בשביל היצירתיות
פוסטים אחרונים
- התבוננות 20/12/10
- להרכין ראש 3/12/10
- תפתח חלון-הצצה למרקם היחסים בקבוצה 6/11/10
- תערוכת הצילום במנהרה בהדר-סרטון 21/9/10
- תערוכה מיוחדת של צילומים במנהרה ברחוב הרצל בחיפה 26/8/10
- פסטיבל יערות מנשה 2010 21/8/10
ארכיון
הסיפור שלא נגמר
חנויות ספרים מרתקות אותי וכל פעם שאני עוברת לידן אני נמשכת פנימה ונכנסת לעולם קסום שבו הדמיון סוחף למחוזות אחרים. אני עומדת שם, מוקפת קונים אבל נמצאת בעולם משלי, נוגעת בספרים, מדפדפת והלב שלי מפליג למרחקים. באחד מביקוריי, שוטטתי בין הספרים, בחרתי ספר, ניגשתי לדלפק והמוכרת שאלה את השאלה הרגילה:"לעטוף לך?" לרגע כמעט ועניתי לה: "לא, מה פתאום, זה רק בשבילי" אבל מיד התעשתי ואמרתי:"את יודעת מה, כן, אני קונה לעצמי מתנה" לקחתי את הספר העטוף ואת החיוך שמרוח לי על כל הפרצוף ויצאתי מהחנות... ומאז |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברור, אבל אני בטוחה שיש כאלה שלא מרגישות שמגיע להן ואולי לא מפרגנות לעצמן.
איזה סרט נפלא.
מוכנה תמיד לראות אותו שוב.
לגבי הספר,בטח לעטוף.
הייתי בחנות סבונים שאלו אותי אם מה שקניתי זאת מתנה,אמרתי שכן.בשבילי.
מגיע לנו.לא רק לאחרים.