אכזבה ,

תסכול .

כל כך הרבה טענות היו ( עדיין יש ) לי כלפי העולם.

לאחרונה , היו לי מספר פעמים בהן התסכול שלי מול היקום , האכזבה שלי מאנשים נתנו אותות פנימיים ולא בכדי.

אני מתחילה לחשוב מה דפוק בי.

איך יכול להיות שכל פעם מחדש אחרי סינונים מטורפים ( באמת הזויים ) של אנשים , איך למרות הכל אני כל פעם מחדש נופלת על אנשים דפוקים ברמות לא אנושיות , מתוסבכים כל כך שקשה להאמין שדבר כזה קיים או סתם מנייאקים.

אני אדם עם יכולות הקשבה מאד גבוהות לניואנסים קטנים , יש בי די והותר אינטילגנציה ולא פחות מזה אינטילגנציה רגשית אז איך אני כל פעם נופלת מחדש ?

אני כל כך מאוכזבת מעצמי שאני נופלת דווקא עם אלו שנדמה כי הם נורמליים וטובים ונכונים לי.

עוד לפני שמשהו קורה אני כבר מגלה שהאדם שמולי כל כך לא מה שחשבתי ואני נותרת מתוסכלת ומאוכזבת ולא מבינה.

אני נשארת לבד עדיין.

ואז יוצא שאני תוהה מה דפוק בי שאני נופלת כל פעם מחדש.

איזו אכזבה עצמית ותסכול

אני כבר לא יודעת לאן לקחת את הדברים