| "כשאני כן עם עצמי, אני מודה שאני צרור של פרדוקסים. אני מאמין ואני ספקן, אני מתמלא תקווה ומתמלא ייאוש, אני אוהב ואני שונא, אני מרגיש רע ואני מרגיש טוב, אני מרגיש אשם על זה שאיני מרגיש אשם. אני בוטח וחושד, אני אמיתי ועדין משחק משחקים." (לא זוכרת מי כתב...מתנצלת מראש, פשוט אמיתי ומתאים לימים שכאלו) |