הסרט הטוב ביותר

 אווטאר

הזדמנות שניה  

מחוז 9

לחנך את ג'ני

מטען הכאב

ממזרים חסרי כבוד  

פרשס

יהודי טוב 

למעלה  

תלוי באוויר

רשימה מוצלחת למדי, בטח בהתחשב באכזבות הקשות של שנה שעברה. ההפתעה היחידה (וגם לא לגמרי הפתעה) היא הכללתו של "הזדמנות שניה" (The Blind Side) בעשיריה, אולי על חשבון "אינוויקטוס" או "סטארטרק". התחרות האמיתית היא בין הסרט המצליח ביותר ברשימה לכושל ביותר מסחרית. ידענו ש"אווטאר" ו"מטען הכאב" יהיו המועמדים החזקים, אבל העובדה שלשניהם אותו מספר מועמדויות (תשע), מבליט עוד יותר עד כמה התחרות לא סגורה. אווטאר לא מועמד על משחק או תסריט, מה שבנוסף להפסדים בפרסי הגילדות הגדולות, אמור היה להוציא אותו מהתחרות. רק שני זוכים באוסקר לסרט הטוב ביותר לא היו מועמדים לא על כתיבה ולא על משחק. האחד הוא "כנפיים", הזוכה הראשון באוסקר והשני הוא "גרנד הוטל", שלא היה מועמד באף קטגוריה מלבד הסרט הטוב ביותר. במילים אחרות, ההיסטוריה לא בעד ג'יימס קמרון.

הבימוי הטוב ביותר

קתרין ביגלו – מטען הכאב

ג'יימס קמרון – אווטאר

לי דניאלס – פרשס

ג'ייסון רייטמן – תלוי באוויר

קוונטין טרנטינו – ממזרים חסרי כבוד

פה, אין יותר מדי התלבטות. קתרין ביגלו זכתה בפרס גילדת הבמאים ומאוד נדיר שהשג זה אינו מלווה בזכיה באוסקר כעבור חודש וקצת. נוסף על כך, המתחרה העיקרי שלה הוא ג'יימס קמרון, בעלה לשעבר, שכבר זכה באוסקר על בימוי (והפקת ועריכת) "טיטאניק". אין השנה אף מועמד שנראה כאילו הוא עשוי לזכות כהוקרה על שנים של עבודה שלא הוערכה כראוי בזמנה. המועמד הוותיק ביותר אחרי ביגלו וקמרון הוא קוונטין טרנטינו, שעדיין לא צבר את המוניטין הדרוש בכדי שהאקדמיה תעניק לו אוסקר על קריירה שלמה. לי דניאלס וג'ייסון רייטמן (שמועמד פעם שניה) נחשבים לילדי פלא שלפחות אחד מהם עוד ישוב בעתיד למעמד זה.

כל זה מהווה בערך 50% מהשיקול לבחירה בקתרין ביגלו. החצי השני, למרות שאף חבר אקדמיה לא יודה בכך, נובע מכך שיש לה וגינה. במשך 81 טקסי אוסקר, רק שלוש נשים היו מועמדות על בימוי ואף אחת מהן לא זכתה. ביגלו היא הרביעית שמועמדת ואם היא לא תהיה לאישה הראשונה שזוכה באוסקר, האקדמיה תאלץ להתמודד מול ביקורת מאוד לא נעימה. זה לא אומר שהיא לא הייתה זוכה לו הייתה גבר, או אם במאית אחרת הייתה זוכה לפניה, אבל קשה לי להאמין שניתן למלא את טופס ההצבעה בלי לחשוב על עניין המגדר וההזדמנות לעשות היסטוריה.  

השחקן הראשי הטוב ביותר  

ג'ף ברידג'ס – Crazy Heart

ג'ורג' קלוני – תלוי באוויר

קולין פירת' – סינגל מן

מורגן פרימן – אינוויקטוס

ג'רמי רנר – מטען הכאב

השחקנית הראשית הטובה ביותר

סנדרה בולוק – הזדמנות שניה

הלן מירן – The Last Station

קארי מאליגן – לחנך את ג'ני  

גבורי סידיבה – פרשס

מריל סטריפ – ג'ולי וג'וליה  

מהרבה בחינות, זו אמורה להיות זכיה קלה לסנדרה בולוק. היא מועמדת על שובר קופות מפתיע, שכבר זכה אותה בגלובוס הזהב ובפרס גילדת השחקנים. בגיל ארבעים פלוס, היא עוד נראית מעולה ולא מפסיקה לעבוד. רק השנה יצאו שלושה סרטים בכיכובה ואחרי שנים ללא מועמדות, היא צריכה להתחיל לשנן את נאום הזכיה שלה. אלא שדבר אחד עומד לרעתה של בולוק. היא מעולם לא נחשבה לשחקנית טובה במיוחד. "הזדמנות שניה" הוא הסרט הראשון בו יכולת המשחק של בולוק (ולא, נגיד, המראה או הכריזמה הטבעית שלה) מצויינת לטובה. יש סיבה לכך שזו המועמדות הראשונה שלה והיא קשורה לדעה הרווחת שסנדרה בולוק היא שחקנית בינונית. לא ראיתי את "הזדמנות שניה", יכול להיות שהיא באמת נותנת שם את הופעת חייה, אבל אני עדיין נוטה להמר על קארי מאליגן. היתרון של מאליגן הוא בדיוק ההפך מהחסרון של בולוק – לא מכירים אותה. מאליגן היא שחקנית צעירה (בת 25) ש"לחנך את ג'ני" הוא התפקיד המשמעותי הראשון שלה. מבחינת מצביעי האקדמיה, היא 100% ג'ני. הביקורות החיוביות מעודדות את התחושה שהיא הבחירה המושלמת לתפקיד, בין השאר מאחר ואין דעה קדומה לגביה. ABC לא יאהבו את זה, אבל זכיה של האלמונית מהממלכה המאוחדת על חשבון הכוכבת בולוק, היא בהחלט אפשרות סבירה.

שחקן המשנה הטוב ביותר

מאט דיימון – אינוויקטוס

וודי הרלסון – השליח

סטנלי טוצ'י – מבט מגן עדן

כריסטוף ואלץ – ממזרים חסרי כבוד

יש בכלל טעם לכתוב? כריסטוף ואלץ נחשב לפייבוריט מזה כמה חודשים, בערך מאז שהתברר ש"מבט מגן עדן" לא מספיק טוב בכדי להביא לסטנלי טוצ'י אוסקר. מאז ש"התגלה" בפסטיבל קאן, ואלץ הפך לפנים שמקדמות את "ממזרים חסרי כבוד". לא בראד פיט, הכוכב ההוליוודי היחיד בסרט, אלא שחקן אופרות סבון אוסטרי שמגלם את אחת הדמויות היותר סבוכות ומפחידות שטרנטינו יצר (ואצל טרנטינו, התחרות קשה). היחיד שאיכשהו יכול להפתיע ולמנוע מואלץ זכיה, הוא כריסטופר פלאמר, אבל אז יטענו שהוא זוכה רק מכיוון שהוא כבר זקן ומעולם לא היה מועמד לאוסקר. מצד שני, ירצו לתת ל"ממזרים חסרי כבוד" לפחות פרס אחד ואין מתאים מכריסטוף ואלץ לייצג את הסרט על הדוכן.

שחקנית המשנה הטובה ביותר

ורה פרמיגה – תלוי באוויר

מוניק – פרשס

גם כאן, נראה שהעסק סגור מזמן. מוניק נחשבת פייבוריטית פחות או יותר מאז ש"פרשס" נחשף לראשונה בפסטיבל סאנדאנס לפני שנה. היא לא כוכבת, היא לא יפה והיא בכלל קומיקאית. עדיין, ההופעה שלה בפרשס נחשבת כל כך טובה שארבע היפהפיות שמועמדות מולה לא יכולות לה גם אם יעמדו אחת על כתפי השניה וידקלמו את "מחכים לגודו". יתכן ובמצב בו ורה פרמיגה ואנה קדריק לא היו מועמדות באותה קטגוריה (קנדריק הייתה יכולה למצוא את עצמה מוגדרת כשחקנית ראשית), מוניק הייתה נתקלת בתחרות יותר קשה. במצב הנוכחי, כל זוכה אחרת תהיה הפתעה גדולה. לפנלופה קרוז כבר יש אוסקר ומגי ג'ילנהול היא סוס שחור. יכול להיות שג'ינלהול תזכה להרבה יותר תמיכה ממה שנדמה (סטייל מריסה טומיי ב"בן דודי ויני"), אבל זו, כאמור, תחשב הפתעה.  

התסריט המקורי הטוב ביותר  

מארק בול - מטען הכאב

קוונטין טרנטינו - ממזרים חסרי כבוד

אלסנדרו קמון, אורן מוברמן - השליח

ג'ואל כהן, איתן כהן - יהודי טוב

בהעדרו של "אווטאר", הופך כאן "ממזרים חסרי כבוד" למתחרה הגדול של "מטען הכאב". אם לקוונטין טרטינו לא היה כבר אוסקר על התסריט של "ספרות זולה", היה בהחלט אפשרי שהיה זוכה בקטגוריה זו השנה, כפיצוי על הפסד בקטגורית הבימוי. בהנחה שלא יהיו הפתעות, מארק בול אמור לצאת עם אוסקר על מטען הכאב, מה שרק יחזק עוד יותר את התהיה האם יצטרף ל"טראפיק" ו"הפסנתרן", סרטים שזכו באוסקרים לבימוי ותסריט, אבל לא לסרט הטוב ביותר. מהאחים כהן, אין מה לחשוש. הם כבר זכו באוסקר לפני שנתיים ולא סביר ש"יהודי טוב" יתן להם משהו מעבר לקלוז אפ של כבוד בזמן ההכרזה על הזוכה. ההפתעה הגדולה בעיני, היא המועמדות של "השליח", במיוחד לאור העדרו של "500 ימים עם סאמר".

התסריט המעובד הטוב ביותר

ניל בלומקמפ, טרי טאצ'ל – מחוז 9

ניק הורנבי – לחנך את ג'ני

ג'סי ארמסטרונג, סיימון בלקוול, ארמנדו איינוצ'י, טוני רוץ' – In the Loop

ג'פרי פלטשר – פרשס  

ג'ייסון רייטמן, שלדון טרנר – תלוי באוויר

אולי ההפתעה הנעימה ביותר מבחינתי (לצד המועמדות של "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" על הצילום) היא המועמדות של "In the Loop", סרט שבכלל לא הייתי בטוח אם הוא כשיר להתמודד על האוסקר. מדובר בסרט המבוסס על סדרת הטלויזיה "The Thick of It". למי שלא מכיר את הסדרה, פשוט דמיינו את פולישוק בבריטניה, כשבמקום קוזו, עומד סקוטי עצבני שזורק לאוויר משפטים כמו:

סרט האנימציה הטוב ביותר

קורליין

מר שועל המהולל

הנסיכה והצפרדע

סוד הספר של קלס

למעלה

הסרט הטוב ביותר בשפה זרה

עג'מי (ישראל)

סרט לבן (גרמניה)

הסוד שבעיניים (ארגנטינה)

נביא (צרפת)

חלב הצער (פרו)

כל החשודים העיקריים ישנם. אף אחד לא מתלונן השנה על השמטות לא ברורות של סרטים שנחשבו למועמדים מובילים. "סרט לבן" אמור להיות הזוכה, במיוחד לאחר שלקח את הפרסים הגדולים בפסטיבל קאן, בפרסי הקולנוע האירופאי ואת פרס הסרט בשפה זרה בגלובוס הזהב. נוסף על כך, מועמדות נוספת לאוסקר, על הצילום, מחזקת את התחושה שהוא משתלב טוב יותר בקרב הסרטים דוברי האנגלית מארבעת יריביו. בכל זאת, שלוש נקודות שיכולות לפגוע בזכיה הצפויה:

1. ההיסטוריה מלמדת שמועמדויות מחוץ לקטגוריה זו, אינן אינדיקציה לזכיה בה. "אמלי" ו"המבוך של פאן" היו מועמדים למספר אוסקרים והפסידו את פרס הסרט בשפה זרה.

2. את סרט לבן ביים מיכאל הנקה, אחד מאותם במאים שמבקרים משתגעים עליהם, אבל האקדמיה נוהגת לסלוד ממפעלם וללכת לחפש משהו יותר נוח לצפיה, כמו שחיטת עז ומריחת דמה על גוף של בתולה האיטית. גם אם סרט לבן יותר קל לעיכול מסרטיו הקודמים של הנקה, לא בטוח שמספיק חברי אקדמיה יתחברו לסגנון הלמדני שלו ולא יצביעו לסרט שפונה יותר לרגש.

3. זו אותה אקדמיה שנתנה בשנה שעברה את הפרס ל"פרידות" היפני, במקום לאחד מארבעת הסרטים האחרים שהיו הרבה יותר מוכרים ומוערכים ביקורתית. האקדמיה אוהבת אנדרדוגים ונראה שדווקא בקטגוריה הזו, האנדרדוגים נוטים לקבל כח. "נביא" היה נחשב פייבוריט ברור לולא סרט לבן. "חלב הצער", בדומה לפרידות, הגיע די משום מקום והצליח להשתחל לחמישיה הסופית. ישראל מועמדת פעם תשיעית, כאשר זו השנה השלישית ברציפות ומעולם לא זכתה. האם "עג'מי" ירוויח כי האקדמיה פועלת לפי עקרון פעם שלישית גלידה?