0
כשהוא חוזר הביתה, משאיר מאחריו את השקיעה האדומה ופונה קדימה, לירוק של שדות ויערות ושמיים מכחילים. אי שם אני מחכה, מתגעגעת, מביטה אל ירח העולה, יש והוא עגול וגדול, ובכל מיני צורות במועדים שונים, אך כתמיד מלא בחלומות, כאלה שחולמים בלילות וכאלה אחרים ביום. הירח הניבט מהשמים, מהנוף שלו, מטייל לו בין ברושים מקפץ מצמרת אחת לאחרת מלווה אותו מלמעלה, ושולח אליו את כל מה שאיחלתי אני עוד קודם ובו זמנית אפילו, כשהיה הוא עוד איתי, ואני מחובקת בזרועות עוטפות , מגוננות, וגם כשלא איתו, כך מרחוק... כל כתם אפור שתראו על פניו של הירח הם סימנים של אהבה החרוטים שם כבר שנים, מכל האהבות שבעולם, ועדות שותקת לאותה אהבה נשלחת, שאי שם מתרחשת, עם אותו געגוע גדול ומתוק, שבשבילו בלב שלי שוכן...
|