כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משולחנו של חוקר פרטי

    0

    נסיעה

    16 תגובות   יום חמישי, 4/2/10, 15:30


    נזכרתי בנסיעה,



    נסיעה לארץ רחוקה,



    ארץ גשומה, לפני המון שנים.



    חלומות רטובים מגשם,



    חלומות, שלא מתגשמים.



    חזרתי לכאן, לארץ הזאת,



    בין מדבר לים,



    ארץ המצבות,



    כאן יש מצבה לכל אדם,



    לכל מלחמה,



    כאן יש אכזבה, תמיד



    ממה שקיים.



    ושוב נזכר בנסיעה לארץ רחוקה,



    ארץ של יערות ואדמה מוריקה,



    ארץ של שקט,



    אבל, כזה של לפני הסערה,



    וחזרתי לכאן, לארץ הזאת.



    למסיכות על פנים,



    של נשים בוכיות.



    לחברים שאינם,



    ובכל זאת לכאן.


    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/2/11 14:31:
      אין לי ארץ אחרת . . . אה ? :)

      אהבתי את  הגישה שלך לעשו 'אבחנה מבדלת'

      מה שמביא אותך תמיד לכאן בחזרה - להצמד לטוב לקיים ולבטוח

      בשיר כזה צריך להצטייד כל  צעיר שיוצא לכמה חודשים לחפש את עצמו או את מה שמחכה לו שם בחוץ הגדול
      תודה לך על השיתוף

      חזק!

        11/2/10 22:47:

      צטט: מחשבות שבלב 2010-02-11 22:35:54


      שילוב מושלם -

      מילים אוהבות ארץ ודרך

      ועוזי חיטמן

      יוצר גדול בשיר מרגש.

       

      היטבת להגדיר.

       

      תודה על ביקורך.
        11/2/10 22:35:


      שילוב מושלם -

      מילים אוהבות ארץ ודרך

      ועוזי חיטמן

      יוצר גדול בשיר מרגש.

        9/2/10 13:06:


      אם אתה נמצא במקום שבו כולם

      מקללים, מקטרים ולא מרוצים

      סימן שאתה בבית

      אכן, החיבור שלנו למקום, לנסיבות ולזמן חיוניים.

      אחרת נהיה תלושים וקלושים במהותנו.

       

       

      דבריך נכונים

        5/2/10 06:54:

      צטט: Underground 2010-02-05 00:00:58


      הזכיר לי את הפוסט שלי... בית קברות לחלומות

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=860720

      תודה אנדר.

      היה מהנה לקרוא אותך - כתמיד.

      ביקורך תמיד נעים לי.

       

        5/2/10 06:53:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-02-04 17:43:44

      כתבת מאוד יפה ומחובר לכאן.

       

      תודה יעל,

      ועל זה נאמר:

      "גם אני נולדתי בארץ הזאת

      והלכתי לאורכה ולרוחבה"

        5/2/10 06:52:

      צטט: דריה 123 2010-02-04 17:17:29

      רביב יקירי,

      בטוחה שבארץ   הרחוקה  היה מקסים וירוק ומלא באור ,

      אך בתום הסערה ניתן לגלות כי גם פה בארץ הלא מוריקה נותרו אנשים ללא מסיכות ונשים שאינם בוכיות .

      בעיקר נותרו חברים ואהבות .

      יש לזכות שהמרחק מהארץ הרחוקה יכול להתקצר ולהביא עימו הרבה ברכה .

       

      תודה יקירתי.

      תמיד נעים לקרוא את תובנותייך.

        5/2/10 06:51:

      צטט: אוהב... 2010-02-04 17:15:22


      טוב שחזרת...הכי טוב:)

       

      תודה אחי.

      תמיד טוב להתקבל בחיוך.

      ועל זה נכתב:

      "כמה טוב שבאת הביתה, בית זה אומר כבר הכל,

      ספר מה נשמע, ספר,

      ספר איך היה ספר,

      למה לא כתבת גלויה"

        5/2/10 06:50:

      צטט: שירי בן-ארצי 2010-02-04 16:24:30

      *

      בסופו של דבר השורשים שלנו נמצאים במקום שבו אנו שותלים אותם

       

      אכן, אנו בוחרים היכן ניטע את חיינו.

      במדינה שנוסדה מאין סוף עקורים

      זה לא דבר של מה בכך.

        5/2/10 00:00:


      הזכיר לי את הפוסט שלי... בית קברות לחלומות

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=860720

        4/2/10 17:43:
      כתבת מאוד יפה ומחובר לכאן.
        4/2/10 17:17:

      רביב יקירי,

      בטוחה שבארץ   הרחוקה  היה מקסים וירוק ומלא באור ,

      אך בתום הסערה ניתן לגלות כי גם פה בארץ הלא מוריקה נותרו אנשים ללא מסיכות ונשים שאינם בוכיות .

      בעיקר נותרו חברים ואהבות .

      יש לזכות שהמרחק מהארץ הרחוקה יכול להתקצר ולהביא עימו הרבה ברכה .

        4/2/10 17:15:

      טוב שחזרת...הכי טוב:)
        4/2/10 16:24:

      *

      בסופו של דבר השורשים שלנו נמצאים במקום שבו אנו שותלים אותם

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      רביב ב.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין