להתנדב בפנמיה מסוימת. נימצאים שם ילדים ממשפחות קשות/מצוקה וכל מיני מיקרים. התחלתי עם קבוצה של 12 ילדים בכתה ח'. לקבוצה מצטרף מדריך קבוע ומידי פעם עזרה מבוגרים ושרות לאומי. בפגישה השניה התחילו לריב.לריב ז"א מכות, כסאות עפו. נשארתי לעמוד בלי להגיב עד שהקרב ניגמר. בפגישה השלישית שוב פתאום התחיל קרב וילד אחד ממש חנק את חברו עד שהילד נעשה כחול. הפרדתי בזהירות. האמת...הרמתי ידיים. אמרתי לעצמי ...מה אני צריך את זה חסרות לי צרות. פגישה לאחר מכן קבעתי שרק 5 ילדים ישארו. יותר מידי רעש והמולה אינם תורמים ואיני משתלט ומלמד. ביקשו ממני לבחור . בחרתי את המוכשרים לדעתי. בין הילדים ישנו ילד ממוצא אתיופי.צנום,נמוך ,ממעיט בדיבורים ומוכשר להפליא ואפילו אינו מבקש עזרה. כשסימנתי אותו אחריא החוגים התנגד. הילד הזה הוא ראש המופרעים בפנימיה,כולם מפחדים ממנו והוא מעין סוג של מנהיג. הראתי את עבודותיו,סיפרתי על העזרה שלו,איך הפריד בריב ואיך הוא בא לקראתי כל פעם בשמחה.התעקשתי לקבלו. שבוע לאחר מכן המדריך סיפר שהוא נעצר ע"י המשטרה ונימצא במעצר בית. הילדים סיפרו כי ניסה לחטוף תיק מזקנה ולפדות צק. הוסיפו גם כי הם לא מאמינים והוא רק חשוד. ישבתי וחשבתי מה עלי לעשות. החשק להמשיך ירד לגמרי ואז בשיעור הבא הגיעה רק תלמידה אחת לרבע שעה. החלטתי...אני פורש. הילד לא יצא לי מהמחשבות כל הזמן. דיברתי עם המדריך וביקשתי לקחת את הילד הזה לטיפול יותר אישי. הוא מאוד שמח כי רק איתי התלמיד הזה חיובי. דיברתי איתו,שאלתי אם הוא אוהב את העיסוק בחומר. משענה בחיוב סיפרתי לו שאני רוצה להשקיע בו,לקחת אותו אלי לסטודיו שלי ולטפח אותו. הילד שגובהו מטר וחצי,צנום,קרח ניראה כה חסר ישע הסכים. במקביל אני ממשיך ללמד את מי שרוצה בהתנדבות בפנימיה. אינני איש חינוך , אמנם אני מלמד פה ושם,למדתי לטפל בילדים לאחר טראומה ועוד אבל אני צריך לדעת האם אני עושה נכון. יש לכם קצת עצות בשבילי. האם זו אחריות כבדה מידי. |