מה קרה במתן תורה? בתוך שתי דקות תדעו את התשובה

 

ההכנות

באחד לחודש סיון, היום הראשון בחודש השלישי לאחר יציאת מצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני וחנו ליד ההר.

במשך מספר שבועות של מסע במדבר תחת השגחה אלוקית, מלווה בניסים שהתרחשו לעיתים תכופות מאוד, כמו המן והשליו, המתקת המים הניסית, תבוסת עמלק וקריעת ים סוף, עם ישראל נעשה מודע יותר ויותר לקיומו של הקב"ה.

אמונתם גברה מיום ליום, עד שהם הגיעו לדרגת קדושה ואחדות שאף אומה אחרת מעולם לא השיגה.

משה ירד מהר סיני וה' אמר אליו את הדברים הבאים: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי עם סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט, ג-ו).

משה חזר מסיני וקרא לזקני העם ושם לפניהם את דברי הקב"ה. והעם ענה פה אחד בקול אחד: נעשה ונשמע. "כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות, י"ט, ח').

כלומר הם קיבלו עליהם את התורה לגמרי, על כל מצוותיה, מבלי לבקש אפילו רשימה מפורטת של התחייבויות ותפקידים הכרוכים בכך.

כאשר בני ישראל הביעו את להיטותם לקבל את התורה, השם דיבר אל משה שוב ואמר: "לך אל העם וקידשתם היום ומחר, וכבסו שמלותם, והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. והגבלת את העם סביב לאמור: השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו. כל הנוגע בהר מות יומת" (שמות י"ט, י-יג).

ההתגלות על הר סיני

שחר היום השלישי הופיע בתוך ברקים ורעמים שמלאו את האוויר. עננים כבדים נתלו מעל להרים, וקולות השופר המתגברים והולכים גרמו לעם לרעוד מפחד. משה הוביל את בני ישראל אל מחוץ למחנה והעמיד אותם למרגלות הר סיני, שהיה כולו רועד ועטוף עשן, כי ה' ירד בתוך אש לעיני כל העם על הר סיני.

קול השופר התחזק, אך פתאום כל הקולות נָדַמו, ושקט מוחלט השתרר; ואז אמר הקב"ה את עשרת הדברות. ואלו הן:

1. "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

2. "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים לשונאיי, ועושה חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי.

3. "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא.

4. "זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.

5. "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך.

6. "לא תרצח

7. "לא תנאף

8. "לא תגנוב

9. "לא תענה ברעך עד שקר

10. "לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך".

משה מקבל את התורה

כל העם שמע את דבר ה' והם היו נפחדים.

הם התחננו לפני משה שיהיה המתווך בינם לבין ה', משום שאם ה' בכבודו ובעצמו ימשיך לתת להם את כל התורה כולה, הם ודאי ימותו. משה אמר להם לא לפחד, כי ה' התגלה אליהם כדי שייראו מפניו ולא יחטאו.

ואז ביקש הקב"ה ממשה לעלות להר; כי רק הוא לבדו יכול היה לעמוד בנוכחות ה'. שם יקבל משה את שני לוחות הברית המכילים את עשרת הדברות ואת התורה כולה כדי ללמדה לבני ישראל.

משה עלה להר ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה, ללא אוכל וללא שינה, משום שהוא הפך להיות כמו מלאך. במשך זמן זה גילה ה' למשה את כל התורה, עם כל מצוותיה ופירושיה.

לבסוף, נתן ה' למשה את שני לוחות האבן, לוחות העדות, המכילים את עשרת הדברות שנכתבו על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

מעמד הר סיני בו התרחש מתן התורה הוא האירוע המרכזי בכינונו של עם ישראל. אחרי יציאת מצרים בעקבות ההבטחה לאבות והנס של קריעת ים סוף הגיעו בני ישראל להר סיני. וביום ו' בסיון ב"א תמ"ח (2,448) לבריאת העולם ניתנה התורה לעם ישראל.

זכירת מעמד הר סיני היא מצווה שנאמר : "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". במגן אברהם מובא, כי כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת" יש לזכור את מתן תורה.

[עריכה] הרקע

על הצפוי במדבר סיני, אפשר לקרוא כבר בתחילת ספר שמות. כאשר משה רבינו רועה את צאן יתרו במדבר במעמד הסנה הקב"ה אמר לו:"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא" ^[1]. והמשך הפרשה נאמר לו:"בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (י"ב). את הבשורה הזאת שומע גם פרעה מלך מצרים:"...וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ" (י"ח).

בעת מתן מכות מצרים, המידע על מתן התורה הצפוי חוזר על עצמו פעמים אחדות. עד שעבדי פרעה ממליצים לו:"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם" ^[2] ואכן, לאחר "מכת הבכורות" פרעה נענה למשה ולאהרן ואומר :" וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם^[3].

בפרשת יתרו הגיע המועד למתן תורה וכך נאמר במקרא:"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" ^[4]. רש"י מפרש ביום הזה - "בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה ? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו".

[עריכה] שלושת ימי ההגבלה

משה רבינו מצווה אל בני ישראל להתכונן שלושה ימים לפני מתן תורה. הם מתבקשים לכבס את בגדיהם, באמור:"וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (י). לשים גבול מסביב להר:"וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר". אסור לאדם ולבהמה להתקרב להר. וכן נצטוו "אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה".

[עריכה] וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי

בבוקר, היו קולות וברקים וענן כבד על ההר. והתאור המקראי עולה על כה שבן אנוש יכול לכתוב:

וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.וַיֵּרֶד ה' עַל-הַר סִינַי אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה'לְמשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה". ואז:"וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל-הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם" - את עשרת הדברות.

 לוחות הברית

ערך מורחב - לוחות הברית

וכמו כן זיכרו מעמד הר סיני, שציונו הקב"ה לזוכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וצוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו. הוא מה שנאמר דברים ד' ט' יו"ד "רק השמר ושמר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוהיך בחרב". וראוי לכם אחינו שתגדלו בניהם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדרו, שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת. וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגידלו הקב"ה שנאמר דברים ד' ל"ב "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך וגו'.

ודעו אחינו בברית הזאת ובסברה הזאת, שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות, שהעיד עליו מבחר כל העדים שלא היה מקודם כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו. והוא, שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקדוש ברוך הוא, ושתראה כבודו עין בעין, ודבר זה היה שתתחזק האמונה חיזוק שלא ישנהו משנה, ויגיע לנו ע"י האמת כדי להעמיד רגלינו לבל ימעדו אשורינו בעתות כאלו, כשיתחדש שום רוגז או שמד על יהודים ח"ו וכשיתגבר יד האנס. שכן כתוב שמות כ' כ' "כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". כלומר, שזה הנגלה עליהם בעניין זה, כדי שתעמדו בכל ניסיון שיפגע בהם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו.

ואתם אחינו, היו על בריתכם קיימים, ובדתכם מחזיקים, ועל אמונתכם נוהגים ועומדים. ושלמה המלך ע"ה דימה אותנו לאישה יפה בתכלית היופי שאין בה דופי, שנאמר שיר השירים ד' ז' "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". ודימה שאר האמונות והסברות שרוצים להמשיכה אליהם ולהחזירה לאמונתם כאנשי הבליעל השטופים בזימה, והמפתים הנשים שהם בנות חיל להשיג מהן תאוותן המכוערת.

כן אירע לנו עם אלו שהם משיאים אותנו ומפתים להחזירנו לדתותיהם, ואולי נאחז ונסתבך בסבכי פחזותם ובענפי שקריהם. ואחר כך חזר בחכמתו בלשון תשובת האומה כאלו היא אומרת לאותם שהם רוצים לפתותה, ולהראות להם שסברתה מעולה מסברתם לאיזה דבר מתחזקים בי, התוכלו להראות לי כמו "מחולת המחנים" שיר השירים ד' א'. כלומר, שהאומה תטען כנגדם, ואומרת להם, הראוני כמו מעמד הר סיני שהיה בו מחנה אלקים ומחנה ישראל זה לעומת זה, אז אשוב לעצתכם. וזה המאמר הוא על דרך משל שם שם "שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך. מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים". ופירש "שולמית" - השלמה החסידה; ו"מחולת המחנים" - שמחת מעמד הר סיני שהיה בו מחנה ישראל, שנאמר שמות י"ט י"ז "ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר". ומחנה אלקים כמו שנאמר תהלים ס"ח י"ח "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש". ראה חכמת המשל וסודו, שהוא החזיר מלת "שובי" ארבעה פעמים בזה הפסוק, להיות לרמז שאנו נרדפים ארבעה פעמים לצאת מן הדת בכל אחת מן המלכויות האלה הארבעה שאנו היום באחרונה מהם. והבטיחנו הקדוש ב"ה בתורתו ואמר, כי בהיותם מכריחים אותנו לאחוז בסברתם שנאמר דברים ד' כ"ח "ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם". אבל בכל זה לא יהיה זה בכלל בכל הארץ, ולא תיכרת התורה ממנו לעולם. והבטיח ואמר שם ל"א כ"א "כי לא תשכח מפי זרעו". ובאר לנו על ידי ישעיהו מבשר אומתנו, שהאות ביננו ובינו ית', והמופת המורה שלא נאבד הוא קיום תורת ה' ודברו ביננו. שנא' ישעיהו נ"ט כ"א "ואני זאת בריתי אותם אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך" וגומר. וגם התפארה אומתנו לפני הקב"ה על שתסבול צרות השמדות ותישא הצרות התכופות עליה. שכן כתוב תהלים מ"ד כ"ג "כי עליך הורגנו כל היום". זה דורו של שמד. (רמב"ם, איגרת תימן) 

שאלות:

• מה מטרת מעמד הר סיני על פי מה שכותב הרמב"ם באגרת לבני תימן?
• נסה לחשוב על עצמך ברגע של רצון לחטוא: מה הכוח שיכול לתת לך זכירת מעמד הר סיני על מנת להתגבר? אילו כוחות נוספים יוכלו לעזור לך להתגבר?
• דמיין את עצמך בתוך מעמד הר סיני: מה אתה רואה? מה אתה שומע? מה אתה מריח? מה אתה מרגיש? מה אתה חושב? וכו'
• חשוב על כוחו של הזיכרון: מה הוא מאפשר לנו? מה הוא לוקח ממנו? אלו אירועים אתה לא רוצה לשכוח ואלו אירועים אתה דווקא לא רוצה לזכור
• אז בשבת הקרובה קחו את ילדכם לשמיעת עשרת הדברות והקרינו להם ביום חול את הסרטונים הבאים

 http://www.youtube.com/watch?v=NR1i6v_iUCg&feature=related