אתמול היה לי מבחן ואחריו עוד שיעור מרתון למבחן הבא. כשכל הסיפור הזה נגמר, בערך ב-2130 בערב, הרגשנו שאין מנוס אלא לצאת לשתות. ואכן כך היה.

כמה כיף לשתות ולהתפרק אחרי יום קשה שכזה.

כמה שבא לי לעשות את זה עכשיו במשך כל יום עד סוף ימי חיי.

בכל מקרה, פגשתי בבר שהיינו בו ידיד טוב שלי, נקרא לו לצורך העניין נ'.  

רקע: 

אני ונ' ידידים ממש טובים כבר הרבה שנים. וכשאני אומרת הרבה זה משהו כמו 10. מאז ימי התיכון העליזים.

בכל אופן, מעולם לא קרה דבר ביני ובינו, אבל תמיד רצו בדיחות בחבר'ה על זה שיום אחד נהיה ביחד וכבר שנים הם קודחים על כמה שאנחנו מתאימים וכאלה. תמיד זה היה נראה לי מגוחך. אני מכירה אותו כל כך הרבה זמן ואני כל כך לא רואה בו גבר או בן זוג שלא לדבר על יצור מיני. מצחיק אותי אפילו לחשוב על זה. בכל מקרה, בחודשיים האחרונים פתאום נהיה בינינו וייב מוזר. מעין מתח כזה לא ברור.

בהתחלה, חשבתי שזה רק אצלי בראש ושזה סתם משעמום ו/או מאלכוהול. עד ש...איזה יום אחד כשיצאנו, כמעט התנשקנו, אבל אז התחלנו מתוך שיכרות לדבר על זה שזה מוזר מדי. והוא אמר לי בדיוק אחד לאחד את מה שאני הרגשתי, שזה מצחיק אותו אפילו לחשוב על לנשק אותי, ושזה משהו מוזר שהוא הרגיש רק בחודש האחרון וכו'. זה היה כל כך מוזר, והשיחה הזאת רק הוסיפה לזה, שבסוף לא קרה כלום. פשוט לא היינו מסוגלים. ברור שבגלל שאנחנו ידידים טובים גם יכולנו לצחוק על זה ולהעביר את זה הלאה והמשכנו כרגיל. הוא אפילו היה אצלי איזה ערב רק הוא ואפילו שתינו וזה ולא קרה כלום, הכל היה כרגיל.

נחזור לאתמול בערב:

אז אתמול, לכל אחד מאיתנו היה מבחן ויצאנו כל אחד עם חבריו לאותו מקום. באיזשהו שלב בערב התחלנו להסתובב ביחד ולשתות עוד איזה צ'ייסר שניים, ואז אין לי מושג איך אבל התנשקנו. 

כל העניין הזה קצת מוזר. לא כל כך ברור לי המניע לכל זה. הייתי חושבת שזה רק משעמום ומיובש של תקופת המבחנים, אבל זה מן משהו שנמשך כבר חודשיים ושנינו הרגשנו אותו. ומצד שני- כל הדבר הזה לא קרה מאיזה משיכה מטורפת שיש לי אליו. כי הוא ממש לא נראה לי כיצור מיני. מצחיק אותי ואפילו די דוחה אותי לחשוב על לשכב איתו. זה לא שהוא נראה רע או משהו. אבל זה פשוט איך שהוא. קשה לי לראות אותו כגבר.

מעבר לזה- אני לא רוצה אותו בתור החבר שלי, או הבן זוג שלי, או כל דבר שכזה.

וגם, ברור שאני לא רוצה להרוס את הידידות הזאת שבאה לי טוב.

כל הדברים האלה ידועים לי וברורים לי. אבל יש משהו בהתנהגות שלו שקצת קוסם לי לאחרונה. אני לא אשקר. אפילו כשהוא מספר לי על בנות, הצורה שהוא מדבר עליהן מראה שיש לו רגישות ואכפתיות חמודה שכזאת, שגם שהתבטאה בהתנהגות שלו אתמול.

ומעבר ללנסות להבין מה הסיבה, אני גם לא כל כך מבינה לאן כל זה יכול ללכת. כי אני פשוט יודעת שזה לא ילך.

אז...האם זה הגיע משעמום ויעלם כמו שזה הגיע? האם פשוט כדאי להתעלם מזה? האם כדאי לעצור את זה לפני שהידידות בת- 10 השנים הזאת נהרסת? או שמא..? או שאולי אני כל כך בהכחשה או במגננות שאני מפספסת פה סיכוי למשהו טוב?