כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    ארכיון

    הכתובים הסודיים

    11 תגובות   יום שני, 1/2/10, 16:33


     הכתובים הסודיים

    סבסטיאן בארי

    הוצאת אחוזת בית 

    תרגום מאנגלית: שרון פרמינגר

    358 עמ' 92 ₪ 

    הסוף כמה חבל, היה דביק מעט, אבל היה בו גם מעט אניגמה, אחת הדמויות המרכזיות נותרת רק עם ההיסטוריה הפרטית שלה וללא ידיעת האמת. הקריאה לא הייתה רציפה, ועד הסוף הייתה מלאה באתנחתאות, הייתי צריכה להשלים פערים בטקסט, ומצאתי בזה עניין רב ואת "המקום" שלי כקוראת. אהבתי את התקופה עליה כותבת רוזאן, התאהבתי בתקופה הזאת באירלנד מאז קראתי את "האחיות מגדלנה" מאת פיטר מיולן.  

    היו בספר קטעים שהחזירו אותי לאירלנד הקתולית של אמצע המאה ה-20,  האכזריות של הנזירות כלפי הנערות העניות, גם כדי לגרש את ניצני התאווה שחלילה לא יתפתחו והחינוך הקפדני לצניעות.  (ציטוט בהמשך) 

    האתנחתא הייתה נחוצה לי מפעם לפעם, גם כדי להרהר ברוזאן הילדה, הנערה, ועל מידת שפיותה, והאם הזיכרונות  הזויים ברובם או כולם. יש פעמים שהתקשיתי להחליט עד כמה הזיכרונות מההיסטוריה של אירלנד שמעלה רוזאן הם חלק מהמציאות ההזויה שבה היא חיה, ועד כמה זו יכולה להיות המציאות כפי שהיא תופסת אותה מתוך המבט הפנימי שלה.

    הציטוט הבא  שבחרתי להעלות כאן, גרם לי לאחת האתנחתאות וגרם לי להרהר, האם הכתוב הוא זיכרון או דמיון , ואיפה הגבול בין שניהם ? 

    "במעמקים. במקום עמוק לאין שיעור. אני תוהה אם זה הקושי – שהזיכרונות והדמיונות שלי קבורים באותו מקום עמוק ? או אחד על גבי השני, כמו שכבות של צדפים וחול בתוך אבן גיר, עד ששניהם נהפכו לאותו חומר, ואני לא מצליחה להבדיל ביניהם בקלות, אלא אם אני מסתכלת מקרוב מקרוב. " (פרק 18, עמ' 263)

    "הנהר גם נשא את הפסולת אל הים, וגם שברי חפצים שהיו שייכים פעם לאנשים והתנתקו מהגדות, וגם גופות, אם כי לעתים נדירות, אה, ולפעמים גם תינוקות מסכנים שרק גרמו מבוכה. העומק של הנהר והמהירות שלו היו בני ברית נאמנים לסודיות." (פרק 1, עמ' 13). אני מתכוונת לעיר סלייגו.

    רוזאן מוסיפה;  "סלייגו בנתה אותי וסלייגו הרסה אותי...", באיזו צלילות דעת היא מעידה על עצמה, האם השיגעון הוא המציאות השפויה ? יש כמה עדויות בסיפוריה שיכולים לרמוז לקורא על אשה זקנה השוגה בדמיונות ובאמונות דתיות קיצוניות המזינות את דמיונה.

    ד"ר גרין המטפל ברוזאן הקשישה, מגלה אמפתיה, יותר מהמקובל בין רופא וחולה, בעיקר בתחום הפסיכיאטרי, בו זהירים שבעתיים מהתפתחות תלות, ונוצר ערבוב  ותמונה מורכבת מחיי  שתי הדמויות. ההבדל הבולט בין שניהם הוא, שד"ר גרין  מספר את המציאות העכשווית ואילו רוזאן מספרת את זיכרונות העבר. 

    לסיכום:  אהבתי את הספר, פחות אהבתי את הסוף המתקתק, ההוליוודי משהו, שלא השאיר פתח למחשבה  חופשית, אלא סגר את כל הפינות, למרות שבמהלך הקריאה היה טלטול בין דמיון למציאות. איני מביעה דעתי בעניין התרגום, כי לא קראתי את המקור, אבל נדמה לי שנתקלתי בביטוי או שניים שהם "המצאה ישראלית (אם זכרוני טוב, הביטוי הוא "העולם ואשתו"). 

    ציטוט מהכתוב על גב הספר: 

    "הכתובים הסודיים" מאת סבסטיאן בארי, אחד מהספרים המדוברים של השנים האחרונות, זכה בפרסים רבים והפך עם צאתו לרב מכר ייחודי. זה רומן שמספר בשני קולות – למעשה, בשני סוגי יומנים את סיפורה של רוזאן: פעם הנערה היפה ביותר במחוז סלייגו שבצפון אירלנד, וכעת אשה כבת מאה השוהה במוסד לחולי נפש ומנסה להחיות בחשאי על הנייר (במכתב? ביומן ? בצוואה?) את סיפור חייה המפותל והכואב – מאה שנים של אהבות, אכזבות והחמצות טרגיות שהובילו אותה ככל הנראה אל המוסד שבו היא כבר עשרות שנים.

    במקביל נפרש גם יומנו של ד"ר גרין, הפסיכיאטר הראשי של המוסד, שמבקש לבחון את מצבה של המטופלת הקשישה, רגע לפני שבית החולים הישן נהרס וגורלה נגזר. בדיווחיו, המבקשים להתחקות אף הם אחר סיפור חייה העלום של רוזאן, נחשפים חייו האישיים של ד"ר גרין, לבטיו המקצועיים, תסכוליו כגבר נשוי לא באושר, ובעיקר – גילויו המפתיעים על חיי רוזאן, שמונעים מכוחה של סקרנות בלתי מוסברת. במלאכת מחשבת וברגישות, בונה הסופר פסיפס רב משמעויות שבוחן, בין היתר, את תעתועי הזיכרון ואת האופן שבו כל אדם מספר לעצמו את סיפור חייו.

    בתוך כך מתוודעים הקוראים לסיפורה הסוער של אירלנד, ארץ עקובה מדם שאת מחיר סכסוכיה הפנימיים משלמת אישה יפהפייה אשר ידעה אהבה גדולה ואיבדה את כל עולמה. מה באמת קרה לרוזאן? רק בסוף "הכתובים הסודיים" מתקבלת תמונה מפוענחת ומלאה של סיפור חיים מטלטל בן מאה שנה. 

    על הסופר:

    סבסטיאן בארי נחשב כיום לאחד מהסופרים הבולטים והאהובים בשפה האנגלית. ברומן "הכתובים הסודיים" הוא מתגלה לא רק כמספר מרתק בעל אבחנה מצמררת בחדותה, אלא גם כיוצר מעמיק ומעורר מחשבה שתוהה על מהות הזיכרון האנושי. האם יש בכלל אמת אחת יציבה, שאפשר לבחון על פיה את סיפור חייו של אדם? על פי "הכתובים הסודיים", כל סיפור חיים יכול להתפרש באופנים שונים, וכל אדם צועד בנתיב חיים מעורפל ומלא סודות.

    "הכתובים הסודיים" הוא ספרו הראשון של בארי המתורגם לעברית. הספר זכה בשתי קטגוריות במסגרת פרס קוסטה 2008, הפרס הספרותי החשוב ביותר בבריטניה: פרס הרומן הטוב של השנה; והפרס הגדול – ספר השנה. במקביל, היה הספר מועמד גם לפרס מאן בוקר.בארי עוסק רבות ביצירותיו במורכבות החיים באירלנד, ובהשפעת מהלכה של ההיסטוריה על חיי הפרט. מורכבות זו לא נחסכה גם ממנו. סבו מצד אמו היה רב-סרן בצבא הבריטי, בעוד סבו מצד אביו היה לאומן אירי נחוש. מורשת משפחתית זו השפיעה עמוקות על חייו ועל יצירתו, והובילה אותו לחקור אותה לפני ולפנים.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/10 22:21:


      קסנדרה תודה על ההמלצה.

      נראה שווה קריאה.

      אולי כשיהיה לי קצת יותר זמן:)

      מירה

        3/2/10 12:53:


      תודה שמעון,

       

      כן אני קוראת לאחרונה יותר, ושמחה שבין המבחנים אני מצליחה לעשות כן.

       

      תודה על הקריאה והתגובה.

        3/2/10 11:58:

      תודה קס

      את מזכירה לי, אגב, ולא בפעם הראשונה, שצריך לקרוא והרבה כדי לכתוב. 

        2/2/10 10:05:


      תודה,

       

      שמים, ליאורה, אסתר ויערית, תודה שקראתן והגבתן.

       

       

      ציפי


      שמעתי על הספר.

      תודה להמלצתך :)

        1/2/10 18:04:

      תודה להמלצה.
        1/2/10 17:09:

      תודה על ההמלצה.מעורר חשק לקרא
        1/2/10 17:04:


      קסנדרה תודה על ההמלצה

      אני אקנה את הספר

       

       

        1/2/10 16:57:


      יהודית תודה, שכחתי, והנה עכשיו זה מופרד ומסודר כראוי.

       

      תודה.

      הרשימה יפה, רק תרווחי את הפיסקאות*

      פרופיל

      קסנדרה*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימת קריאה

      • שירי אהב"ה וזה"ב - הסונטות של לאה גולדברג
      • יומני לאה גולדברג
      • על משכבם בלילות - יהודית רותם
      • תמונות מחיי הכפר - עמוס עוז
      • ברכּוּת של קטיפה - יהודית בר-אל