ב-9 בפברואר 1950 נשא הסנאטור ג'וזף מקארתי נאום בפני מועדון נשים במערב וירג'יניה, ונופף בפיסת נייר שכללה רשימה של כמאתיים קומוניסטים, לכאורה, שעבדו במחלקת המדינה האמריקאית. הנאום הזה זכה להצלחה מסחררת ובעקבותיו נסקה הקריירה של מקארתי והוא הצליח להביא למינוי של ועדה חקירה בבית הנבחרים לבדיקת פעילות אנטי אמריקאית. הועדה הפרלמנטרית הזאת הרסה את הקריירה של אמריקאים לא מעטים בגין האשמות קלושות או מומצאות על נאמנות כפולה וסיוע לאויב. צ'ארלי צ'פלין וברטולד ברכט היו שנייםמקורבנותיה. באותהתקופה האירה את השמים הציבוריים באמריקה דמות אחרת, שהיתה תמונת הראי של הסנאטור, צייד הבוגדים. אדוארד מורו, עיתונאי אמיץ ופורץ דרך, יצא נגד מקארתי כשזה היה בשיא תהילתו וכוחו. ב-1953 חשף מורו את פרצופו האמיתי של מקארתי בדו"ח ששידר בתכנית הטלוויזיה שלו, אשר פירט את שיטותיו המפוקפקות של הסנאטור. התכנית הזו סימנה את תחילת נפילתו של מקארתי ושל המקארתיזם באמריקה. הניו יורק טיימס כתב אז כי "השבוע שעבר עשוי להיזכר כשבוע שבו השידור מצא מחדש את נשמתו." (את סיפור המאבק העיתונאי שניהל אדוארד מורו נגד מקארתי, תיעד ג'ורג' קלוני בסרט הנפלא "לילה טוב ובהצלחה"). אבל המקארתיזם לא מת. הוא חי בישראל. הקמפיין שמתנהל לאחרונה נגד ארגוני "הקרן החדשה לישראל" והקשר שלהם לדו"ח גולדסטון לא היה ראוי להתייחסות מיוחדת לולא הוא היה חלק ממתקפה רבתי בסגנון מקארתיסטי נגד עצם הלגיטימיות להשמיע ביקורת וקול אחר. כמו הסנטור האמריקאי הידוע לשמצה, שנזרק לפח האשפה של ההיסטוריה, לאחר שנחשפו שקריו וגוזמאויותיו, מנופפים שומרי החותם של הפטריוטיות אצלנו בפיסות נייר עם שמות האנשים והארגונים שתוקעים סכין בלב האומה ומזהירים מקונספירציה רבתי. מאז המלחמה בעזה וביתר שאת לאחר הבחירות האחרונות מתנהל גל עכור של הסתה והשמצה נגד מי שאינו פטריוט מספיק לפי הכללים החדשים שמנסח רוח הרחוב. במידה רבה, הפטריוטים הללו הם האנטישמים החדשים, שכן בעיקרון הם משתמשים באותם סוגי טיעונים של יוצרי הפרוטוקולים של זקני ציון, שהזהירו מקבוצה של בני אדם בעלי כוונות שטניות שמנצלת את חוקי המשחק על מנת לערער את הסדר התקין. אחת התופעות הנלוות היא צמיחתם של עמותות וגופים לעומתיים שמטרתם העיקרית, אם לא היחידה, להילחם, בשם העיקרון של זכות הציבור לא לדעת (שהרי כל ביקורת מתפרשת היוםכפגיעה בביטחון המדינה), בארגוניםבעלי גוון ליברלי, המשמיעים קול שונה מהבון-טון הציבורי המקובל בעידן נתניהו ב'. המחקר של הגוף המתקרא אם תרצו שהתפרסם לאחרונה תחת הכותרת "מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון", וכוונתה של ועדת החוקה של הכנסת (שבראשה יושב עו"ד דוד רותם, כהניסט עם קבלות), להקים בשבוע הבא ועדת חקירה פרלמנטרית נגד משמיעי הביקורת מקרב ארגוני החברה האזרחית, מספקים עוד עדות למחזוריות המהפנטת של ההיסטוריה. "אם תרצו" היא אחת מהעמותות הלעומתיות הימניות החדשות, שמסתירות את זהותן האמיתית ואת זהות מממניהם ובעזרתם של כמה עיתונאים ששכחו את תפקידם, יוצרות מצג שווא של תנועות מרכז חוץ פרלמטריות. כמו מקארתי בפתק המפורסם שלו, מנופף המחקר של העמותה בזהותם של בעלי הנאמנות הכפולה, המסייעים לאויב - גולדסטון. כמו מקארתי בתחילת דרכו גם הם זוכים להצלחה תקשורתית לא מבוטלת ונהנים מחיבתם של פוליטיקאים רבים שמבקשים לתפוס טרמפ על הגל העכור. אלא שלנו אין, למרבה הצער, אדוארד מורו משלנו, שיחשוף את ערוותם של הפטריוטים החדשים. להפך. הנה עיתונאי בכיר, בן כספית, שבכתבה נלהבת בסופשבוע של "מעריב" (29.1.2010) התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, המבוססת כולה על המחקר המפוקפק של "אם תרצו", חשף את הרשימה השחורה של הבוגדים מהשמאל וצלף בהם מקלעות של דברי בלע ושטנה, על גבול ההסתה הפלילית. מומלץ לקרוא את הניתוח שעשה ארגון "קשב" לאותו מחקר שהלהיב את כספית והלהיט כמה פוליטיקאים להחליט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית נגד האויב שבפנים. לדו"ח קשב לילה טוב, ובהצלחה. * פורסם בהעוקץ ב-5.2.2010
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כאילו עניין מישהו לבדוק את מקורותיו של ארגון אם תרצו. הלא הוא סיפק את הדלק שכה היה חסר- לא רק שיש דו"ח אנטישמי, אל כמובן שהשמאלנים היהודים ברעים כתבו אותו.
אין מה לומר.
אכן, "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל"
ונבלים יש פה בכמויות היסטריות
שלום (במקום הי' הנהוג במקומותינו)
תודה על הרשימה וההפניות.
מסכים 1:1 עם רמרם וגיטארוומאן.
אוסיף באישי.....
ברוטוס: רונן, אל תירק לבאר
נטוס: נעלם יזהר באר, לא ענה לו
ברוטוס: רונן העלה תגובה ראויה ומונמסת ולא זכה לתגובה
נטוס: אולי כי הוא צודק, אחי?
..
יזהר יקירי,
לצערי גם הפעם אני חייב להסכים עמך, אני באמת מצטער על כי הגענו
למצבים שלא פיללתי שנגיע אליהם, על הקרן החדשה יש לי רק מילים טובות
לומר,נדמה לי שאין מספיק תהודה לחומרת המצב ואנשים עוסקים בשלהם ורואים במלחמה הזאת
משהו שלא שייך אליהם אבל לא זאת הוא שייך לכולנו ולדעתי המצב חמור.
כמה הערות;
1. האם מה שאתה אומר הוא שאסור להעביר ביקרות על הארגונים המסוימים שמממנת הקרן החדשה?
2. לפי הכרונולוגיה של המשל שלך, יוצא נמשל בו ארגוני הקרן החדשה הם מקארתי ו'אם תרצו' אד מורו.
זה גם מסתדר טוב עם הערתי הקודמת.
3. מקארתי הציג רשימה של אנשים שלא עשו כלום. הדוח של 'אם תרצו' מפרט מעשים.
אפשר להתווכח האם המעשים רצויים או לגיטימיים, אבל לא מדובר משהו שלא היה.
4. בדוח 'אם תרצו' יש יצירתיות רבה בהצגת המספרים. מצד שני, הם התחילו.
יש צדק פואטי באופן בו דוח לא מדויק ומרושע מעצבן את אלה שעזרו להיווצרותו של דוח גולדסטון.
5. למה אתה אומר שלנו אין אד מורו? הנה אתה קם ומוחא, בקול רם וצלול. אולי אתה אד מורו?
תודה רבה, שחר. ותודה לכל המגיבים, והמודאגים האחרים.
תודה יזהר על הניתוח המבריק. גם אני אינני אופטימית. הציבור פנה ימינה וה-ואקום המנהיגותי של הקול השפוי הותיר את הבמה לדמגוגים שיודעים היטב כיצד להתביית על אותם פחדים עליהם התביית מקארתי.
סליחה יובל אבל אני חושב שיזהר צודק.
יש לי הרגשה שהממשלה הנוחכית מעתיקה את שיטת שרון.
תראה איך צצות בתקשורת ידיעות על חוליות שנתפסות בדרך לפיגוע,אקדחים מעשנים וחומרי נפץ שמגלים רגע לפני שימוש.
הם לא בפרנויה, נהפוך הוא, בעזרת שטיפת מוח קלילה זו , הם יוצרים בציבור פרנויה ושינאה לפלסטיניים ודלגיטימציה לשמאל, סליחה, לעוכרי ישראל.
חלוקת המנדטים עומדת על 65 לגוש הימין ו55 לשמאל (ברשותכם, החשבתי את קדימה כשמאל...)
לאיזה התפררות אתה מחכה ? האם אתה מצפה להחלשות הימין בבחירות הבאות ?
יובל , אתה יודע שאני מעריך מאוד אותך ואת דעותיך. תן פתרון, דרך פעולה, רעיון , כי לבד הם לא ייפלו או התפוררו.
חוששני יזהר שאתה צודק: המדינה תתפורר לפני שיתפורר המשטר. כשנגיע - ויש רבים הטוענים שכבר הגענו - לנקודת האל חזור בה שוב לא ניתן יהיה להקים מדינה פלס' בת-קיימא (מושג שמופיע בחזון בוש, ושגם האמריקנים מחוייבים אליו, לא רק השמאל הישראלי) ימירו הפלס' את מאבקם לעצמאות במאבק לקבלת אזרחות ישראלית. מי שעוקב אחר החדשות לא יכול שלא לשים לב לכך שהקולות המדברים על כך הפכו יותר ויותר שכיחים בחודשים האחרונים. כמובן שישראל תתנגד נחרצות לתביעה הזו (שפירושה מדינה דו-לאומית וקץ המפעל הציוני), אבל היא תוקע אז בעולם כמדינת אפרטהייד. וברור גם שבכל אותה תקופה של קפאון מדיני יימשך "מפעל" ההתנחלות, מה שיעמיק עוד יותר את שקיעתנו בביצת-הכיבוש ויחזק את הדימוי שלנו בעולם כמדינת אפרטהייד גזענית. מכאן זו רק שאלה של זמן עד שגם ניאלץ לרדת על הברכיים ולקבל את התביעה של הפלס' להיות אזרחים שווי-זכויות במדינת ישראטין, ממש לפי חזונו של קדאפי...
אכן, חוש הומור אירוני יש לו לשר ההסטוריה: השמאל שמתריע באומץ ובעקביות מפני הסכנה הזו מוקע כ"בוגד" וכ"עוכר ישראל", ואילו מחנה הימין הפנאטי, שמוליך אותנו באפנו לעבר התהום העמוקה, מתהדר לו בתואר "המחנה הלאומי"...
הדוח של "אם תרצו" נכתב באופן בלתי רציני ומופרך בעליל. העובדה שהתקשורת, ובראשה מעריב, אימצו את הדוח ואפשרו לו בימה נרחבת, והעובדה כי בכנסת נתקבל הדוח באופן כה רציני ומוחלט עד כדי הקמת ועדת חקירה של ארגוני זכויות האדם, רק ממחישות את המציאות בה אנו חיים בישראל.
המקארתיזם בתפאורת הפאשיזם הגואה, ראוי שיעיר את הרדומים, ואם אלה לא מתעוררים, אסון כבד לחברתנו, שכן שתיקה כמוה כהסכמה...
מתנהל גל עכור של הסתה והשמצה נגד מי שאינו פטריוט מספיק לפי הכללים החדשים שמנסח רוח הרחוב. במידה רבה, הפטריוטים הללו הם האנטישמים החדשים, שכן בעיקרון הם משתמשים באותם סוגי טיעונים של יוצרי הפרוטוקולים של זקני ציון, שהזהירו מקבוצה שטנית של בני אדם שמנצלת את חוקי המשחק על מנת לערער את הסדר התקין.
יזהר,
במחשבה שנייה זה מזכיר את ה"שטאזי", או שאני סובלת מפרנויה...בקרוב, אם לא כבר, יתחילו לאתר ולהעניש את אלה שאינם פטריוטים מספיק.
אב ילשין על בן, וההיפך.
תודה לך,
אנה
ואח"כ עוד אומרים ש"התקשורת שמאלנית"
התקשורת היא לא ימין ולא שמאל אלא "פופולרית" ואם פופולרי לתקוף את דוח גולדסטון- שם התקשורת
ואם פופלרי לצאת מעזה/לבנון- שם התקשורת
ואם פופולרי לא לצאת מעזה/לבנון- שם התקשורת
כוונתי כמובן לתקשורת המרכזית (טלויזה/רדיו/ידיעות/מעריב) שבסך הכל מנסה לרצות את דעת הקהל, שממנה היא שואבת את המשכורת (קהל=ריטינג=פרסום=כסף)
יש לציין שלא מדובר ב"ריצוי בניגוד למצפון הכתבים"- הם בדומה ליתר הציבור- פשוט נהנים להיות איפה שהכי נוח- עם הרוב.
יזהר היקר,
הבאת לכאן דברים חשובים מאוד.
כאן, המקארתיזם חי ובועט - וזה מפחיד.
ההשתקה וסתימת הפיות כאן הולכת ומקצינה, הופכת בוטה ואלימה יותר ויותר.
ותודה על הקישור.
אנה
אפלה גדולה נפלה עלינו וככל שהחושך של הימין גדול יותר כך יודעים שהבוקר והאור קרובים יותר *
תודה, יובל. אבל אני לא בטוח שיש לנו זמן וכושר שרידות לחכות להתפוררות.
תודה על ההפניה.
אך אם אפשר להסתכל קצת מהצד על הדברים, בראיה היסטורית - יש משהו מעודד בכך: כאשר משטר הכיבוש מתחיל להתנהל בפראנויה וחשדנות כלפי כל ביקורת כלפיו, זה מראה על תחילת ההתפוררות שלו. "אם תרצו" והעיתונאים הנלווים אליהם בסך הכל משחקים את התפקיד ההיסטורי של הריאקציונרים שמפסידים בסופו של דבר. וככל שהמקארתיזם יגבר, כך הוא יקרב את הסוף שלו.