מה יש לי לחפש במחוזותיה...
אולי אני באמת לבד ומבודד בעירי הבצורה...
לא אוכל לטפס על החומה..
אני בגטו של מחשבותיי והתנהגויותיי
חלומות נועדו לאמיצים... אולי עלי להשלים עם אשר כה נפרד ממני...
לכסות טפח ולא לגלות טפחיים..
ללכת בפסיעות קטנות...
לא למתוח את הקצוות...
לדלג עד המשוכות... אני ברווז מדדה במיים עכורים..
שט במעגלים...
לא לגמרי שוחה, די נסחף...
מרים ראשי מעט מעל המים
בוהה במצולות... אין באמתחתי קסמים להזיז הרים...
קצתי בפסגות אשר לא הותירו בליבי שבילים..
אני נינוח למראית עין במקום המבטחים..
באין אויר דיו בריאותיי
מי יודע עד מתי... |