כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים שלי עם פיברומיאלגיה

    אני כותבת כאן כבר כמעט שלוש שנים ולאחרונה גם מפרסמת סרטונים. הגורם שהניע אותי לכתוב היה כאב. הרבה כאב לפני כמה שנים עברתי תקופה של כמה חודשים שכללו אשפוז של 8 ימים עד שאובחנתי כחולת פיברומיאלגיה. כמו שהראומטולוג שלי הסביר לי במשפט אחד מה זה פיברו': "ירידה בסף הכאב" אצלי זה מתבטא בעיקר בכאבים במפרקים (מרפקים, מפרק כף היד, מפרקי הירך והברכיים). לאחרונה הבנתי שאני חושבת הרבה על פיברו' ואיך היא משפיעה לי החיים ואיך אני לומדת לחיות איתה. לכן, בלוג זה הומר לסיפור החיים שלי עם פיברומיאלגיה. אני תמיד שמחה לשמוע תגובות ולצרף חברים חדשים.

    הקלה, ורואים את הסוף

    8 תגובות   יום שני, 1/2/10, 18:28

    ראשית אני חייבת לציין שהייתי בטוחה שחודשים לא כתבתי ועכשיו שבדקתי זה רק חודש וחצי.

    התקופה הרגישה כמו נצח.

     

    הסיבה לכך שלא כתבתי חודש וחצי נעוצה בסוף הפוסט האחרון : הייתי בלחץ.

     

    היו לי עבודות להגשה בכל קורס, חלק א' בפרויקט גמר להגיש וכמובן 4 מבחנים.

    במבחנים פעם ראשונה שהיה לי מחשב נייד ומדפסת מדיקנאט הסטודנטים להקל עליי.

    וזה הכן הקל.

     

    מזל שיש לי חברים טובים ובמיוחד ידיד טוב , עמרי, שעזר לי לסחוב את המדפסת והמחשב לכל מבחן וחזרה גם כשהוא לא עשה איתי את המבחנים (רק 1 מתוך 4 עשינו ביחד).

     

    אני שמחה לומר שאת כל העבודות והמבחנים לסמסטר זה סיימתי.

    בנתיים יש לי שני ציונים 86 ו80 ואני מאוד מרוצה.

     

    בזמן שהייתי בין עבודה לעבודה למבחן הרגשתי שאני לא יכולה לבזבז את ה"כח" שעוד נותר בידיים על כתיבת פוסט או ציור או כל פעילות שלא קשורה ללימודים. כך שאני מתרגשת לחזור לקצת חופש.

     

    הסמסטר היה מאוד קשה פיזית.

     

    הרגליים והידיים הקשו עליי מאוד. בנוסף הצטרפו הכתפיים עם כאבים קשים.

    לאחרונה מפרק ירך שמאל החליט שהכאב שנתן לי עד היום לא מספיק ומצבו החמיר.

    העור שלי נהיה גם רגיש יותר והתחבושות שאני שמה על הידיים מציקות לי. החלטתי שאני חייבת לצמצם את השימוש בהן ולנוח יותר. עכשיו אני איתן כי אני חייבת על מנת לכתוב.

     

    המשכתי בטיפולי שיאצו ודיקור והטיפולים לא קלים כי יש הרבה כאבים.

     

    עדיין מחכה שמצב ישתפר.

     

    עם הוואטסו עשיתי הפסקה קטנה של 3 שבועות אבל כבר חזרתי.

     

    הסיבה שעשיתי הפסקה נעוצה בדברים החיוביים שקרו בתקופה האחרונה.

    בסוף דצמבר ותחילת ינואר היו ימי ההולדת שלי ושל תומר.

    בנוסף, להרבה בני משפחה של שנינו היו גם ימי הולדת. אז היו הרבה מסיבות!

    המתנה שקיבלתי מתומר היא מתנה שנשארת לכל החיים.

    כמובן שאני בחרתי ועיצבתי, הוא פשוט הציע שזה יהיה מתנת היומולדת.

     

     

    הקעקוע מסמל את הקשר החזק שיש לי עם המשפחה:

     

    מורית היא הצמח בגווני חום, איריס היא בסגול (אירוס), הברקים מסמלים את אחי ברק והדס היא הפרח הלבן שמופיע פעמיים היא החברה הכי טובה שלי מגיל 4 אז אני מחשיבה אותה גם כאחות.

     

    ובאמצע יש את הנרקיס מלך הביצה.

     

    אני מזמינה את כולם לראות את המקור באתר הצלליות שאחי והמשפחה הקימו לזכר סבתא.

    סבתא שרה הייתה עושה מופע צלליות הרבה מאוד שנים ואחת הצגות היתה "נרקיס מלך הביצה"

     

    הנרקיס מציל את מלך הצפרדעים כשריחו הטוב מרפה את המלך. הרגשתי סימבוליות שאולי הנרקיס "ירפה" לי את הפיברו. ובאמת הוא עושה לי טוב.

     

    כתבתי פעם ואני אסביר שוב כי הרבה אנשים לא מבינים למה אני, שסובלת מכל כך הרבה כאבים, בוחרת לקבל את הכאב הנוסף שבא עם עשיית הקעקוע.

    1. יש תוצאה טובה לכאב בניגוד לשאר הכאבים שלי שמרגישים חסרי תועלת לחלוטין.

    1. 2. הכאב הוא חיצוני, רק בעור, בניגוד לשאר הכאבים שמענים אותי מבפנים החוצה.
    2. 3. בגלל הכאב הקיצוני באזור הקעקוע ליומיים בערך לא ממש הרגשתי את כאבי הפיברו.
    3. 4. אני חושבת שקעקועים זה דבר יפה, ושזו אומנות על הגוף. והכי חשוב, לי זה עשה טוב ואני שמחה שיש לי "זר פרחים" וחגיגת הקשרים שלי עם המשפחה.

     

    אז תודה לתומר שתומך בי ואפשר לי לעשות את זה ותודה למשפחה שלי שאוהבת ותומכת בי תמיד, ובמיוחד כשאני עושה דברים שלעיתים לא קולעים לטעמם.

     

    נ.ב. ההפסקה בוואטסו כי צריך לתת לקעקוע שבועיים להחלים לפני שנכנסים לבריכה, והיה שווה את זה.

     

    ולסיום, האור בקצה המנהרה.

     לסיום התואר והחיים בבאר שבע נותרו 179 יום, 2 מבחנים, סמינריון ופרויקט גמר.

     

    ולכן רואים את הסוף.

     

    ואני מתחילה לראות או לדמיין את ההתחלה החדשה עם תומר (וארבעת החתולים) במרכז הארץ, קרוב לחברים ולמשפחה.

     

    אני מלאת ציפיה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/10 10:55:

      תודה לכולם,

      הקעקוע על הגב בצד שמאל למטה (אבל מעל אזור האפידורל)

      (אשה של קסם?, אני מסמיקה)

      יש עוד קעקוע של פיניקס, על הרגל, בהמשך אני אשים תמונה שלו גם.

      שניהם במקום מוסתר (אפילו שלא קטנים), אני ממליצה, זאת חוויה

        4/2/10 09:44:

      מזל טוב! על הכל!
      סוף המבחנים והיומולדת והקעקוע וכל הדברים הטובים שיש לך בחיים.

      אהבתי את התזמון שלך, כי כמה שאני מעבר לקעקועים,
      משום מה לפני כמה ימים צץ בי רעיון לעשות אחד קטן במקום יחסית נסתר, בעורף.
      איפה שלך דרך אגב?

      את ילדת קסם. זה ברור לך, נכון?
      סליחה, מתקנת - אישה של קסם. :)

        3/2/10 21:01:


      היי גם אני הובחנתי כחולה במחלה המשונה הזו

      אני אחרי בעזרת כמה שילובים , דיקור סיני, ושילוב מתמשך של ויטמינים.

       

      מקווה שגם את תעברי את זה במהירות.

        2/2/10 22:10:

      אוחתי - מילותייך חסרו לי - והנה השלמת אותן כאן

      עם החשיפה הפורמלית של הקעקוע המשפחתי

       

      נשיקות וחיבוק גדול 

      מחכים לך כבר במרכז... 

      אוהבת 

        2/2/10 21:43:

      תודה אח אחות,

      אני שמחה שאהבת.

      ואני סופרת את השניות:)

        2/2/10 20:36:

      הי אחות קטנה - גדולה  יפה ומרגש !

      נראה נהדר ועוד הסיפור שמאחורי .....

      בשבילי הוא הרבה יותר ....... תודה

       

      הזמן רץ - מה הם עוד 170 יום - קטן עליך

        2/2/10 09:35:

      יאללה, די כבר באר-שבע, בואי כבר למרכז!

      שיהיה בהצלחה, אחותי, ובקלות חיוך

        1/2/10 19:54:

      קעקוע מקסים יצירת אומנות !

      ארכיון

      פרופיל

      שירה_דנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין