
בדרך כלל כשחושבים על סיני במכבסה, מדמיינים איש קטן שמדבר אנגלית במבטא כבד, ומבין בעיקר במלבינים וסוגי מרככי כביסה. לא כך הדבר כשפוגשים סיני במכבסה בארץ. מלבד אולי האנגלית במבטא הכבד. לפני כשנה התקלקלה לי מכונת הכביסה. הסוסה הותיקה שלי. עד שהחלפתי אותה בסייח צעיר ומבריק, נאלצתי לכתת רגלי למכבסת השירות העצמי הקרובה לביתי. פעם בשבוע לערך הייתי מגיעה קרוב לשעת חצות חמושה בשק הבגדים, שלל אבקות הכביסה וספר. ערב אחד הגעתי למכבסה, הפעלתי את המכונה והתיישבתי להשלים עוד כמה עמודים בסיפרי. כמה דקות אחרי שהתיישבתי נכנס למכבסה בחור סיני עם תרמיל על הגב ונראה אבוד לגמרי בנסיונותיו להבין את הוראות ההפעלה. הוא פנה אלי באנגלית ושאל אותי אם אוכל להסביר לו איך להפעיל את המכונה. עזרתי לו להפעיל את המכונה, מרוצה מכך שאוכל להעביר את השעה הקרובה בשיחה חביבה. שאלתי אותו מהיכן הוא, מאחר ודיבר באנגלית רהוטה (במבטא סיני כבד כמובן) והוא סיפר לי שנולד בהונג קונג אבל חי מזה יותר מעשור בארה"ב. שאלתי אותו במה הוא עוסק. הוא אמר לי שהוא כלכלן, ואמנם חשב לומר לי שהוא סטטיסטיקאי, כי כל פעם שהוא מספר שהוא כלכלן מיד שואלים אותו האנשים כיצד לא הצליחו הכלכלנים למנוע את המשבר הכלכלי מראש. הוא התנצל מעומק ליבו על שחשב לשקר לי. כמובן שפסחתי בעדינות על הרמיזה שלו, וזינקתי כמוצאת שלל על הנושא העסיסי. באותם ימים הידע שלי על הכלכלה העולמית, הסתכם כמעט בלא כלום. מבחינתי העולם היה מחולק לבעלי ההון העושקים את הפרולטריון האומלל (שאני חלק ממנו) והמילה greed הספיקה לי על מנת להסביר את כל מערך הכוחות בכלכלה, והכל מתחיל ומסתיים בכך שאנשים הם פשוט תאבי בצע ולכן כל הרעות החולות הללו נחתו עלינו. לא ידעתי דבר על משבר המשכנתאות בארה"ב, על גלגול החובות בין הבנקים, ולמעשה היד הנעלמה, הייתה נעלמה לגמריי מעיניי. ברגע שהוא הודה שהוא כלכלן התיישבתי לי בנינוחות על המכונה והסברתי לו, באותו בטחון של אדם שאין לו מושג על מה הוא מדבר, אבל לא מוכן בשום פנים ואופן לחשוף זאת, שלדעתי כל המשבר הזה מתחיל ונגמר בכך שאנשים פשוט לא יודעים שובע. הרצתי לו את משנתי, שלמעשה הייתה תמצית פשטנית של התיאוריה המרכסיסטית, על כך שעודף יצור הוא הגורם לכל המשבר שכמובן נובע מאותה מנטרה שחוקה שכולם תאבי בצע. הוא ניסה מדי פעם לעצור אותי ולומר שהוא מבין מה אני אומרת, אבל זה לא ממש מדוייק ומורכב הרבה יותר, ואני טענתי כנגד ש-סליחה, ברור לי שכלכלנים יעלו כל מני תיאוריות שלכאורה עומדות בפני עצמן על מנת להסיר אחריות מן הנפשות הפועלות, נו באמת.. הוא היה מאד קשוב וסבלני לאורך כל השיחה, או ליתר דיוק הנאום שלי, עם נסיונות חובבניים מצידו לעצור שטף של בחורה משועממת באמצע הלילה. המכונות סיימו את עבודתן, ורק אז נזכרתי לשאול אותו מה הוא בכל זאת עושה בישראל. הוא אמר שהזמינו אותו כמרצה אורח באוניברסיטת תל אביב. הוא הרצה אותו יום מול סטודנטים לכלכלה בסמינר שהיה אמור לארוך שלוש שעות והתארך לחמש. בשארית האויר שנשארה לי שאלתי אותו לשמו. מאוחר יותר בדקתי באינטרנט והתחוור לי שהוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מיניסוטה. big shot רציני. אאוצ'. ככה זה ישראלים. חושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם.
|
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני בטוחה שהוא נרגע. היה לו אפילו מן מבט של רפיון כזה (:
אני חושב שהוא בכלל הגיע למכבסה להרגע מהשלוש שעות הרצאה שהתארכו לחמש, מול סטודנטים ישראלים .
סוגיה היפותטית.
ברמה המיידית הייתי רוצה לומר שודאי שהפקתי לקחים
אבל אני מניחה שאנו פועלים מתוך הרגל הרבה יותר מאשר מתוך הקש לוגי.
מה שכן אוכל לומר הוא שהגיל מהווה פקטור בהתנהלות מול אנשים,
וכן הפך אותי ליותר זהירה ומחושבת מולם.
אז סביר שסיטואציה כזו כבר לא תחזור על עצמה.
שלום חברים,
אני משנה למנכ"ל בקרן המטבע הבינלאומית.
אם למשהו יש שאלות לגבי המשבר, אני פה.
על האש,
סמי
אוי, איזה סיפור נהדר!!!
זה מדהים אלו הבדלים תרבותיים יש בנינו.
כמה קשה לנו לפעמים, המערביים, לקרוא את אנשי המזרח רחוק. כמה צניעות.
הטכסט הרוסי נתן לי תחושה שהסיני הזה היה רב לשוני-- אולי הוא מבין גם רוסית
אבל לעצם העניין האדיבות הישראלית
הצניעות הסינית שלכאורה לא מלין על העדר יחס כלפיו
הזכיר שפגשתי לפני שנים באוניברסיטת ת"א עם יפני עם תרמיל שבא למכון שבו עבדתי והתחיל לשאול שאלות
מה אני חושב על אנטישמיות , ועל תנועות לאומיות יהודיות
חשבתי שהוא סטודנט שרוצה ללמוד בארץ
אחרי ששוחחתי כמה שעות ושאל בנימוס מה לומדים כאן וכד' ואז קיבלתי טלפון מירושלים-- האם במקרה פגשתי את הפרופסור הזה והזה מיפן?
שאלתי מי? האיש היה ראש מכון מחקר באוניברסיטה בצפון יפן
אף פעם אי אפשר לדעת
צבי
זה עינוי עינוי...
כישראלים, לא משנה כמה פעמים נלמד את השיעור ש"צריך פשוט לבלום את הפה לפעמים" - תמיד אפשר עוד פעם.
תודה (:אכן אאוץ'.
תודה מקסימה (:
את רשאית למחוק
למעט את התרגום לסווהאילית (:
זה בדיוק מה שאני שאלתי את עצמי..(:
ישראלים.
כשהביאו לפה את חברי הקרקס הסיני, שכרו להם אופניים, כדי שיוכלו להגיע איתם להופעות,
רק על מנת לחסוך את הנסיעות שלהם. סתם דוגמא.
אם כבר הזמינו אותו עד כאן, לא יכלו לדאוג גם לכביסה שלו?
כמה ישראלי.
נטולת כוכבים אני.
סליחה.
אם תשאלי אותי מה אני עושה באני מייד אשיב שאני מובטל, לייתר ביטחון.
וואי... הגזמת קצת, לא?...
והרי לך העינוי הסיני במלוא הדרו (:
אֶרֶץ הַנִּדַּחַת;
וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין
כָּל מִינֵי קַדַּחַת.
לֹא אִכְפַּת! לֹא אִכְפַּת!
בַּכְּפָרִים אָלִינָה!
יֵשׁ לִי פַּת, אֵין לִי פַּת –
לְמִי נַפְקָא מִנַּהּ?
בַּמִּטְבָּח בַּחוּרָה,
בַּקּוֹמוּנָה שְׁתַּיִם;
יֵשׁ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה,
אֵין לִי מִכְנָסַיִם.
לֹא אִכְפַּת...
בַּמִּטְבָּח רוֹתֵחַ דּוּד
בְּלִבִּי דּוּדַיִם.
יֵשׁ בָּחוּר נָאֶה בַּגְּדוּד
הוּא יְפֵה עֵינַיִם.
לֹא אִכְפַּת...
לִכְאֵב בֶּטֶן – שֶׁמֶן קִיק;
לַקַּדַּחַת – חִינָה.
בְּלִבִּי כְּאֵב עַתִּיק,
מַה תְּרוּפָה אָכִינָה?
לֹא אִכְפַּת...
כָּל הַיּוֹם סָלַלְתִּי כְּבִישׁ,
זֶה מְעַט לֹא נוֹחַ;
וּבָעֶרֶב עֵסֶק בִּישׁ –
לְטַיֵּל אֵין כּוֹחַ.
לֹא אִכְפַּת...
תַּרְנְגוֹל בַּלּוּל מַבִּיט
אֶל הַתַּרְנְגֹלֶת;
יֵשׁ לַבַּחוּרִים בְּלוֹרִית
מַמָּשׁ כְּמוֹ כַּרְבֹּלֶת.
לֹא אִכְפַּת...
הַזָּנָב לַחֲמוֹרִים
לַגְּמַלִּים – דַּבֶּשֶׁת
וּלְכָל הַבַּחוּרִים –
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת!
לֹא אִכְפַּת...
בַּמַּחֲנֶה אוֹמְרִים בְּסוֹד
כִּי נֵלֵךְ חָרָנָה;
לוֹ יֵשׁ טְרוֹפִּיקָה וְעוֹד
וְלִי יֵשׁ טְרַצְיָאנָה...
לֹא אִכְפַּת...
הָרוֹעֶה מַשְׁקֶה לַצֹּאן
מַיִם מִן הַשֹּׁקֶת
בַּחוּרִי חוֹמֵד לָצוֹן
לָמָּה לָךְ תִּסְרֹקֶת?
לֹא אִכְפַּת...
לִי תִּסְרֹקֶת לֹא נְחוּצָה,
לֹא נְחוּצָה לִי פּוּדְרָה.
אִם חָלוּץ לַחֲלוּצָה,
לֹא יִהְיֶה בַּגְּדוּד רַע!
לֹא אִכְפַּת...
יֵשׁ לִי עֶשֶׁר אֶצְבָּעוֹת,
לְכָל אַחַת צִפֹּרֶן.
כָּל הַבַּחוּרוֹת נָאוֹת
בַּלַּיְלָה עַל הַגֹּרֶן.
לֹא אִכְפַּת...
הַחוֹצֵב צוֹעֵק "בָּרוּד"
וּבְלִבּוֹ רֵאַקְצְיָה
הוּא חָבֵר בַּהִסְתַּדְּרוּת
וַאֲנִי בַּפְרַקְצְיָה.
לֹא אִכְפַּת...
לְבָבִי בּוֹעֵר כָּאֵשׁ
כְּבָר כָּזֶה שָׁמַעְנוּ
אַי בָּחוּר, אַל תְּקַשְׁקֵשׁ
בַּקֻּמְקוּם שֶׁלָּנוּ!
לֹא אִכְפַּת...
ארץ הנידחת;
ובארצנו יש חמסין
כל מיני קדחת.
לא אכפת! לא אכפת!
בכפרים אלינה!
יש לי פת, אין לי פת –
למי נפקא מנה?
במטבח בחורה,
בקומונה שתיים;
יש לצאת לעבודה,
אין לי מכנסיים.
לא אכפת...
כל היום סללתי כביש,
זה מעט לא נוח;
ובערב עסק ביש –
לטייל אין כוח.
לא אכפת...
תרנגול בלול מביט
אל התרנגולת;
יש לבחורים בלורית
ממש כמו כרבולת.
לא אכפת...
הזנב לחמורים
לגמלים – דבשת
ולכל הבחורים –
אצבע משולשת!
לא אכפת...
לכאב בטן – שמן קיק;
לקדחת – חינה.
בלבי כאב עתיק,
מה תרופה אכינה?
לא אכפת...
במחנה אומרים בסוד
כי נלך חרנה
לו יש טרופיקה ועוד
ולי טרציאנה
לא אכפת...
הרועה משקה לצאן
מים מן השוקת
בחורי חומד לצון
למה לך תסרוקת?
לא אכפת...
לי תסרוקת לא נחוצה
לא נחוצה לי פודרה
אם חלוץ לחלוצה
לא יהיה בגדוד רע
לא אכפת...
יש לי עשר אצבעות
לכל אחת ציפורן
כל הבחורות נאות
לילה על הגורן
לא אכפת...
החוצב צועק "בארוד"
ובליבו ריאקציה
הוא חבר בהסתדרות
ואני בפרקצייה
לא אכפת...
לבבי בוער כאש
כבר כזה שמענו
איי בחור, אל תקשקש
בקומקום שלנו
לא אכפת...
מָה אִכְפַּת? לֹא אִכְפַּת!
בַּכְּפָרִים אָלִינָה;
יֵשׁ לִי פַּת, אֵין לִי פַּת,
מַאי לִּי נַפְקָא מִנַּהּ?
-----------------------------
בתים נוספים מגרסת "המטאטא"
[נדפס אצל חגית הלפרין
"מעגבניה עד סימפוניה:
השירה הקלה של אברהם שלונסקי"
(ספריית פועלים, תשנ"ז), עמ' 55 - 57)]
תֵּימָנִי אוֹמֵר "סֻכּוֹת",
הַשִּׁכְּנָזִים "סֻכֶּת";
הַשִּׁכְּנָז מוֹכֵר גָּזוֹז,
תֵּימָנִי פִיסְטוּקֶס.
לִי הַיּוֹם קָנָה אָבִי
בְּלִי שַׁרְווּל כֻּתֹּנֶת.
בְּלִי יָדַיִם, חֲבִיבִי
הֵן אֲנִי קְטַנְטֹנֶת!
עֲשָׂרָה הֵם בְּנֵי הָמָן;
עֲשִׂירִי וַיְזָתָא,
וּמִנַּיִן בָּא לְכָאן
מִיסְטֶר קַפִּירָטָה?
Не дивуйтесь, добрі люди,
Що перебираю,
Бо такого мужа хочу,
Якого я знаю:
Аби люльку не курив,
Горілки не нюхав,
Чужих жінок не любив,
тільки мене слухав.
Не дивуйтесь, добрі люди,
Що я не женюся.
Бо таку я жінку хочу,
Якій полюблюся:
Аби кривих ніг не мала,
Аби не гуляла.
Як додому рано прийду
Мене цілувала.
מילים:
אברהם שלונסקי
לחן: עממי אוקראיני
ביצוע: מקהלת רינה
עיבוד: ברק עודד
שנת כתיבה: בערך 1922
מתוך מחרוזת שירי ראשונים.
הופיע בספר/חוברת "שירי ארץ ישראל", הוצאה עברית בע"מ, ירושלים [המהדורה הראשונה יצאה בברלין תרצ"ה], 1947 (מהדורה שנייה), עמוד 79נכון, מבין הרבה במעט מאד,
או מעט מאד בהרבה דברים.
"תה ואורז יש בסין
ובארצנו יש חמסין
וכל מיני קדחת"
שלונסקי כמדומני
אין חדש במכבסה
*
שרון,
לא כל הישראלים חושבים שהם יודעים הכל.
אך מעטים בעלי תואר שני מוכנים להודות
שאינם מבינים בכלכלה.
האמת שכל אדם בעולם מבין הרבה, במעט מאוד.
אולי הפרופסור אמר לכן שחשב
להציג עצמו כסטטיסטיקאי.
אכן אדם חכם.
שאינו מבין דבר וחצי דבר בהרבה דברים
וביניהם מכונת כביסה.