לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
נשמה יקרה שלי
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
התפוחית הזו שווה הרבה יותר :-))
תודה ורד יקרה.
:-)))
תודה תמי!
שילוב קטלני... תודה אילת :-)
מורים כאלה לא צריכים ללמד!!!
ועכשיו לנשום עמוק...
תודה!!!
התפוח לא נפל רחוק מהעץ.
הבת שלך מרגשת. בדיוק כמוך.
אבא שלי היה אומר
מאגס יצא אגס
מתפוח יצא תפוח
ומחושחש יצא חושחש
אני לא מופתעת.
למרות שאני לא מופתע(את יודעת, העיניין הזה של העץ, ומקום הנפילה של התפוח...לא!!!! לא על הראש של ניוטון
)
תמסרי לה שאפו גדול ממני כי בכל זאת...זה לא עיניין של מה בכך...גילוי רגישות והמוכנות להשקיע
נב - שמתי לב שיש לה מורים "שגרתיים"(שלא אוהבים ילדים לא שגרתיים)