| טוב, שוב הוכח שכנראה אני לא יודע איך לקרוא נתונים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע דוח על מצב הפשיעה בארץ.
אפילו שר הרווחה אמר השבוע ש"כדאי שנודה על האמת בלי לטייח - ישראל הופכת לחברה אלימה יותר... הערכת המצב שלנו צופה איפוא, מזה זמן, עליה מובהקת ועיקבית בנתוני האלימות אם לא ייעשו מהלכים לבלימתה. כמעריך המודיעין הלאומי מבחינה חברתית אני מבקש לאתגר אתכם: מי מכם יכול לשער, כמה תלונות על אלימות נגד ילדים היו לנו אשתקד! התשובה : כ- 32,000!!! כמה ילדים עד גיל 14 נחקרו על ידי חוקרי ילדים על פגיעה מינית בהם? התשובה! כ- 2,400 !! 40% מתוכם מתחת לגיל 8." ככה מציגים נתונים? כמה ילדים נחקרו בשנה שעברה? ואולי השאלה הנכונה היא כמה תלונות הוגשו על פגיעה מינית לפי שנים? האם, כבוד השר, יש עלייה בכמות התלונות או דווקא ירידה?
קולות אחרים נשמעים באופן רפה. מפכ"ל המשטרה הציג את הדוח ואמר: " אנו לא מצויים בגל של אלימות ועל סמך נתונים מחקריים, לא ניתן לתאר את החברה הישראלית כחברה אלימה...למרות התחושה הקשה בעקבות צבר האירועים שאירעו בשנה האחרונה עדיין חשוב לדעת ששיעור מקרי הרצח בישראל מצוי במגמה יציבה לאורך השנים והוא נמוך יחסית למדינות אחרות. אז מי צודק? המפכ"ל או השר? אולי נחזור לנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בשנת 2008 נפתחו 105,177 תיקים בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי וזאת לעומת 101,422 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 39,687 עבירות בגין איומים וזאת לעומת 38,473 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 148 תיקי רצח 142 לעומת בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 193 תיקי נסיון לרצח לעומת 181 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 4,147 תיקי עבירות מין לעומת 4,104 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 183,466 תיקי עבירות כלפי רכוש לעומת 174,163 בשנת 2009
יש נתונים נוספים אבל חבל סתם לעייף. כבכל שנה יש גם נתונים המצביעים על עלייה מסוימת ברמת הפשיעה בתחום מסוים. השנה ניתן לראות יותר תיקי מרמה, פשיעה הקשורה לזנות וסחר בנשים (אחרי שנים של חוסר טיפול- הגיע הזמן שמשטרת ישראל מתחילה לטפל גם בנושא חמור זה) ועוד. אבל באופן כללי אלה נתונים שלא משנים את הגרפים הכלליים שמצביעים על ירידה ברמת הפשיעה והאלימות בחברה הישראלית. . למי שמתעקש להתווכח שילך ויבדוק שגם בשנה הקודמת ובשנה הקודמת לה היתה ירידה ברמת הפשיעה. ועוד נתון קטן. הנתונים הם כמובן במספרים מוחלטים. מידי שנה גדלה האוכלוסיה בכ- 2%. כלומר שהנתונים וורודים יותר. . למה אנחנו לא מסוגלים לתפוס נתונים חיובייים? לא יודע. אבל אני יודע שתמונה בעיתון של מחר בבוקר כבר תשכיח את העובדות. ומקרה אחד מצמרר יצבע את עמדתנו כלפי החברה בה אנו חיים. אני לא מתווכח עם נתן זהבי על כך שאנחנו מרגישים פחות בטוחים. זה באמת נכון. רק מה? אין לזה קשר לנתונים בדוקים ולמציאות. אני מוסיף קישור שהביא משה שי בדיון דומה: כתבה על סיכום העשור מבחינת שיעורי עבריינות שימו לב לשיעורי הרציחות: למרות הגידול באוכלוסיה וכו'- שיעור הרציחות קטן מזה שבתחילת העשור! |
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק . אולי אגיד את זה אפילו יותר חד- חוסר היכולת לראות את המגמה החיובית מוריד באופן משמעותי את איכות החיים הציבורית, האישית, בכך שתחושת הבטחון יורדת, תחושות פחד מתגברות והחיים הופכים לפחות טובים- גם בלי שקרה לנו כלום.
מה שחשוב בעיניי זה לציין כי יש ירידה
זה נותן תחושה שעושים משהו
זה מעודד אדם להגיש תלונה כי יש טיפול ומענה למצוקה שלו
אם הבנתי נכון ביקשת שנצליח לראות גם את החיוב בכל המהומה
ואם כך הדבר אתה צודק, זה לא שנגמרה האלימות אבל אנו במגמה להוריד אותה גם אם זה בצעדים קטנים
חוסר היכולת לראות את החיובי ולהתמקד יותר ויותר בשלילי לעיתים עוזרת לשלילי לצמוח
ולכן אני חושבת שנקודת המבט שלך נכונה ועלינו לחזק את המקום החיובי שאכן יש ירידה לעומת השנים האחרונות
ולחשוב שהירידה הזאת תלך ותקטן גם אם לאט לאט זאת החשיבה הנכונה
ושוב, זה לא שאמרת ולו לרגע שאין אלימות, רק ציינת שזה במגמת ירידה וזה חיובי שכך הדבר.
אילן,
ההתייחסות שלך מעניינת ונראה גם כי נכונה.
יחד עם זאת, איני יודע אם הדו"ח מתייחס, למקרי אלימות בקרב בני נוער, שאינם באים לידי ביטוי בסטטיסטיקה, שכן לא הגיעו לטיפול המשטרה.
נראה כי ישנה אלימות רבה מדי בחברה שלנו. ויותר, בקרב כאלה, שאינם "עבריינים מקצועיים".
אז שני דברים: הראשון, שמח על הזוית החיובית שהארת. כן, זה משמח ומעודד. השני, אל לנו לקבל את האלימות כגזירה משמים, עלינו, בראש ובראשונה כהורים, להדגיש ולהיות נחושים בחינוך ילדינו, לערכים.
אולי נתקרב למצב של "אדם לאדם, אדם".
שי
תודה על הפוסט המעניין והרלוונטי לכל אחד מאיתנו,
קשה לי להתייחס לנתונים מספריים (נראים לי די גבוהים בכל מקרה) בכל מה שקשור לילדים, גם כי יש הרבה סוגים של אלימות, גם אולי אלימות סמויה שמתפרצת פתאום שלא תמיד ברור מה הסיבות שהובילו אליה.
ממה שיוצא לי לשמוע (יותר ילדים בגילאי יסודי) ולראות באיזה משחקי מחשב אלימים הם משחקים ובאיזו שפה הם משתמשים בינם לבין עצמם, אני לפעמים חושבת שמדובר בפצצת זמן מתקתקת...בכל מקרה אני מאמינה יותר למעשים מאשר למחקרים סטטיסטיים
הפוסט שלך מעסיק את המחשבות שלי מאוד בשנה האחרונה.
תודה על הפוסט - אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב.
אצלי יש עלייה...בעיקר עקב המעבר לדיגיטאלית(:
היי אילי.
רוב האנשים יסכימו איתך ולא איתי.
לא ראיתי מחקרים בעניין הזה, מעניין לחפש.
לדעתי אחוז הדיווחים והתלונות במשטרה לא השתנו באופן מהותי במשך השנים
זה לא שפעם מישהו חשב שהמשטרה היא הארגון הכי יעיל שהוא מכיר. או שמפחדים היום הרבה יותר מעבריינים.
אבל- לפחות בתחומים שאני בקיא בהם- אלימות במשפחה: יש קמפיינים תקשורתיים לדווח על כל דבר,
יש חינוך כבר בבתי הספר, בצבא, וכו' ובכל זאת הנתונים מצביעים בברור על כך שיש מגמת ירידה או לכל הפחות התייצבות בכמות התלונות.
דרך אגב, רוב מקרי הרצח והשוד מדווחים תמיד, ובכל זאת... יש ירידה.
שבת שלום- ושהנתונים יצביעו על כך שאת מצלמת יותר ויותר... (:
אילן
אני דווקא נוטה יותר להסכים עם נתן זהבי ולא להסתמך על נתונים סטיסטיים - במקרה הזה..
אי אפשר להתעלם מ % העברות הלא מדווח מדי שנה בשנה - יכול להיות שנתון זה דווקא נמצא בעלייה.
אי אפשר להתעלם מאוזלת ידה של המשטרה לטפל בנושאים רבים - אני חושבת שהנתונים הסטיסטיים היו בעלייה אם מישהו במשטרה היה מתייחס אלייך.
היום אנשים מעדיפים פחות "להתעסק" עם כל מיני אנשים שיכולים לפגוע בהם בדרך זו או אחרת.
שבת שלום (: