סיפורי לילה ופיצה
פוסטים אחרונים
לשטן קוראים פיצי
בארבעת החודשים האחרונים יצא לי כפעם בשבוע להביא פיצה לזוג ממש חביב מרחוב גאולה- מיכל ויואב. הם תמיד מזמינים אותי פנימה, מכינים לי כוס תה, מקשקשים איתי קצת, מתעדכנים איך בלימודים, בעבודה, אילו אנשים יצא לי לפגוש במשמרת וכו'. אפשר לומר שניסיתי את כל הסיפורים שלי עליהם לפני שכתבתי אותם פה :) אבל לצערי מערכת היחסים המיוחדת שלנו נגדעה עוד לפני שהתחילה על ידי כוח חשוך ומסתורי- ולא, אלו לא עיזים הפעם. אבל זה די קרוב.. רק לפני כשבועיים שמתי לב לחתול של הבניין שלהם. יצאתי מהדירה והוא התקרב אליי כשהוא מיילל ברכות. הוא חיכך את המצח שלו על הרגל שלי ונדמה כי הוא נואש לקצת תשומת לב, אז ליטפתי אותו ונהניתי מהעובדה שהוא התחיל לגרגר כמעט מיד. לפתע הוא תפס את היד שלי בבהלה ולא עזב. ניסיתי להשתחרר אך הוא תפס את בד החולצה עם הציפורניים שלו וכל תנועה שלי התסיסה אותו יותר. לבסוף נשמע מבחוץ רעש חזק שהסיח את דעתו והצלחתי להשתחרר מהאחיזה. "חתול חולה נפש", מלמלתי תוך כדי ירידה במדרגות. לו רק ידעתי שהוא צופה בי כשאני מתרחקת, צופה וזומם מזימות לקראת הפעם הבאה שניפגש. אני שכחתי מההיתקלות די מהר ושבוע לאחר מכן כשחזרתי לבניין לא ייחסתי חשיבות רבה לנושא. זה היה לילה גשום וסוער והבניין שלהם נראה חשוך מהרגיל. עליתי במדרגות, אך לכל צעד שעשיתי התלווה מן הד שחידד את העובדה שאני לא לבד. כשהגעתי לדירה של מיכל ויואב האור כבה ובדיוק כשמכת ברק האירה את חדר המדרגות החתול הגיח משום מקום, קפץ לי על היד ונתלה עליה באחיזת מוות. נענעתי את היד לכל כיוון תוך שאני צורחת ומקללת אותו- גם הוא צורח ומקלל אותי בדרכו החתולית. הטחתי אותו על גבי הקיר שוב ושוב אך המפלצת לא שחררה, עד שנפתחה הדלת. מיכל פתחה את הדלת בתדהמה וזעקה, "פיצייייייייי". התמונה לא הייתה יפה- נראה כי יד אחת מחזיקה את פיצי צמוד לקיר והשנייה מחזיקה ברצועת התיק של הפיצה שנפל כבר מזמן על הרצפה. החתול שיחרר את ידי, התקרב למיכל ושחרר יללה עדינה ומעוררת רחמים. "אני לא מאמינה עליך דנה", היא אמרה בכעס וביקשה שאני לא אחזור אליהם יותר. היא טרקה את הדלת בפניי ואני נשבעת שלפני שהדלת נסגרה, פיצי חייך אליי בסיפוק וברשע. מאז אני לא מבצעת יותר משלוחים למיכל ויואב. אני לא נענית להזמנות לכוס תה, לא משנה כמה נחמד נראה האדם שמזמין אותי פנימה. אני לא אשים את עצמי שוב במקום פגיע- חשפתי כל כך הרבה בפניהם. אני גם לא מלטפת יותר חתולים זרים ואפילו החתול של הבניין שלי תפס מרחק- כנראה ששמועות עוברות מהר בקהילת חתולי הבניין של תל אביב. מעניין באיזו רשת חברתית הם משתמשים..? |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את כותבת מקסים !!
עיזים וחתולים ושאר בעלי חיים..
את מודעת לכך שבחד גדיה של פסח החתול אכל את העז ?
את צריכה להחליט מי יותר גרוע..
מוזמנת לכוס תה..
את צריכה תוספת סיכון בעבודה הזו.. יופי של כתיבה!
קווווווווווווודם כל - כתוב מעולה.
נסחפתי בכתיבה ( ואני קוראת ביקורתית ורעה ) ו ... הצחקת אותי !
אהבתי !
גם אם ... הצטערתי כמובן שחווית חוויה כזו... ככה... לא סמפטית.
( אין לי ספק אגב, שהחתול חייך ).
שב"ש !
גדול.
פוסט טוב,
מקווה שהמקרה לא יישנה... או שתתחילי לעשות שליחויות על גבי כלב.
wow, you blew my mind man
:-o
חכי עד שתראי את הצ'יוואווה שיש לי בבית :)
פרוסת לחם תמיד נופלת על הצד עם הריבה, חתול תמיד נופל על הרגליים-
על מה נופל חתול שמורחים לו ריבה על הגב?
כמובן שאת צודקת, אבל יקח לי קצת זמן להתגבר על הטראומה :/
מזדהה.
בתור בעל שני חתולים, בעל כורחי, יכול לומר בוודאות - הם יכולים להיות איומים.
וכבר לא מדבר על זה ששנים היו לי סיוטי לילה בגללם.
מסכימה בהחלט,
יכול להיות שהחתול חושב עליך
את מה שאת חושבת עליו.
בכל מקרה הם לא שונים מאיתנו,
כל אחד ואופיו הוא לטוב ולרע.
אני באופן אישי נרתעת מאנשים שאוהבים ומבינים חתולים יותר מאשר בני אדם, עם כל הכבוד לתה שהם מכינים....
את חורצת דין מהר מדי. חשבת על המניעים שלו ? אולי פגעת בכבודו החתולי... מציע לך לשוב ולהפגש איתו, כדי ללבן את הדברים. אני בטוח, שאחרי שתבינו אחד את השני, תהיו חברים טובים.
מצחיק!
מדליק
מיאוי כזה...
רק לגבי ההצהרה "אני לא אשים את עצמי שוב במקום פגיע".... - תשימי, כדאי.
(-:
מה זאת אומרת "באיזה רשת חברתית
הם משתמשים"?
תשובה ברורה מאוד: עכבר קפה...
Predator in disguise
Be aware of the Tiger
סיפור דומה קרה לנו בבניין, חתולה אימצה אותנו.
אותי היא ממש אהבה והשותפה שלי סיפרה סיפורים אחרים לגמרי.
כנראה שהוא לא היחיד עם פיצול אישיות