ניהול פרויקטים
דעות בנושא ניהול אפקטיבי של פרויקטים ומשימות.
פוסטים פופולאריים
-
על הקשיחות המזיקה של התלות Finish-to-Start
13/7/08 | 995 צפיות
-
האם כדאי היה להשקיע במטוס מעבדה להסרת סיכוני הפיתוח?
2/8/08 | 842 צפיות
-
אפקט הפחד
17/9/08 | 1407 צפיות
-
טיפול פרואקטיבי ב Buffer בתכניות העבודה
5/6/08 | 1315 צפיות
-
גורמי הצלחה בפרויקטים
3/2/10 | 1183 צפיות
-
הצלחת פרויקט מחייבת מבט מרוכז קדימה
8/7/08 | 997 צפיות
פוסטים אחרונים
- גורמי הצלחה בפרויקטים 3/2/10
- זיהוי אי-וודאויות שיטתי 1/11/08
- סיכון קטן סיכון גדול 22/10/08
- העברת סיכון לצד שלישי 11/10/08
- ניהול תקציב Top-Down 4/10/08
- חשיבות האיזון בסעיפי ההסכם 20/9/08
גורמי הצלחה בפרויקטים
ספרים ומאמרים רבים נכתבו בכוונה לפצח את סוד הניהול הטוב של פרויקטים. רציתי להוסיף למאגר הזה את נקודת המבט שלי על נושא ההצלחה בניהול פרויקטים. בניתי מודל לוגי להתנהלותו של פרויקט, נתתי הגדרה לשאלה "מהי הצלחה" בניהול פרויקטים והגעתי למסקנה שפרויקט יסתיים בהצלחה במקרים בהם ראש הפרויקט מקבל החלטות (והרי זוהי המשימה העיקרית שלו) על פי לוגיקה מוגדרת מראש הנגזרת מהבנת שאלת ההצלחה ומרכיביה. המודל מוצג במסמך מצגת המלווה בבאורים מילוליים, בדומה למאמר. נהניתי לכתוב את המסמך, אני מקוה שתיהנו בעת קריאתו.
את המצגת ניתן להוריד באמצעות הקישור הבא: לכל מי שמעדיף לקרוא מאמר מסודר, רצ"ב הקישור הבא: |
תגובות אחרונות
-
כבשת הרעש
בתגובה על גורמי הצלחה בפרויקטים
-
agileman
בתגובה על זיהוי אי-וודאויות שיטתי
-
שמעון זיירמן
בתגובה על העברת סיכון לצד שלישי
-
פיני יחזקאלי
בתגובה על טופי וקייסי
-
גנאדי
בתגובה על סיכון קטן סיכון גדול
-
ק י צ י
בתגובה על אהבה גדולה
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן, אני מציע מודל לינארי רב מימדי, אני מאמין במודל זה. העולם הלא-לינארי אליו אתה מתייחס נראה יותר ויותר לינארי ככל שאנו מנתחים אותו ומגיעים לתאר אותו על גורמי היסוד שבו.
שבוע טוב!
שמעון
המאמר מרתק. תודה.
נכון כתבת שניהול הפרוייקט נעשה בתנאי אי וודאות, וגם ציינת שלושה מאפיינים: תוצר זמן וכסף מחד גיסא, ושני גורמים (לפחות): שוק וארגון עסקי מאידך גיסא.
אבל, אם הבנתי נכונה, בתוך המורכבות הזו יצרת מודל ליניארי בעולם שאיננו ליניארי כלל...
רק בריאות ושוב תודה
פיני
שמעון,
חומר מצויין. תודה ששיתפת...
חג נפלא
פיני
שלום גם לך שמעון ותודה על התגובה!
אכן כתיבתך תורמת לדיון ואני מבקש להתייחס לתגובתך.
בחלק הראשון התמקדת, להבנתי, בפרמטרים המשפיעים על התקציב הנדרש, כגון נאמנות. אני מסכים שיש למצוא כללי אצבע ולתת להם משקל בכל הקשור לאותו השלב שבו קובעים את התקציב הנדרש. המאמר שלי נכתב מתוך הנחה שנושא מחוג התקציב וקביעתו יוצגו על ידי אחרים (הרי קשה להכניס את כל התורה בארבעה עמודים בלבד, ובהחלט לא עסקתי בנושא זה במאמר שלי).
שמחתי לקרוא על ההתאמה בין הגדרת דינמיקת סדר העדיפויות לבין תרבות חברת HP! תוספת חשובה לחיזוק תקפותו של המודל!
באשר לכך שהפרויקט חייב להיות תואם לא רק למה שהשוק רוצה - אני מסכים בהחלט. קיבלתי עוד הארה בפורום אחר בדיוק באותו הנושא ומכאן אני מבין שיש טעם להוסיף מאמר בנושא התאמת הפרויקט לצרכי השוק וליכולות הספק. נושא שנגעתי בו תחת ההגדרה של הפרויקט "הנכון". אולי אצליח לכתוב משהו בנושא זה בקרוב. אם אצליח - אפרסם כאן.
ושוב תודה!
שמעון שלום
קראתי ואני מסכים לחלק מהמודל. עם התייחסות לגולדראט,
ניתן להגיד שהגדרת את שלושת המחוגים של הפנל בנהיגתך.
הבעיה מתחילה בהנחה שהמחוג של התקציב ברור ושקוף.
אם נניח שלא כל מה שנחשב נספר - ולא כל מה שנספר נחשב, נגלה משהו מעניין. לא ברור לי איך מכמתים נאמנות,כדוגמא, אבל יש הרבה פרמטרים שעולים לך בתקציב הרבה , ואינם שקופים.
אם נזכור את סיסמת עזר ויצמן- שזה שלא תראה אותו יפיל אותך, אנסח סיסמה :
הפרמטר אותו לא תראה ולא תכמת יפיל אותך.
לרוב האנשים יש שני מאפייני התנהגות: זה שעובר מסך ( אידיאולוגיות , .. ) וזה האמיתי (למה זה טוב לי .. )
לדוגמא : בניהול פרויקטי נאמנות העובדים מקסימלית. במטריצה פחות. נכונות מקצועית ללקיחת סיכונים היא דוגמא נוספת שלא ניתנת לכימות, ואוכל להוסיף לך עוד כאלו , שחובה למצוא כללי אצבע לתת להם משקל.
את דינמיקת סדר העדיפויות הגדרת יפה לדעתי. והוא בהחלט תואם את תרבות חברת HP שבמחלקתם עבדתי שהגדירו: אין פשרה על ביצוע מושלם. לאורך זמן העיקרון הזה שאינו מסתיים במלל , נותן תוצאות , ומקורו בתרבות הגרמנית
קיום המנופים של תורת אדיג'ס כמו סמכות, ידע וכו.. הם המרכיב שיקבע אם יש לך את דוושות הגז וההילוכים.
בדרך מתש"ע לעשר: הפרויקט חייב להיות לא רק תואם למה שהשוק רוצה, הוא חייב להיות מתוכנן צעד אחד קדימה:
תיכנון לתחזוקתיות ,וכן DFT: Design For Testability , אינם נחשבים לתיקצוב לעיתים, אבל הם יהיו האילוץ שיהפוך את הפרויקט ממוצר גמיש ( ביצה רכה ) לביצה קשה...........
כפי שאתה וודאי זוכר לא כל לקוח כולל הצבא מוכן לשלם על לוקסוס כזה, כי קצין הפרויקט נשפט כמו מפקד החייל , לפי התקציב בפרויקט הרגעי, אחרי השנה של המכירה , הוא יחליף תפקיד , והשיקולים לטווח קצר, ימיתו את הפרויקט לטווח ארוך ...
בתקווה שתרמתי
שמעון
תודה קרן!
חלק מהכוכב שייך בודאי לספר המרתק שלך!
מרשים.
קיבלת כוכב. :-)
קרן
פיני תודה רבה!
שמעון
מצויין. רוב תודות.
שבת נהדרת
פיני
יואב תודה על ההתייחסות, אתה מתייחס למספר נושאים ואני מבקש להשלים.
לגבי פיתוח בשלבים, האפשרות להציע ללקוח העברה לסבב הפיתוח הבא כמו גם דחייה של פעילות בפיצ'ר שאי הוודאות שלו תקטן עם הזמן הן שתיהן אפשרויות טובות גם מנקודת הראות שלי. אין בכך שבירת ההיררכיה. כל נושא התאום עם הלקוח חשוב ביותר והוא נופל תחת המילה "הנכון" בה אני מרבה להשתמש. התוצר "הנכון" הינו תוצר אשר המפרט לגביו מתואם עם הלקוח ומוסכם אתו. תהליך התאום וההסכמה חיוני הואיל ובהתנעת הפרויקט, חתימת החוזה, יש אי בהירות בשני הצדדים, גם אצל הספק וגם אצל הלקוח, לגבי המפרט "הנכון". תחת ההנחה שהתאום מתקיים, ההיררכיה נשמרת.
בנושא ההריון ותשע הנשים: גם כאן אני מסכים אתך לגבי התרומה המעטה מדי והמאחרת של גיוס משאבים נוספים במקרים בהם נדרש להקדים או לסגור איחור ב-. הפתרון הידוע לכולם מוסכם גם כן יחד עם זה כאן אני נוהג לאמר שתוספת משאבים כמו גם תוספת זמן (ואתה מציע למעשה להוסיף זמן אפקטיבי על ידי תכנון פרואקטיבי) הם שני פתרונות טובים אולם יש פתרונות נוספים הבאים מעולם התוכן של הפרויקט. לדוגמה, הזכרת אתה עצמך את תאום המפרט בין הספק לבין הלקוח. בזמן התאום יסתבר הרבה פעמים שנושאים שתוכננו לביצוע אינם נדרשים בעצם או שניתן לדחותם. פתרון נוסף הוא שיפור וייעול שיטות התכנון והביצוע של הפרויקט. אם מדובר בפרויקט פיתוח, יש מקום לשיפור שיטות ונהלי פיתוח המאפשרים עמידה בלו"ז ובתקציב ללא הוספת משאבי כח אדם או זמן. ייתכן שהתכוונת לכך בסעיף השלישי שלך בו דברת על תעדוף בזמן התכנון לגבי היכולות אותן כדאי לפתח מוקדם לעומת היכולות שיוקרבו בתקופת המחסור.
ושוב, תודה על ההתייחסות!
שמעון,
המצגת יפה וברורה, ומציגה היטב את "השילוש הקדוש" של מה שאני קורה "שלושת ה-"ת": תוצרת, תקציב ותקופה. כמה דברים שהייתי מתייחס אליהם בנוסף:
פיתוח בשלבים: כיום נפוצה מאד הגישה של חלוקה לשלבים ("בלוקים") ופיתוח אינקרמנטלי. במצב עניינים כזה ההררכיה שתיארת קצת נשברת, שכן אם יש לך מחסור בתקציב או בזמן, ניתן להציע ללקוח העברה של חלק מהפיצ'רים לסבב הפיתוח הבא. העברה כזו מומלצת גם במידה ואנו צופים שגורם אי-הודאות לגבי פיצ'ר נתון יקטן בחלוף הזמן, גם אם אין בעיה של תקציב או זמן.
תשע נשים בהריון של חודש: מכשלה נפוצה של מנהלים היא לגייס משאבים (לרוב כח-אדם) להקדמת (או סגירת איחור ב)הספקת תכולות מסויימות. לרוב זה נעשה ברגע האחרון האפשרי, מה שנותן למהלך מראה של פונקציית הלם. התפוקה של פונקציה כזו (סליחה על הגלישה למונחים טכניים) נראית כאילו השתמשו במסנן Low-Pass: התרומה גדלה אך במעט, ובאיחור. בגלל בעיות של ניהול ידע, לא ניתן לקבל תמסורת ישירה מתוספת פתאומית של משאבים, אך עלותם תתוסף לצד ההוצאות בכל מקרה. הפתרון כאן ידוע לכולם: תכנון פרואקטיבי, ובמסגרתו איתור מוקדם של האיחורים, הכרה אמיצה בסיכון הגלום בהם, ומאמץ (או אין חלופה אחרת) לגייס את המשאבים מוקדם ככל האפשר.
"שקרים שסיפרתי כדי לזכות בפרוייקט": מקרים לא מעטים אנו נאלצים לצערנו "להיות תחרותיים" - מונח מכובס למתן לוחות זמנים והערכות עלות לא ריאליות בעליל בזמן המכירה. ההנדסה ניצבת מול עובדה מוגמרת, והוריאציה היחידה היא בנקודת הזמן בה ההנדסה מציפה את מה שכולם ידעו: החריגות הצפויות. מצב כזה של ידיעה מוקדמת על חריגות דורשת (לפי תפיסתי) תיעדוף בזמן התכנון אילו יכולות לפתח מוקדם, ואילו "להקריב" בתקופת המחסור.