעניינת- המעגל החברתי שלי השתנה.

יש לי חברה מאוד מאוד טובה מהלימודים שבשבילי, היא החברה הכי טובה כאן. אפילו שאנחנו מכירות רק שנה וחצי, ההרגשה היא כאילו אנחנו חברות כבר 10 שנים לפחות. לפעמים פשוט יש קליק כזה לא מוסבר בין 2 אנשים. במהלך הסמסטר יצא לנו להיות הרבה ביחד, לצאת הרבה, להיות גם באותם חברה' וגם ללמוד הרבה ביחד. כשהגיעה תקופת המבחנים, פתאום קלטתי שהיא מתרחקת ומתחמקת ממני, ושהיא מעדיפה ללמוד למבחנים עם אנשים אחרים ולא איתי.

ברור שכל הסיפור קצת יותר מורכב מזה, אבל אין טעם לחפור לכם על הפרטים הקטנים. 

בהתחלה נורא נפגעתי ממנה. לא הבנתי למה דווקא עכשיו היא מתרחקת ממני. כעבור כמה זמן דיברתי איתה על זה והיא אמרה שהיא פשוט מרגישה שאנחנו לא לומדות טוב ביחד ולכן בתקופת המבחנים כאשר הלימודים ממש חשובים, היא העדיפה ללמוד עם אנשים אחרים. ושוב, התגובה הראשונה שלי הייתה להיפגע וממש. "למה דווקא בתקופה הזאת שהכי קשה לכולם היא מעדיפה להיות עם אנשים אחרים ולא איתי?!" ברור שהפגיעה כאן היא משולבת. היא לא רק נובעת מרגשות פגועים, אלא גם מאגו פגוע ומהרגשה של דחייה. דווקא לי היה בסדר גמור ללמוד איתה והייתי בטוחה שזה ככה גם עבורה. ועדיין, אני לא יודעת אם האגו שלי כבר התגבר על הפגיעה או אם הרגשות שלי כבר הבליגו את זה, אבל השכל היבש התחיל קצת לראות את הצד שלה. ואחרי שחשבתי על זה קצת, התחלתי לשאול את עצמי שאלות. 

הרי תמיד היו לי הרבה חברות שאפשר להגיד שכל אחת מהן "התאימה" למצברוח אחר שלי או למשהו אחר שהיה בא לי לעשות. למשל- יש חברות שיותר כיף לצאת איתן ולחגוג ויש כאלה שיותר כיף להיות איתן בבית ולדבר כי הן פחות בלייניות. וגם שמתי לב, שהזמן שאני מבלה עם כל חברה ביחס לאחרות הוא בדרך כלל פונקציה של המצברוח שלי או של תקופה מסויימת שאני ו/או היא עוברות.

לדוגמא- אם חברה מסוימת היא גם סטודנטית ויצא ששתינו בחופש באותו זמן, או אם שתינו רווקות ובא לנו להתהולל באותו זמן, כנראה שנבוא אחת לשנייה טוב באותה תקופה וכו'.

זה לא מן הנמנע שאינטרס משותף או נסיבות משותפות יאחדו בין אנשים שונים בזמן מסוים. אבל האם יכול להיות שיש אנשים בחיים שלנו המתאימים רק ל"תחומים" מסוימים ואינם מתאימים למלא צורך או חשק אחר? פתאום נראה לי נורא ברור שזה ככה.

ואחרי המקרה הזה מצאתי את עצמי לומדת עם מישהי שממש לא הייתה חברה שלי, אבל דווקא הסתדרנו ממש טוב ללמוד ביחד. 

ופתאום זה נראה לי נורא הגיוני שהחלוקה תהיה ברורה. שיהיו אנשים מסויימים בחיים שלנו שטוב לנו ללמוד או לעבוד איתם, ואחרים שטוב לנו לצאת איתם, ויהיו כאלה שנתייעץ איתם או כאלה שניסע איתם לטיול בחו"ל. וברור שיהיו גם אנשים שיענו לנו על כמה מה"צרכים". אבל האם באמת ניתן למצוא את הבן אדם שיתאים לנו בהכל?

נורא הגיוני ש"חברת קרחנות" טובה לאו דווקא תהיה "חברת לימודים" טובה ולהיפך. כנראה שלא סתם אמרו "dont mix buisness with plesure"..אולי חברים טובים פשוט לא נועדו כדי לעשות איתם עסקים. אבל עד כמה ההפרדה באמת צריכה להיות מוחלטת?

האם בכלל קיים סיכוי כזה למצוא חברים שיתאימו לנו להכל או לפחות לרוב הדברים? או שאולי ההפרדה הזו היא טובה וטבעית וככה זה אמור להיות? כנראה שכן.. אבל בכל זאת, קצת מוזר לי שכל פעם במשך החודש של המבחנים, אני אחליף את החברים שלי זמנית.

לגבי אותה חברה, עדיין לא החלטתי מה לעשות כי כנראה שהאגו והרגשות עדיין לא התגברו על המכה. נכון לעכשיו, די ניתקתי את הקשר עד שאני אחליט.

בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה לכל שאר הסטודנטים שבינינו. וגם לאלו שלא.

שבוע טוב לכולם...