נזכרתי בנסיעה, נסיעה לארץ רחוקה, ארץ גשומה, לפני המון שנים. חלומות רטובים מגשם, חלומות, שלא מתגשמים. חזרתי לכאן, לארץ הזאת, בין מדבר לים, ארץ המצבות, כאן יש מצבה לכל אדם, לכל מלחמה, כאן יש אכזבה, תמיד ממה שקיים. ושוב נזכר בנסיעה לארץ רחוקה, ארץ של יערות ואדמה מוריקה, ארץ של שקט, אבל, כזה של לפני הסערה, וחזרתי לכאן, לארץ הזאת. למסיכות על פנים, של נשים בוכיות. לחברים שאינם, ובכל זאת לכאן. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי את הגישה שלך לעשו 'אבחנה מבדלת'
מה שמביא אותך תמיד לכאן בחזרה - להצמד לטוב לקיים ולבטוח
בשיר כזה צריך להצטייד כל צעיר שיוצא לכמה חודשים לחפש את עצמו או את מה שמחכה לו שם בחוץ הגדול
תודה לך על השיתוף
חזק!
היטבת להגדיר.
תודה על ביקורך.שילוב מושלם -
מילים אוהבות ארץ ודרך
ועוזי חיטמן
יוצר גדול בשיר מרגש.
אם אתה נמצא במקום שבו כולם
מקללים, מקטרים ולא מרוצים
סימן שאתה בבית
אכן, החיבור שלנו למקום, לנסיבות ולזמן חיוניים.
אחרת נהיה תלושים וקלושים במהותנו.
דבריך נכונים
תודה אנדר.
היה מהנה לקרוא אותך - כתמיד.
ביקורך תמיד נעים לי.
תודה יעל,
ועל זה נאמר:
"גם אני נולדתי בארץ הזאת
והלכתי לאורכה ולרוחבה"
תודה יקירתי.
תמיד נעים לקרוא את תובנותייך.
תודה אחי.
תמיד טוב להתקבל בחיוך.
ועל זה נכתב:
"כמה טוב שבאת הביתה, בית זה אומר כבר הכל,
ספר מה נשמע, ספר,
ספר איך היה ספר,
למה לא כתבת גלויה"
אכן, אנו בוחרים היכן ניטע את חיינו.
במדינה שנוסדה מאין סוף עקורים
זה לא דבר של מה בכך.
הזכיר לי את הפוסט שלי... בית קברות לחלומות
http://cafe.themarker.com/view.php?t=860720
רביב יקירי,
בטוחה שבארץ הרחוקה היה מקסים וירוק ומלא באור ,
אך בתום הסערה ניתן לגלות כי גם פה בארץ הלא מוריקה נותרו אנשים ללא מסיכות ונשים שאינם בוכיות .
בעיקר נותרו חברים ואהבות .
יש לזכות שהמרחק מהארץ הרחוקה יכול להתקצר ולהביא עימו הרבה ברכה .
טוב שחזרת...הכי טוב:)
*
בסופו של דבר השורשים שלנו נמצאים במקום שבו אנו שותלים אותם