כבר בגיל חמש אבא לימד אותי את המשפט שליווה אותי חיים שלמים-קום איל פו אהב צרפתית,החיים נראו יותר בוהקים בצרפתית ואני בת יחידה לא יכולתי לספר לו על החיים בקצה שהלכו איתי כמו צל שחור שלא נטש אותי לרגע ביום שישי אכלנו יחד מאכלים נדירים שהחליקו לי כל קמט של חרדה אני לא שאלתי שאלות לא רציתי לשמוע סיפורים משם, מהתופת שיצא ממנה חי על המת אז שתקתי אצלי החרדות היו נרגעות בתוך החיבוק הגדול שלו ואז כששאל מה שלומך ילדה שלי אמרתי קום איל פו בחיוך גדול וידעתי שאפשר לנוח לרגע קט בצרפתית כי בשפה אחרת הבכי היה טורף את נשמתי בשניה אז אני שומרת על פאסון קום איל פו כל הזכויות שמורות לגרייס ל |