קשקושי ביצים
פוסטים אחרונים
- אשת חיל מי ימצא 26/11/12
- קצת הרבה כואב. 8/11/12
- אינדי כלב :)- להרגיש בבית 21/10/12
- חברים עם ילדים- גרסאת המציאות 29/4/12
- מעבדות מודרנית לחירות אמיתית 7/4/12
- האנטומיה שלי 25/3/12
ארכיון
אהבה אמת ויופי. חלק א'
רק על עצמי לספר ידעתי. לפחות בפוסט הזה. כפי שציינתי בפוסט הקודם, החלטתי לשתף על כל החלקים הקטנים שסוכמים את מה שנקרא בעברית צחה "יעל". באנגלית זה תמיד yeal or yelloW. אני הולכת להתוודות עכשיו. אני שונאת להיות "חמודה". במשך הרבה זמן אני יעל האדומה, יעל הג'ינג'ית, ההיא עם האדום. מרגיש לי חי, וזה על גבול הורוד שאני מפנטזת כבר שנים לצבוע אליו ומשתפנת תמיד מחדש. יעל האדומה הפך כבר מגיל 15 להיות חלק ממני. גם בספרי המחזור שלי התיכון יזכרו אותי ככה במשך שנים, לא רק שכתוב את זה בכל הזדמנות אלא שאני הייתי אותה האחת שהחליטה למרוד במורה שלא אהבה את ה"פריצות" הזו, ונלחמתי יחד עם מועצת התלמידים וועד ההורים עד חורמה עד שעד היום באותו תיכון כתוב באותיות של קידוש לבנה כי כל צבעי השיער מותרים במוסד לימודי זה. אביזר נוסף שעושה אותי למי שאני זה.. קשת. מזה יותר משלוש שנים לא נעדרת קשת השיער מראשי, לשום אירוע ולשומקום,בכל מיני צבעים גדלים וצורות, ולא משנה כמה לפעמים אני בטוחה שהם עושים לי לחץ מוחי מזיק, אני לא מניחה להם, זה חלק מהפרופס שבלעדיהם אני מרגישה עירומה. עוד אהבה גדולה קיימת אצלי כבר זמן רב למחוכים, כן, זה אנטי פמיניסטי בעליל, זה מחפיץ ולפעמים לא נוח בכלל, אבל מה אעשה שאני באמת נהנית ללבוש אותם בצורה מזוכיסטית שכזו? זה עונש לסובבות אותי כי טרם למדתי לקשור אותם כמו שצריך לעצמי אז אני תמיד צריכה שחברה או אימא יתנו יד, ואיזו אימא "נורמלית" תתן לבת שלה עזרה בעינוי שכזה? אבל בסוף זה קורה, ואני מרגישה לכמה שעות כמו בובה מאושרת, עד שמגיע השלב שאני לא יכולה לנשום ואז זה קצת פחות נוח. חשבתי על זה שזה אמנם מאוד לא פוליטקלי קורקט ללכת ככה אבל אם אני בוחרת ללכת ככה, ולא החברה בשבילי שמכריחה כמו פעם שנשים לא יכלו לבחור או להיות שחקניות (אני לא עושה את זה מטעמי גזרה אם כי ללא ספק הפיגורה במחוך היא אכן הדובדבן שבקפצת) אז שיקפצו לי כולם, אני אכן אוהבת את זה. ומצד שני מה שאני הכי אוהבת זה להסתובב עם ג'ינס, חולצה טיפשית (של מאנגה) ואולסטאר, תיק על הגב, ופשוט ללכת ברחוב, רצוי עם אוזניות ופשוט להיות. כל זה הסתדר לי עם הגינג'ית שבי. גם הורוד בו אני אוהבת לעטר את עצמי, האיפור, הפרצופים, וסטייל מאוד רב גוני ואם זאת גם מאוד ספציפי בבגדים. ולפעמים כבר לא בא לי להיות יעל האדומה הזו, שבאה באדום, ובולטת באדום, וכל שנתיים אני מוכרחה לעשות שינוי. ניסיונות רבים כדי לצאת מהתדמית של האדומה חמודה, ניסיתי פשוט לא להיות חמודה ומשום מה כל הניסיונות עלו לתוהו. אני מנסה להיות כלבה והיקום לא נותן לי, ועכשיו ניסיתי שוב לברוח מזה. לשבור את האדום, לנסות לחפש איזו יישות קצת פחות אדומה. ניסיתי ללכת לחפש את האמת שלי במקום אחר. כי האהבה שלי זאת ג'ני כלבתי, והיופי הוא בעיני המתבונן בכל מקרה אז יצאתי לחפש אמת. מצאתי את עצמי, תודות לחברת לוריאל בה מצאתי צבע ללא אמוניה (כי החיפוש הזה לא צריך להיות הרסני לגמרי) נטולת אדום מה שבטוח שזה ממש שונה, ואת האפקט הדרמטי שלי לשבוע הזה בהחלט צלחתי אז בדבר אחד אני לא אשתנה, עדיין דראמה פרינסס, פשוט בצבע אחר. אולי מחר כשאקום ככה ואבין שזה לא עוד חלום על החוסר החלטיות שלי בחיים אפנים את הצבע החדש ואצליח גם לכתוב את הצבע. לבנתיים, אני עדיין יצאתי לחפש את האמת שלי. תיכף אשוב.(עם תמונות אחרי.....)
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רב תודות! תשובי תמיד ! :)עד הסוף מבחינתי היה לבלונד..
שאת זה אני גם לא שוללת ביום מן הימים ...:)
מקסימה שכמותך,לאן נעלמת? :)
החמידות בכתיבה אני מניחה שתשאר.. אבל ניסיתי לצאת קצת משם, אולי כדי לחזור לשם ביותר אהבה.
אני לא באמת חושבת שאצליח להיות משהו אחר לגמרי, אבל את יודעת אני במקום הזה של ניסוי וטעייה.
רק בלי לצבוט בלחיים....! :)
ובכן יקירתי- את מי שאת וזה יוביל אותך לעתיד עם אופי שמוטבע בך.
לא צריך לשנות את מה שהאישיות שלך מראה ומפגינה..
הקשת, האדום הם את והינך יחודית בגלל הדברים האלה שאחרים לא מקפידים לעשות ולשים.
את חמודה במציאותי וגם כאן, תשארי ככה שתתבגרי תגלי עד כמה זה היה נכון לשמור על האני שלך.
שתתבגרי תגלי עוד דברים על עצמך לא צריך להלחם, לא צריך לזרוק ולנגוח במה שמאפיין אותך כל כך ..
לי את חמודה בכל מצב, דרך המילים דרך הרגש בכתיבה שלך על עצמך..
מקווה שיהיה כזה שידע להעריך את האני שלך כמוך שתוכלי לחבור לחברות איתו.
פשוט אין מה לעשות, יש לך בייבי פייס מתוק וחמוד כזה שדורש צביטהשל ילד בלחיים.
כי ככה את בתמונות תמיד חמודה..
עם כבר שינוי אז עד הסוף
שבתי *
אני תמיד נשארת אני.. בכל צבע :)
זו הבעיה ...
:)
*סמיילי נבוך*
אבל תודה, אני משתדלת :)
אני כל פעם נהנת מחדש מתגובתיך :)
ואני חשבתי שאדומה זה תמיד פגי באנדי :P :)לא תתנו לי להינות מהספק הא? :)
תודה.... מתישהוא אחזור ואהיה ממש שמחה להיות חמודה, אבל באתי לנתח קצת קליפות... מי יודע אולי אכשל
לא קל לקבל את עצמך, ובטוח שלא קל להסתכל על עצמך, ולהכנס לתוך ולאהוב את עצמי, אבל אם ברי הצליח.... :)
כמו פרומונים? :)
אההההההההההההההההההההההההה
זה מעצבן כי כל היתושים באים אליי ואני ממש אלרגית!
אין ספק את מגניבה...
טוב לחפש את עצמך..
ואני מסכימה עם השאר.. לא יעזור לך רואים שאת חמודה.
מבפנים.
אדומה תמיד חמודה.
(-:
ילדונת...
לפעמים לוקח לנו לא מעט זמן לקבל את מי שאנחנו.
את יכולה להיות חמודה ולפתח בתוכך תכונות נוספות.
אבל אם את כזו חמודונת כמו שאת נראית... רעה לא תהיי ולא משנה כמה תנסי.
וגם את תצליחי לרגע, במבט פנימה תביני שאת הולכת נגד עצמך.
עצתי לך היא להגיע אל ה"חמידות" ממקום בודק ולא ממקום מבטל.
בדקי האם זו את באמת.
אם לא הסירי את הקליפות שגורמות לך להיות חמודה ויעל האמיתית תצא.
אך אם כן... למדי לקבל את עצמך כמו שאת ולהרגיש שלמה.
כוכבי אזלו... אחזור כשיתחדש המלאי :)
}{
חמודה תמיד תהיה חמודה
כלבה נשארת כלבה
מריחים את זה
לא הלך לך
את סתם מתוקה
:)