| טוב, שוב הוכח שכנראה אני לא יודע איך לקרוא נתונים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע דוח על מצב הפשיעה בארץ.
אפילו שר הרווחה אמר השבוע ש"כדאי שנודה על האמת בלי לטייח - ישראל הופכת לחברה אלימה יותר... הערכת המצב שלנו צופה איפוא, מזה זמן, עליה מובהקת ועיקבית בנתוני האלימות אם לא ייעשו מהלכים לבלימתה. כמעריך המודיעין הלאומי מבחינה חברתית אני מבקש לאתגר אתכם: מי מכם יכול לשער, כמה תלונות על אלימות נגד ילדים היו לנו אשתקד! התשובה : כ- 32,000!!! כמה ילדים עד גיל 14 נחקרו על ידי חוקרי ילדים על פגיעה מינית בהם? התשובה! כ- 2,400 !! 40% מתוכם מתחת לגיל 8." ככה מציגים נתונים? כמה ילדים נחקרו בשנה שעברה? ואולי השאלה הנכונה היא כמה תלונות הוגשו על פגיעה מינית לפי שנים? האם, כבוד השר, יש עלייה בכמות התלונות או דווקא ירידה?
קולות אחרים נשמעים באופן רפה. מפכ"ל המשטרה הציג את הדוח ואמר: " אנו לא מצויים בגל של אלימות ועל סמך נתונים מחקריים, לא ניתן לתאר את החברה הישראלית כחברה אלימה...למרות התחושה הקשה בעקבות צבר האירועים שאירעו בשנה האחרונה עדיין חשוב לדעת ששיעור מקרי הרצח בישראל מצוי במגמה יציבה לאורך השנים והוא נמוך יחסית למדינות אחרות. אז מי צודק? המפכ"ל או השר? אולי נחזור לנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בשנת 2008 נפתחו 105,177 תיקים בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי וזאת לעומת 101,422 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 39,687 עבירות בגין איומים וזאת לעומת 38,473 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 148 תיקי רצח 142 לעומת בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 193 תיקי נסיון לרצח לעומת 181 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 4,147 תיקי עבירות מין לעומת 4,104 בשנת 2009 בשנת 2008 נפתחו 183,466 תיקי עבירות כלפי רכוש לעומת 174,163 בשנת 2009
יש נתונים נוספים אבל חבל סתם לעייף. כבכל שנה יש גם נתונים המצביעים על עלייה מסוימת ברמת הפשיעה בתחום מסוים. השנה ניתן לראות יותר תיקי מרמה, פשיעה הקשורה לזנות וסחר בנשים (אחרי שנים של חוסר טיפול- הגיע הזמן שמשטרת ישראל מתחילה לטפל גם בנושא חמור זה) ועוד. אבל באופן כללי אלה נתונים שלא משנים את הגרפים הכלליים שמצביעים על ירידה ברמת הפשיעה והאלימות בחברה הישראלית. . למי שמתעקש להתווכח שילך ויבדוק שגם בשנה הקודמת ובשנה הקודמת לה היתה ירידה ברמת הפשיעה. ועוד נתון קטן. הנתונים הם כמובן במספרים מוחלטים. מידי שנה גדלה האוכלוסיה בכ- 2%. כלומר שהנתונים וורודים יותר. . למה אנחנו לא מסוגלים לתפוס נתונים חיובייים? לא יודע. אבל אני יודע שתמונה בעיתון של מחר בבוקר כבר תשכיח את העובדות. ומקרה אחד מצמרר יצבע את עמדתנו כלפי החברה בה אנו חיים. אני לא מתווכח עם נתן זהבי על כך שאנחנו מרגישים פחות בטוחים. זה באמת נכון. רק מה? אין לזה קשר לנתונים בדוקים ולמציאות. אני מוסיף קישור שהביא משה שי בדיון דומה: כתבה על סיכום העשור מבחינת שיעורי עבריינות שימו לב לשיעורי הרציחות: למרות הגידול באוכלוסיה וכו'- שיעור הרציחות קטן מזה שבתחילת העשור! |