עינב הזמינה אותי לקיבוץ שלה, שדה אליהו, לראות את "ביתן הציור" של מלכה האס . מלכה היא אשת חינוך שמדברת על החשיבות שבפעילות בחומרי האמנות לילד. יש לה משנה סדורה וברורה על האופן שזה צריך להיעשות. ביתן הציור, זה מקום קטן במבנה של מגדל מים, בו מציירים ילדים כבר למעלה מ-30 שנה. הביתן מסודר לפי העקרונות שלה לגבי אירגון והגשת חומרים. זה מקום צנוע ופשוט, בו לכל פרט יש משמעות והיגיון. אפשר לבקר את ההקפדה ולהגיד שהיא מוגזמת. אבל לדעתי, דווקא בעולם רווי השפע והגירויים, יש לנו הרבה מה ללמוד ממנה. בכל-אופן זה מקום מעורר השראה, לכל מי שעוסק בחינוך לאמנות (כולל את כל ההורים). מחלונות הביתן נשקף נוף הקיבוץ, ונוצר קשר בין הפנים לחוץ, שבעיני הוא גם קשר בין עולם פנימי של העוסק בציור לבין הסביבה -העולם שבחוץ. בין היחיד לקהילה.
|