כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אור הגנוז

    חוט מושך מן הלשון

    21 תגובות   יום שישי , 5/2/10, 00:01

    אלמוג בֶּהַר, שירים 1996-‏2008. הוצאת עם עובד, נובמבר 2009 

     

    خيط معقود في اللسان, أَلْمُوج بِيهَار

    אַמַל זאת תקווה

    אַמַל זֹאת תִּקְוָה, חַיַאתִי אֵלּוּ חַיַּי,
    וּבִזְמַן שֶׁהֵם נִפְגָּשִׁים
    בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל אֻם כֻּלְת'וּם
    לְבֵין הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי
    צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת
    בְּלִבִּי.

    امل هي تِقْوَة        / أَلْمُوج بِيهَار

    أمَل هِيَ تِقْوَة، حَيَاتي هي حَيَاي،
    وعِنْدَمَا تَلْتَقِيَانِ
    بين شفتي أم كلثوم
    واُذنِيَّ
    عِطَش شديد يَحْفِر آبار   
    في قلبي.
     

    מעשים קטנים

    אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים
    בְזיכרונות שהוא זוכר כשכולם
    שוכחים, בְפצעים שֶהוא סוֹבל כשכוּלם
    שמחים, בְשתיקות שֶהוא שותק כשֶכולם
    צוחקים, בְחיוכים שהוא מחייך כשכוּלם
    שוֹתקים, בְסדקים שהוּא עוֹצר כשכוּלם
    ממשיכִים, בְראיות שֶהוא אוסף כשֶכולם
    משלִיכִים, בְפתחים שהוא מגלה כּשכּולם
    מסתירִים, בְשכחה שהוא שוכח כשכולָם
    זוֹכרִים, אדם פוֹדה נפשוֹ
    בְּמעשִים קטנִים 

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/10 20:52:
      שלום מיכלי
      אני רואה שאת עדיין נושמת כהלכה ללא בלון חמצן, אני אורח כאן רק לרגע :)
        10/7/10 20:51:

      צטט: נושמת... 2010-02-05 00:23:50

      "אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים"

      ניפלא! ממש כך... 

       

        24/3/10 12:57:

      צטט: מאיה אור אביב 2010-03-16 00:09:32


       אדם פוֹדה נפשוֹ
      בְּמעשִים קטנִים 

       

      וימימה אומרת

      "מדייקת מדייקת מדויקת"

      (אפשר להפוך ללשון זכר..)"

      אין אגו אין גדול קטן... יש רק את המהות...

      שהיא תמיד גדולה....

      תודה על מילים קטנות ומהות ענקית....

       

       

      אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,

      וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה.

      שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,

      שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,

      כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.

       


      השיר עוצר נשימה

      תודה לך על השיתוף

      אהבתי כל מילה

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        16/3/10 00:09:


       אדם פוֹדה נפשוֹ
      בְּמעשִים קטנִים 

       

      וימימה אומרת

      "מדייקת מדייקת מדויקת"

      (אפשר להפוך ללשון זכר..)"

      אין אגו אין גדול קטן... יש רק את המהות...

      שהיא תמיד גדולה....

      תודה על מילים קטנות ומהות ענקית....

       

        5/3/10 17:48:

      צטט: צדק2557 2010-03-03 10:29:29

      "אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים"
       

      פרוטה לפרוטה מצטרפת להון גדול,

      והשכחה נכונה רק למה שאינו באמת שלך,

      כך שאינו שוכח את פצעיו, שתיקותיו, חיוכיו, סדקיו, ראיותיו, פתחיו.

      שכן עמל וחש אותן בתוככי נפשו.

      כמהה נפשי להצטרף ... למסע איסוף הפרוטות.. הצדפים..

       


      אֶתְמוֹל הָיִיתי כּוּךְ
      הַיּוֹם אֲנִי צְדָפִית.
      מָחָר אֲנִי מָחָר.

        3/3/10 10:29:

      "אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים"
       

      פרוטה לפרוטה מצטרפת להון גדול,

      והשכחה נכונה רק למה שאינו באמת שלך,

      כך שאינו שוכח את פצעיו, שתיקותיו, חיוכיו, סדקיו, ראיותיו, פתחיו.

      שכן עמל וחש אותן בתוככי נפשו.

      כמהה נפשי להצטרף ... למסע איסוף הפרוטות.. הצדפים..

        18/2/10 22:55:

      צטט: de-gun 2010-02-12 00:00:06

      | המעשים האלה גדולים

      | אוי כמה שהם גדולים...

      |

       

      מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר = יְצִירָה נָאָה הַנּוֹתֶנֶת כָּבוֹד לְיוֹצְרָהּ.
      מקור: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר [יְשַׁעְיָהוּ ס כא].
        18/2/10 22:48:

      צטט: כרמל100 2010-02-11 23:36:30

      יפה.

      יכולה להבין את פרץ המילים הענוגות

      המשחילות פנינים בשרשרת כתיבתך

      הן אום כולתום חובקת בשיר זה,

       ים של אהבה יקרה.

       

      אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא   וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ   וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע   כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ
        18/2/10 22:46:

      צטט: מיכל שמעוני 2010-02-09 19:39:38

      "צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת
      בְּלִבִּי."

       

      כל הזמן

      כל הזזמן הצמא הזה.

      המשורר קביר אומר שהצמא עושה חצי מהעבודה.

      דוחף

       

      צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ   תהלים סג, ב-ג
        18/2/10 10:16:

      צטט: yaaali 2010-02-09 16:22:02

      המעשים הקטנים של אנשים גדולים שברצף מועט של מילים חורטים זיכרון עמוק.

       

       אך יום אחד רוטט מאוד

      ביקש מאל הנהרות :

      עשני נא גדול.

      רוצה אני אשד להיות,

      רוצה אני לזרום לגאות

      בפרא המחול.

      יחיאל מוהר

        12/2/10 00:00:

      | המעשים האלה גדולים

      | אוי כמה שהם גדולים...

      |

        11/2/10 23:36:

      יפה.

      יכולה להבין את פרץ המילים הענוגות

      המשחילות פנינים בשרשרת כתיבתך

      הן אום כולתום חובקת בשיר זה,

       ים של אהבה יקרה.

        9/2/10 19:39:

      "צִמְאוֹנוֹת רַבִּים כּוֹרִים בְּאֵרוֹת
      בְּלִבִּי."

       

      כל הזמן

      כל הזזמן הצמא הזה.

      המשורר קביר אומר שהצמא עושה חצי מהעבודה.

      דוחף

        9/2/10 16:22:
      המעשים הקטנים של אנשים גדולים שברצף מועט של מילים חורטים זיכרון עמוק.
        7/2/10 22:08:

      צטט: נושמת... 2010-02-05 00:23:50

      "אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים"

      ניפלא! ממש כך... 

      לפעמים הים שקט ואין גלים
      גם אתה לפעמים
      ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
      ותרגיש יותר טוב
      תרגיש חמים :)

       

        7/2/10 22:05:

      צטט: מדונה של הפרברים 2010-02-07 14:44:45


      אכן מילים שקטות וחכמות שמחלחלות בסלע כמים...

       

      כשמן בעצמותיי באו המילים האלו, על סיפו של שבוע עמוס :-)

       

      תודה שהענקת לנו את המתנה הקטנה-גדולה הזאת, פיוטי יקר.

       

       אכן, קולות החיכוך של עצמותייך הלכו ופחתו.

      תגובתך נעמה כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ = כִּנּוּי לְמַאֲכָל מָתוֹק וְעָרֵב לַחֵךְ. צַפִּיחִית = עוּגָה.
      מקור: וְטַעֲמוֹ [שֶׁל הָמָן שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַיִם] כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ [שְׁמוֹת טז ל א].

       

        7/2/10 22:01:

      צטט: רניה1 2010-02-07 21:42:44


      תמיד יכול לפדות?

       תלוי איזה פדיון.

      פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים = מִלּוּי הַדְּרִישָׁה לְשַׁלֵּם בְּכֶסֶף אוֹ לְמַלֵּא אֶת דְּרִישׁוֹת הַחוֹטְפִים לְמַעַן שִׁחְרוּר שְׁבוּיִים.
      מקור: אֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים [רַמְבָּ"ם / רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן, הִלְכוֹת מַתָּנוֹת עֲנִיִּים].

       

        7/2/10 21:42:

      תמיד יכול לפדות?


      אכן מילים שקטות וחכמות שמחלחלות בסלע כמים...

       

      כשמן בעצמותיי באו המילים האלו, על סיפו של שבוע עמוס :-)

       

      תודה שהענקת לנו את המתנה הקטנה-גדולה הזאת, פיוטי יקר.

        5/2/10 00:23:

      "אדם פוֹדה נפשוֹ בְמעשים קטנִים"

      ניפלא! ממש כך... 

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פִּיּוּט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין