כותרות TheMarker >
    ';

    דרך 2 נקודות עובר CAV

    החיים בשולי הקנטון הבדוי

    אבות אכלו בוסר

    6 תגובות   יום שלישי, 2/2/10, 10:42

    צטט: solix73 2009-05-04 18:09:27

    משפחת אלוני ו(גזלת) אדמות א"י


    ביום ששי 1-5-2008 פרסמה  שולמית אלוני מאמר בעיתון הארץ . היא מזכירה בכמה מקומות את עניין "גזלת האדמות" מערביי הגדה המערבית .  למעלה מ-25 שנה עסק בן זוגה   המנוח של שולמית   ראובן   (רולניצקי) (1919-1991)  בדיוק באותו דבר ....

     

    קשה למצוא  באינטרנט חומר ישיר על ראובן אלוני .    בערך על שולמית אלוני  בויקיפדיה  כתוב :  בשנת 1952 נישאה לראובן אלוני (מייסד מינהל מקרקעי ישראל וראש המינהל האזרחי במרחב שלמה), והם עברו להתגורר בכפר שמריהו.

     מהביוגרפיות של יוסף וייץ  (קודמו בתפקיד והממונה עליו משנת 1949 )  ומאיר זורע  (מחליפו) בויקיפדיה  התברר שכיהן כראש מינהל מקרקעי ישראל   ביו השנים  1964- 1976.  אחר כך שימש  ראש המינהל האזרחי במרחב שלמה, ואחרי הנסיגה מסיני  אחראי על אזור השנוי במחלוקת של  טאבה .

    ראובן אלוני ,כעוזרו הראשי של יוסף וייץ * משנת 1949     "ראש מנהל פיתוח הקרקע" וכמחליפו כראש מנהל מקרקעי ישראל,   נטל חלק פעיל ולא מבוטל בהעברת  (גזלת ?) אדמות ערביי ארץ ישראל לחזקת מינהל מקרקעי ישראל .  בספר שחיברו עוזי בנזימן ועטאללה מנצור על ערביי ישראל ** הם הקדישו פרק  לנושא הקרקע : להלן עיקרי החומר מן  העמודים   160-164  . 

    ‏ההשתלטות הראשונה על אדמות ערבים נעשתה בכוחן של תקנות לשעת חירום: תקנות לשעת חירום (נכסים נטושים) תש"ח 1948- ‏, שחייבו את כל המחזיק בנכסים נטושים להירשם במשטרה; פקודת שטח נטוש תש"ח 1948- ‏(פורסמה ב 30.6.1948- ‏), שהסמיכה את הממשלה להחיל בצו את חוק המדינה על שטח נטוש, ובזיקה אליה מונה אפוטרופוס על הרכוש הנטוש; תקנות שעת חירום (עיבוד אדמות מוכרות), תש"ט 1949- ‏, שהסמיכו את שר החקלאות לקבל לחזקתו אדמה שבעליה לא עיבד אותה, על אף התראות השר; תקנות שעת חירום בדבר נכסי נפקדים תש"ט -1948 ‏(פורסמו ב- 12.12.1948 ‏), שקבעו כי המדינה רשאית להשתמש באופן ארעי בנכסי נפקדים, אבל בד בבד חובה לשמור עליהם לטובת בעליהם, כדי להחזירם כאשר יתבטל מצב החירום.

    ‏ ‏לעוסקים בדבר היה ברור כי המסגרת החוקית העומדת לרשותם אין בה די ‏וכי אין היא מאפשרת לבצע את פעולות ההחרמה שביצעו.  ,הבעלות על הרכוש נותרה בידי הערבים, אם ‏כי המדינה סירבה לאפשר להם לחזור  ארצה והודיעה כי היא מוכנה לפצותם, אך ורק במסגרת של שלום כולל.

    ‏למן המחצית השנייה של 1948 ‏עסקו במשרד  המשפטים בניסוח החוק לנכסי נפקדים, שנועד להפוך את האפוטרופוס מנאמן לבעלים של הרכוש הנטוש ולהסמיכו להעביד את הרכוש לרשות הפיתוח (שנועדה לקום על-פי חוק נוסף ).

    ‏תהליך ההשתלטות על קרקעות הערבים באמצעות חקיקה היה הדרגתי. ‏תחילה (ב-1948) ‏הותקנו התקנות הנ"ל, הנוגעות לנכסי נפקדים ולאדמות מוברות (שנקבע בהן שאדמות שלא עובדו שנה אחת יכריז עליהן שר החקלאות אדמות בור ויחלק אותן לגופים שונים לשימוש "זמני" - שלוש שנים;  אחד-כך הוארך משך השימוש באדמות הללו לחמש שנים). לאחד מכן נחקק חוק נכסי נפקדים (תש"י 1950- ‏), אשר הגדיד נפקד כל אדם שב 29.11.1947- ‏היה אזרח ‏ישראלי, או נתין של מדינה ערבית, ושהיה לו נכס בשטחה של ארץ-ישראל, , וביום שכבש צה"ל את אזור מגוריו לא היה נוכח במקום. נפקדים נוכחים הם אנשים שהיו נפקדים כמוגדר לעיל, אבל חזרו לשטחה של מדינת ישראל לאחד זמן מה והתיישבו בו (מספרם נאמד ב 75- ‏אלף).  ‏שטחים נרחבים בישראל נמסרו לאפוטרופוס על נכסי נפקדים מכוח חוק נכסי נפקדים, תש"י 1950- ‏. כך נמסרו לו גם אדמות ההקדש המוסלמי (וקף), שבמרבית תקופת המנדט נוהלו על-ידי המועצה המוסלמית העליונה. בד בבד נחקק חוק רשות הפיתוח (העבדת ננסים), תש"י 1950- ‏, שאפשר  את הקמתה של רשות לפיתוח הארץ שהאפוטרופוס העביד אליה את כל נכסי הנפקדים שברשותו. סך כל הקרקעות שהעביר האפוטרופוס לרשות הפיתוח הוא 2.3 ‏מיליון דונמים.

    ‏למערכת השלטון התברר כי החוק אינו מחסן אותה מפני תביעות משפטיות  של נפקדים נוכחים, והיא חיפשה דרכים לפתור בעיה זו. ‏כאשר נדונו הצעות להסדיר את המצב החוקי הנוגע להפקעת אדמות הזהירה ועדת מומחים מפני הסתפקות בתיקון חוק נכסי נפקדים 1950 ‏. הוועדה ציינה כי חוק נכסי נפקדים, לפי טבעו, נועד להגן על רכושם של אנשים שנעקרו ממקומותיהם בגלל המלחמה, וכך גם הוצג החוק הישראלי בעולם. אם ישתמשו,  בחוק  זה ,על ידי תיקונו, באופן  שיסמיך את האפוטרופוס הכללי לבצע פעולות הפקעה נרחבות ולהטיל עליו תפקידי פיתוח - ייהרס טבעו בתור אמצעי שנועד לשמור על נכסים והוא ייהפך למכשיר להפקעת נכסים, הוועדה קבעה כי צעד זח יאשר את הטענות שחוק נכסי נפקדים נועד למעשה לאפשר הפקעות נכסים. עם זאת הסכימה הוועדה כי זכותה של המדינה להפקיע אדמות לצורכי פיתוח והתיישבות, גם אם האדמות של נפקדים נוכחים, ולפיכך המליצה לח‏וקק חוק מיוחד לשם כך, ולא להסתפק בתיקון החוק מ -22.1950 ‏זה היה הרקע לחקיקת החוק ב- 1953.

    ‏בגלל קושי זה נחקק חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים),  תשי"ג 1953 ‏. החוק התקבל בכנסת ב 10.3.1953- ‏והסמיך את שר האוצר, לפרק זמן של שנה אחת מיום פרסומו, להפקיע כל קרקע שלא היתה בחזקת בעליה ‏ביום 1.4.1952 ‏, אשר בתקופה שבין קום המדינה לתאריך זח שימשה או הוקצתה לצורכי פיתוח חיוניים, התיישבות או ביטחון, "ועודנה דרושה לאחד הצרכים האלה".  ‏שני החוקים (מ -1950 ‏ומ -1953 ‏) העבירו למדינה כ- 1.25 ‏מיליוני דונמים. הם חלו על קרקעות שהיו רשומות. על שם בעליהן הערבים בתקופת המנדט ושעל-פי הערכת מנהל מקרקעי ישראל (משנת 1976 ‏) הקיפו כרבע מכלל שטחה של המדינה.

    ‏קרקעות אחרות של ערבים נכללו ב"הסדר קרקעות", שטיבו : הגדרת בעלות  ‏על אדמת טרשים; שטחי מרעה נחשבים לשטחים לא מעובדים ועוברים לידי המדינה .  עוד נתח של אדמות שהועברו לידי המדינה על-פי "הסדר הקרקעות" הוא השטחים שנרשמו  בתקופת המנדט בתור "אדמת הנציב העליון לטובת הכפר". המדינה קבעה כי ירשה את הנציב העליון, ולא הועילו טענותיהם של הכפריים שכך נרשמו בתקופת המנדט אדמות הכפרים ששימשו לפיתוח הכפר כולו או היו שטחי מרעה משותפים.

    ‏נוסף על ההסדרים והחוקים הנ"ל מפקיעים אדמות על-פי פקודת הקרקעות מ- 1943 ‏, העוסקת בהפקעות לצורכי ציבור ואינה מתייחסת לערבים דווקא (גם החוקים הנ"ל אינם דנים במפורש בערבים, אבל חלים עליהם; הם נועדו להעטות לבוש חוקי על החרמת הקרקעות בעת מלחמת השחרור ומיד לאחריה), בכוחה של פקודת הקרקעות הופקעו 1,200 ‏דונם להקמת נצרת עילית ו 1,550 להקמת כרמיאל (בסוף שנות ה- 50 ‏ובראשית שנות ה -60 ‏).

    ‏בדרך כלל לא היסס דרג השלטון להפעיל במלוא העוצמה את הכלים החוקיים שנועדו לאפשר למדינה להשתלט על נכסים קרקעיים (של ערבים) גדולים ככל האפשר.

    היקפן הכולל של הקרקעות שעליהן השתלטה המדינה בדרכים אלו אינו ידוע לאשורו. האומדנים נעים בין 40 ‏ל- 60‏ אחוז מכלל שטח הקרקעות שהיה בידי הערבים. ‏לפי אומדן משנת 1949 ‏היה שטחם החקלאי של הנפקדים כמעט 6 ‏מיליוני דונמים. ‏מכאן שהשטח שעבר לידי המדינה נע בין כ 2.4- ‏לכ 3.6- ‏מיליוני דונמים, גם ערך הקרקע המופקעות  שנוי במחלוקת: ועדות שונות, ישראליות ובינלאומיות, עסקו בהערכת הרכוש הערבי הנטוש בישראל , והאומדנים נעו בין 100 ‏מיליון ל 570- ‏מיליון לירות שטרלינג, ואף 2 ‏מיליאדדי  ‏- לירות שטרלינג (בערכים של שנת 1950).

    ‏צורה אחרת של השתלטות על קרקעות שבבעלות ערבים היתה הכרזה על שטחים סגורים, לצורכי ביטחון. כך נולדה הבעיה המפורסמת של אדמות איקרית ובירעם, כפרים שתושביהם נעקרו מאדמותיהם במלחמת השחרור ולא הורשו לשוב אליהם בנימוק ששטחיהם סגורים מטעמי ביטחון וכך גם נחסם לגישה אזור שטח 9 ‏כ- 100 ‏אלף דונם באזור הכפרים סכנין, עראבה ודיר חנא, ובהם כ - 29 ‏אלף דונם של שטחי עיבוד חקלאי, שב 1956- ‏הכריז עליהם הרמטכ"ל שטח צבאי סגור .כשקמה סעדה ציבורית חזרו בהם השלטונות מן ההחלטה. בפועל התירו לחקלאים לעבד את אדמותיהם.

    --------------------------------

    *    יוסף וייץ יומני  ואגרותי לבנים א-ה

    **   דיירי משנה- ערביי ישראל: מעמדם והמדיניות כלפיהם

     

    השבוע כותב הבן אודי  בטור הדעות של 'הארץ '
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1146288.html
    http://www.haaretz.com/hasen/spages/1146704.html

     

     

    בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול הוקם במבנים של הכפר דיר יאסין. בבתי תושביו שנרצחו וגורשו החולים מאושפזים. ב-9 באפריל 1948 נכנסה מיליציה יהודית לדיר יאסין והרגה יותר ממאה מתושביו. ניצולי הטבח גורשו. לאחר זמן קצר נבנה בית החולים, והחולים הראשונים שאושפזו בו היו ניצולי שואה. האגדה מספרת שעד היום מתקשרים הניצולים עם רוחות תושבי הכפר שנרצחו. ...
    אולי יפתיע דווקא כבוד סגן השר ליצמן, שאינו בשר מבשרו של הממסד הציוני. אולי הוא זה שיסגור את המוסד הקלוקל בכפר שאול, יעביר את המאושפזים למוסד שיטפל בהם היטב, ויחזיר את הכפר השאול לבעליו

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/10 20:09:


      אחרי שממשלת  בן גוריון החרימה את אדמות המשפחה  מצד האבא ,  ממשלת סטאלין החרימה את האדמות מצד האמא באוקראינה מה אשמים הערבים  ?

       

      הרי גם את הבית של תופיק טובי שתמך בחלוקה החרימו ב 1948 ,

      תקרא את תום שגב 1949 הישראלים הראשונים
      http://www.maki.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=224&Itemid=82

        2/2/10 18:49:
      מה עיסקה של הגברת אלוני עבודתו של בעלה? חוץ מזה מה בדיוק אתה רוצה הלגיד שמדינת ישראל  בין השאר קמה על אדמות של פלשתינאים לאחר שהם נכשלו בהשמדת ישראל במלחמת השחרור? מי ביקש מהם לצאת למלחמה? ומה עם הרכוש היהודי בבצרה, בבגדאד במרקאש בפז בקהירו בצנעה בליטא בברלין בוראשה  באלכסנדריה בלבוב באוקרינה בלטביה  בדמשק בבבירות ובעלי? מי מחזיר אותו? ולמה צריך להחזיר אותו? 
        2/2/10 17:23:

      צטט: bosmati 2010-02-02 12:18:52

       "גזלת האדמות" מערביי הגדה המערבית . 
      שלום שלמה , פוסט נפלא , אבל אולי לפני שאתה מדבר על גזלת אדמות מהערבים

      אולי תכתוב כמה מילים על גזל אדמות מיהודיי ואזרחיי ישראל ?

      כמו למשל הקרקעות שניתנו לקיבוצים , למושבים , לבניית קניוני ענק על השטחים שלנו

      מדוע מינהל מקרקעי ישראל עושה עיסקאות עם אנשים פרטיים וחברות פרטיות וממשלתיות משטחיי אדמת ישראל ?

      האם קיבלנו דיבידנדים ?

      ועכשיו עם ההפרטה בקיבוצים , כל אחד שחלב ברפת 4 שעות לפנות בוקר ובישלו לו מאכליי תאווה בקיבוץ פתאום יש לו רכוש , יש לו בית עם קרקע (בתנאים מועדפים ) שהוא יכול לסחור בו .... חחחחחחחחחח לא יודעת האם לצחוק או לבכות , בשביל הבריאות שלי עדיף לצחוק *

       

      בשנות ה- 50 הפקיעה המדינה כ דונם וחצי שירשו הורי מדודם האמריקאי (אדמת קהלית ציון ליד עפולה) . אחר 55 שנה  הם פיצו  את היורשים  בסכום של  20,000  ש"ח, ומיד גבו מס שבח ! אגב  בפיצויים טיפל פקיד מנהל ממוצא ערבי מנצרת !

        2/2/10 17:18:


      באביב  1948 תושבי דיר יאסין לא פרעו בתושבי ירושלים , הם פשוט שכנו במקום אסטרטגי .

       

      כמי שהשתתף  (כשוטר סיור) באירוע "כביש החוף" הטבח  בנוסעי האוטובוס היה יכול להימנע .

      מירי המחבלים נהרגו צלמת אמריקאית,  שוחר מבית הספר הטכני שנחשב לחייל ,ועמיתי שוטר (שמ"ם) מתחנת הרצליה .
      |דרישות המחבלים" אז  היו נמוכות לאין ערוך מדרישות עיסקת ג'יבריל  ועיסקת שליט .

       

       

      חבל שאתה לא מעריך את גדולת הנפש של בנו של חומס הקרקעות .

        2/2/10 13:56:


      איני נוטה לאף צד פוליטי וכמובן שרצוני לחיות בשלום

      אבל מאמרך נוטה לצד מסוים,פוליטי ולא כל האמת האמיתית

      מוזכרת בו.

      למה היה טבח,למה הייתה מלחמה,מי התחיל,מי הרג ילדים,מי לקח בני ערובה

      תלמידים,מי השליך לים יהודי נכה קשיש , מי פיצצו אוטובוסים עם ילדים ונשים,

      מי הרג משפחות שלמות שנסעו לתומם,מי חטף את קו 300,מי הרג את משפחת הרן

      בנהריה,מי שחט תועים בדרך.....ומי ומי ומי.

      פיצוף בתי כנסת בארץ ובעולם ועוד כל מיני דברים טובים.

      אנחנו לא באנו סתם......או שזה לא מעניין.

        2/2/10 12:18:

       "גזלת האדמות" מערביי הגדה המערבית . 
      שלום שלמה , פוסט נפלא , אבל אולי לפני שאתה מדבר על גזלת אדמות מהערבים

      אולי תכתוב כמה מילים על גזל אדמות מיהודיי ואזרחיי ישראל ?

      כמו למשל הקרקעות שניתנו לקיבוצים , למושבים , לבניית קניוני ענק על השטחים שלנו

      מדוע מינהל מקרקעי ישראל עושה עיסקאות עם אנשים פרטיים וחברות פרטיות וממשלתיות משטחיי אדמת ישראל ?

      האם קיבלנו דיבידנדים ?

      ועכשיו עם ההפרטה בקיבוצים , כל אחד שחלב ברפת 4 שעות לפנות בוקר ובישלו לו מאכליי תאווה בקיבוץ פתאום יש לו רכוש , יש לו בית עם קרקע (בתנאים מועדפים ) שהוא יכול לסחור בו .... חחחחחחחחחח לא יודעת האם לצחוק או לבכות , בשביל הבריאות שלי עדיף לצחוק *

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      solix73
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין