שלב הנישנושים לא איחר לבוא.אמרו לי ספור דקה, והאמת לא הייתי צריך אפילו פעם אחת. פשוט עברתי הלאה, התעסקתי במשהו אחר. יש לי משפטים שמחזקים אותי, ככה אני מאמין, אז אני אומר אותם בקול ואם אין משהו לידי אז אני מצלצל לחבר ואומר לו "האוויר הרבה יותר טוב ככה, יותר   “נקי" , איזה ריחות – מקודם לא הייתי מריח אותם" עכשיו אני מבין מה זה ריח של עץ רטוב, או של עלים ועצים, אני יכול להריח קטורת ממרחק של רחוב. לא ידעתי שמי שלא מעשן בכלל לא מודע לזה שמעשנים לא יכולים להריח את כול הריחות האלו....

איך עושים את זה או יותר נכון למה בכלל לעשות את זה?  אומרים שאי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים, אני החלטתי לבדוק אם אפשר לעשות את ההפך... להפסיק תרגיל ישן, ותק של 16 שנה עם ביצוע באופן יום יומי. עד עכשיו לעצור את הפעולה הזאת לא היה אפילו אופציה לא אני לא מדבר על איזה מחשבה בדיונית להפסיק לאונן על כזאת משימה גם אני יודע מתי לומר "כשזה לא אפשרי זה לא אפשרי" או שזוהי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד  בפניה (תרתי משמע). אני מדבר על המבחן האמיתי, משהו שמדברים עליו רק בתור הזיה, יש כאלה שמתיחסים לזה כאל "המלחמה", כשמדברים על זה המשפטים מתחילים ב"אני לא רוצה" או "אני ממש נהנה מזה" והחיים בסרט אומרים "אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה אבל לא בא לי", רק זן נדיר יגיד לך את האמת בפנים מבויישות וזה בגלל שהם ניסו להפסיק והבינו. אני מתכוון ללמד את הכלב הזקן הזה להפסיק לעשן, כן כן אני מדבר על גמילה. כל כלב בא יומו, ואני מקווה שיומי הגיע. לדעת רוב דבר כזה צריך תכנון רציני, לבוא בגישה עם כילים תחליפים ואביזרים ברמת המסטיק או הפאצ', אז הינה כמה דברים שכדאי שיהיו לכם אם אתם מתכוונים לצאת למלחמה הזאת. הראשון והכי חשוב היא סיבה רפואית, ואם יש אופציה להצטייד עם יותר מאחת (אולי אפילו 10) אז ממולץ, כי אחרי מה שאני עברתי רצוי שיהיה לכם בארסנל הרבה יותר מסיבה רפואית.

באחד הימים של המחקר שלפני ה"מלחמה" שמעתי סיפור על מישהו שהרופא אמר לו שיש לו חור בראה ולהמשיך לעשן זה פשוט לא אופציה חשוב לציין שהוא לא התנדב ללכת לרופא על דעת עצמו מאיזה מחשבה סתמית לראות מה המצב הבריאותי שלו, אלה שזה היה יותר בקטע של "אני לא נושם תזמין אמבולנס", ואת ההחלטה הזאת הוא עשה עם סיגריה ביד. עד המקרה הזה אני הייתי משוכנע שכל אחד שעומד מול רופא ושומע גזר דין קשה בנושא, באותו רגע מפסיק לעשן, גם על אושרי ההרגשה זאת לא פסחה והוא קיבל על עצמו באותו הרגע החלטה ושינה את הרגלי העישון שלו לתמיד ומיד עבר לנובלס לייט. כן כן ממש באותו שניה. אני ביקרתי אצל הרופאת שיניים שלי טלי שעשתה את הדבר המזעזע אך הנחוץ, וניקתה לי שן אחת והשאירה את השנייה מלוכלכת וצהובה, ואמרה לי "תסתכל", הדבר הראשון שעבר לי בראש זה תמונה של ראות בריאות מול ראות שחורות שראיתי במופע BODIES לפני שנה, לא מומלץ לאנשים עם לב חלש. אבל החלטה כזאת צריכה יותר מ...החלטה, היא צריכה תוכנית ברמת ישיבה של צוות ההנהלה הדרקטוריון ופסיכולוג החברה, אז הלכתי לשירותים ישבתי על הכיסא וחשבתי, דבר ראשון היה בי פניקה, מה אני באמת הולך לנסות את זה? לא עזר לי לשמע מידידה טובה שלי לירון שזה "לנצח" או דיבורים אחרים על האל חזור, איפה שהוא שם גם עולה השאלה מה אם אני לא מצליח? מה קורה אם אני נשבר?  תודה לכולם על התרומה למדדים שלי עכשיו אני באמת לחוץ. אז, במסגרת המאמץ להירגע ההחלטה הראשונה הייתה, לקבוע תאריך, לא רחוק אבל בהחלט לא מחר. משהו כמו עוד שבועיים, וכך היה 18 בספטמבר 6:30 בערב. ומעכשיו השעון הולך אחורה .. שבועיים ופחות. בהתחלה זה היה נראה רחוק, אבל לא היה זמן לבזבז ישר נכנסתי לשלב ההכנות, אם אני הולך לעשות את זה אזי נשארו לי 400 סיגריות אחרונות וחשוב להנות מהם אחת אחת.     היה לי שלב מכין שאפילו לא ידעתי עליו שנה קודם לכן, לקחתי על עצמי לא לעשן בבית, שוב גם פה היה איזה מניע מהצד שהכריח אותי לעשות זאת כמו הרופאה אבל מהיום הראשון הבנתי את היתרון, לי אין כח לקום לסיגריה כל פעם וכך חסכתי לבריאות שלי לפחות 5 סיגריות ביום. נוסף לזאת חצי שנה קודם לכן הפסקתי לעשן באוטו. זה מהלך שמצריך אוטו חדש אם אתם מחפשים מניע. אבל זה נתן לי משהו שהיום אני מתאר כאיזורים מוגנים או סאייף זונז. זוכרים את המשחק תופסת עם מחנה, כל עוד שאני במחנה אני מוגן, אז ממש ככה כל עוד שאני באוטו או בבית אני לא יכול לעשן – סה"כ הוספתי למשוואה הזאת את שאר העולם, כמה קשה זה יכול להיות? אז בעקרון זה קל כי אתה מתחיל להשתמש במשפטים כמו "איזה כיף אני יכול להריח תדשא הרטוב" או "כמה שהסיגריות האלה מסריחות, רק אם אתה לא מעשן אפשר להריח את זה". אבל הכל טוב ויפה אם אתה צמחוני שלא אוהב קפה, הולך לישון ב9 בערב ושלוק מהיין בקידוש נותן לך סחרחורת. אני לעומת זאת אוהב לאכול לא יכול להתעורר בבוקר בלי קפה שחור ופוקד ברים ומועדונים בממוצא של 4 פעמיים בשבוע. עכשיו, אחרי שהכנסנו את זה למשוואה, האם עדיין אפשר להגיד שטויות? אני חושש שלא ואז מגיע שלב יותר מסובך של פסיכולוגיה: "היום אני מקנא אבל מחר הם יקנאו בי" או "זה יעבור לי, בפעמיים הראשונות זה מפריע אבל אח"כ זה יראה לי טבעי" בהתחלה היה לי קשה עם קפה, ומנרקומן קפאין הפכתי בין לילה למכור ל O2H ואחרי אוכל אימצתי משהו חדש, טיול להורדת הארוחה. אני זוכר את הפעם הראשונה שישבתי במסעדה במסגרת הגמילה, התבישתי להגיד "לא מעשנים" ובזמן שעובר בין לקיחת ההזמנה עד שהאוכל הגיע נפער פער ענק במנהרת הזמן, משהו שעד עכשיו היה מלא בשכטות שיחות על טבעות עשן או חיפוש אחר תשומת לב מהמלצרית שתביא מאפרה כי כבר נשרפו לי האצבעות (איך זה שתמיד חסר מאפרה על השולחן אפילו שזה איזור של מעשנים. מה היא חושבת שבגלל שהיא הביאה מאפרה אני יחשיב את זה כשרות?) שלב הנישנושים לא איחר לבוא ואיתו הייתי צריך תעסוקה חדשה שמטפלת בשתי בעיות בו זמנית, הכרס והמחלה האורלית המתפתחת, מצאתי נחת באופניים, כל יום קצת כושר וסלט. בכלל להחזיק מלפפון בבית זה פלוס רציני, לא שאני מומחה גדול אבל נראה לי שעדיף לנשנש מלפפון ממילק שיק.. בשבועות הראשונים של הטרנצפורמציה ממעשן מהשורה ל"איכס סיגריה זה מגעיל אותי" אני ממליץ לברוח מהדברים שיפילו אותכם עד שתרגישו יותר ביטחון בהתחלה היה לי מאוד קשה עם הקפה אבל זה עבר לי, חבר אמר לי לעשן נרגילה אם נהיה קשה אבל אני יודע מה טוב לי וזה לא נרגילה. מה שכן, הפסקתי עם הקוק. חשבתי שזה ימשך אבל אחרי זמן מה גם לזה חזרתי. לפחות נכון לעכשיו. וכשאני סופר את השינוים שחלו בי בשנים האחרונות אז אני מוכרח לציין שבלי כל הסמים הסיגריות והאוכל הלא בריא אני כנראה אמות בריא כמו שור אבל אולי מעצב ושיעמום. ומה עדיף? להגיד שהכול שטויות ואין שם בעיה להמשיך, הרי כל העולם עד היום היה מעשן כמו קטר שותה עד שיכרות כל לילה אוכל גבינות שמנות וטעימות והיה חיי אחלה 48 שנה! אז בשביל מה כל זה בכלל?

אז הינה כמה עובדות שבטח נכתבו על ידי לא מעשניים (כי מעשניים לא באמת רוצים לדעת).ניקוטין הוא לא באמת %100 חומרים אורגנים. ניקוטין חודר לגוף דרך נקביביות בעור מתאחסן בתאים בדם ודרכם מגיע לכל מקום בגוף מה שעושה אותו הרסני במיוחד. השפעות ניקוטין על המוח הם רגיעה והרגשת ערפול, ובאותו זמן הוא משחרר אדרנלין מה שגורם ללחץ דם יותר גבוה דופק מוגבר ונשימות מועטות וכבדות יותר. ניקוטין גם מעכב שחרור אינסולין  מה שגורם לעיכוב התיאבון וכתוצאה מזאת אוכלים פחות. בנוסף לזאת זה מגביר את המתאבוליזים מה שגורם לשריפת קלוריות אזי מרזים, אבל לא בצורה בריאה, חוסר פעילות גופנית ושריפת קלוריות חיוביות משאירה עודף קלוריות שליליות LDL שמקשה את מעברי הדם וגורם לקרישי דם מה שיכול להוביל לשבץ, התקף לב או קטיעת איברים. אחלה דיאטה! ישנם עוד המון השפעות עם קשר ישיר לעישון כמו סרטן ריאות, מחלות לב, מחלות דם, אימפוטנציה, סיבוכים של מחלות סכרת,  ואני גם חייב לציין שבכול סרט שיש פיצוץ בתחנת דלק זה תמיד מתחיל מסיגריה דולקת!

אני לא איזה פלצן ובטוח לא יכול להטיף בנושא (למרות העשר דקות האחרונות), אם תשאלו אותי כמה זמן אני לא מעשן אז תדעו שפחות משנה, וכמה זמן זה יחזיק? כולנו יודעים שרק עד הסיגריה הבאה.

 http://ezinearticles.com/?How-Does-Nicotine-Affect-the-Body?&id=731021 מקורות