| אני לא יכול שלא להסתכל במדונה (וכמובן לקוות שהיא תהיה פחות לבושה), ולשאול את עצמי - מה לכל הרוחות את רוצה מהחיים שלנו, והאם לשמעון פרס בתור נשיא המדינה אין מה לעשות חוץ מלפגוש אותך? ועל מה הוא בכלל מדבר איתך? ומעניין מה הנשיא הקודם משה קצב היה עושה איתך? בכל מקרה, יש תופעה כזאת של אמני פופ, שבשלב מאוד מסוים הפסיקו קצת להיות אמני פופ (בינינו, מדונה לא היתה אף פעם ממש אמנית, אלא מבצעת גדולה בעלת הופעה של זונת חלומות) והתחילו להיות כל מיני דברים אחרים. בונו מיו 2 הפסיק לעשות מוסיקה משמעותית, והתחיל לנסות לתקן את העולם. בונו התחיל להיות פתטי. גם מדונה הבינה שהמוסיקה מיצתה אותה, לאו דווקא שהיא מיצתה את המוסיקה, והתחילה לבלבל את המוח על קבלה (אני חושב שבבסיס הקבלה עומד היסוד הזכרי בזיווגו המתמיד עם היסוד הנשי), ולכתוב ספרי ילדים על קבלה (אחותי הקריאה לאחיינית, היא אמרה שהספרים ממש טובים. באותו רגע התחשק לי להוריד לה סטירה, אבל אני לא מרביץ לאחותי מאז גיל 13, כשהיא פתחה לי את העין עם סוכריית מציצה בבר מצווה). ובכלל, השם מגוחך הזה שהיא בחרה לעצמה "אסתר", אני מסתכל על זה, ואומר - יש אנשים שיש להם יותר מדי זמן ויותר מדי כסף, והם מלאים אנרגיות חיוביות ורצון אדיר לתקן את העולם, ובעיקר את האנשים של העולם. במקום שמעון פרס היא צריכה להיפגש עם שרי אריסון, עוד אחת שסובלת מעודף כסף, עודף זמן ועוד כל מיני עודפים. נראה לי שהן ימצאו שפה משותפת מעולה. |