כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אוקיי עכשיו מה ?

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/4/10 18:09:


    רק עכשיו , בגיל 29 (?) זה היכה בך? מעולה!

    אני מורבידי מגיל 17 אני חושב

      16/2/10 10:29:
    מסכימה איתך, העצב והסבל הם לא יחסיים, הם אישיים. אין כאן בכלל שאלה של אובייקטיביות. מחזקת את ידייך. תמיד כאן בשבילך.
      9/2/10 15:53:

    אמנם התשובה בנאלית

    אבל שלום שר את זה הכי טוב

     

    באומרים שבלי

     

    מילים: מאיר אריאל
    לחן: שלום חנוך

     

    אומרים שבלי חושך אין אור
    אומרים שבלי רע אין טוב
    אומרים שבלי יחיד אין הרבה
    אומרים שבלי קטן אין גדול

    אומרים בלי מלחמה אין שלום
    אומרים שבלי שקר אין אמת
    אומרים שבלי עוול אין צדק
    אומרים שבלי טיפשות אין חוכמה

    אך, כמו שאני אוהב אותך
    אם זה אפשרי לשנוא כל כך
    זה בכלל לא עושה לי טוב -
    אך, פחות לא אוכל לאהוב

    אומרים שבלי רעש אין שקט
    אומרים שבלי עוקם אין יושר
    אומרים שבלי סבל אין אושר
    אומרים שבלי לא אין כן

    אך, כמה שאני אוהב אותך
    אם זה אפשרי לשנוא כל כך
    כבר עדיף להפסיק לחשוב -
    אך, פחות לא אוכל לאהוב

    ולמה תמיד, מנסים להעמיד
    את הכל על מקום אחד
    רק תן לי שיפשוף תן לי חילוף
    תן להרגיש חי וחד.

    אומרים שבלי רעש אין שקט
    אומרים שבלי עוקם אין יושר
    אומרים שבלי סבל אין אושר
    אומרים שבלי לא אין כן

    אך, כמה שאני אוהב אותך
    אם זה אפשרי לשנוא כל כך
    כבר עדיף להפסיק לחשוב
    אך, פחות לא אוכל לאהוב

     

     

    רק טוב

      8/2/10 14:03:

    זה באמת מטופש להגיד למישהו להסתכל בפרופורציות.

    אבל אני אומרת משהו אחר.

    יש מקום שלפעמים יוצאים מתקופה קשה במיוחד, זה קרה לי בעבר

    עם תובנה שיש איזה רמה שליטה על הדברים

    והיא ביד שלנו, וזו תובנה שהיא מאוד מרוממת. נותנת כח להמשיך.

    }{

      8/2/10 09:21:

    SHit would hit the fan, mathafucka, and it would hit real hard

    (Ice T.)

      4/2/10 09:47:

    תנחומי.

     

    גם הם מרגישים ככה לפעמים:

     

    http://www.youtube.com/watch?v=ot6FFSb5SzY

     

     

      1/2/10 22:13:

    צטט: re set 2010-02-01 21:46:15

    אני אוהבת אותך

     

    חולה מטורפת עליך!

    משמיים נחתת אצלי !  :)  כנראה שיש לי לפעמים קצת מזל בכל זאת

      1/2/10 22:11:


    תודה מקסימות ! כשזה ככה מהלב זה ממש עוזר :)

      1/2/10 22:07:


    Be gentle with your self ועם ה- world.

    נראה אחר כך כבר משם.

     

    בהצלחה. :-)

      1/2/10 21:48:


    מנסיון, זה לא באמת גדול עליך. כן אלו חרדות אמיתיות, זה לא סתם פחד של חששות בעתיד הלא יודע. הכל קורה כאן ועכשיו ואין מי שיעצור את החרא הזה, לא הזמן ולא אף אחד. אכן שיט הפנס ולרוב כשהשיט הוא רציני הוא בא עם תחושה שבא לך לקום ולברוח או לקום ולגלות שבעצם רק התעוררת מהחיים הזמניים והכל חוזר בטבעיות לשגרה. זה לא יקרה.

    אין לנו מושג מאיפה יש כוחות להמשיך אבל כוח האינרציה של הפעולה המיידית כי עכשיו צריך לעשות אפילו את הפעולה הכי פשוטה הוא הכוח המניע, תסמכי עליו ותעשי את מה שצריך לפי הלב והראש. זה קשה וזה חרא ולעיתים זה מרגיש גדול עלינו אבל ככל שהדברים חולפים לומדים המון. תעזרי בקרובים לך באמת, החברים והמשפחה, כולם ישענו אחד על השני כי אין משהו אחר.

    תאמיני לאחת ששנת 2009 היתה הגרועה בחייה והיו לי כמה שנים גרועות עפ"י כל אמות המידה.

    אה, לישון כמה שאפשר עוזר.

      1/2/10 21:46:
    אני אוהבת אותך
      1/2/10 20:51:

    יקירה,

    אין לי שום כוונה להכניס אותך לפרופורציות... שיט הפנס, דברים רעים קורים לאנשים טובים והעולם לא פייר. מי כמוני יודע (אבא שלי המקסים נפטר כשהייתי בת 16...). רק שתדעי שכמו שהזמן הוא בן זונה מאנייק לפעמים, ככה גם יש לו תכונות מרפא. והוא ירפא גם את הפצעים הקשים ביותר, שיגרמו התקופות הרעות ביותר בחיים. תשאר צלקת קטנה, אבל כזו שתוכלי לחיות איתה.

    בינתיים תמצאי כתף טובה להשען עליה, תורידי את הראש, ותחכי שהחרא יעבור.

    מחזקת את ידייך. 

    0

    געגועי לימים טובים

    12 תגובות   יום שני, 1/2/10, 13:20


      מזהירה מראש- זה פוסט מבואס תחת.  


    להסתכל על דברים בפרופורציות זה לגמרי אובר רייטד.  לא מאמינה באובייקטיביות. 


     הכל סובייקטיבי. ה-כ-ל.


    כל אדם רואה את העולם מעיניו שלו בלבד .


    לא משנה כמה משכיל, מוכשר, נבון ופיקח , תמיד דעותיו יהיו מובנות מניסיון חייו, החוויות האישיות שעבר, דברים שלמד ועשה, אנשים שהכיר והשפיעו עליו.

    כך ש(לפי התיאוריה אותה אני מיישמת) אובייקטיביות היא ממני והלאה ותעזבו אותי מזה בחייכם. 

    אני מתגעגעת לימים פשוטים יותר.

    להיות יותר מדויקת-  לגיל 20.

    הו התמימות.

    יצאתי  מחממת הגידול הנעימה וחמימה בבית הורי ,ניערתי את הצמר גפן מעל בגדיי (חולצה גזורה של primus) והתחלתי במסע המבולבל הקסום .

    היה כל כך מושלם ! 

    היה לי בן זוג ,אהבה ענקית ,מופרעת, מרתקת,  הייתה לי עבודה כיפית, חברים מצחיקים, והעיקר החשוב -כל המשפחה שלי הייתה בריאה .

     אידיליה מתוקה . פרפרים, ציפורים, דובוני איכפת לי.

     הייתי  משוכנעת כי נעלה אני מעל כל עובדת חיים. 

     הזמן ? הוא לא נוגע לי או לסביבתי. האהבה- היא זו שתנצח.

    הרי אני אוהבת את החיים, את העולם את האנשים שמסביבי ובעיקר את עצמי , טובה אני  ונהדרת , היוניברס יאהב אותי בחזרה ולא יעונה לי כל רע. 

    טעיתי.

     ביג טיים.

    הזמן, בן-זונה חסר לב שכמותו, לא ממתין לאיש. לאף אחד. אפילו לא לי, החביבה  בבנות.

     עובדה זו הכתה בי ללא רחמים רק בשנה האחרונה.

    היוניברס הוא חרא לא קטן. אכזרי ולא מנומס. 

    ולא , לא בזובי שלי להסתכל על דברים בפרופורציות (של מישהו אחר) כי ממש אבל ממש לא מעניין אותי כרגע כמה רעבים יש בחצי אחר של העולם .

    מעניין אותי איך ייתכן שדברים רעים  קורים לי ולמשפחה שלי , האנשים הכי נפלאים וטובים שקיימים על פני הכדור הזה . 

    בשנה האחרונה אני חיה מחרדה לחרדה וזה גדול עליי הרבה יותר מדי. ואין לי כוחות לזה .

     הגישה שלי לחיים היא אופטימית, מלאת  פירגון והבנה לחולשות האנשים הסובבים אותי .

    במיוחד אני מאוהבת בעצמי ומאחלת לעצמי רק טוב ואת כל האושר והכיף שיכול להיות קיים . 

     

    אז איך? איך ?!? ! למה קורים דברים רעים ? מה זה המבחן הטיפשי הזה? מה אני צריכה  להוכיח?  ולמי? 

    אני רוצה הביתה. רוצה את אבא ואמא.  רוצה לישון ולהתעורר רק כשכולם יהיו בסדר.רוצה שקט .

     Fuck you world

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Noa Kristi
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין