ברומנים רבים מעוצב הרעיון המרכזי באמצעות המרחב שבתוכו מתרקמת העלילה.לפעמים נוצרת השפעת גומלין בין האווירה לביו נוף מציאותי ומוכר, עד כי התמונה החזותית משמשת כעילה וכהסבר להתנהלות הדמויות. תופעה זו בולטת בכתבים של קפקא, שבהם עיצוב החלל תורם ל"אווירה הקפקאית" המדכאת - לא מעט הודות לאדריכלות האורבנית של פראג, לפחות בראשית המאה ה-20. המסדרונות הקרים והאינסופיים של בתי המשפט שבתוכם מנסה הגיבור לשוא לפרוץ דרך אל "ממלכת הצדק" הפכו לסמל ולשם דבר בביקורת הביורוקרטיה. המעברים המפותלים וכניסות העקיפין לאולמות הפנימיים מזכירים מבוך שבו כל הניכנס מאבד את דרכו, לרוב ללא מוצא.

הניגוד בין ההזנחה הקיצונית המאפיינת את שכונות העוני הגובלות באולם המשפט לבין ארשת הכבוד הנסוכה על פני השופטים המתנשאים מצטמצם לאורך העלילה כשהגיבור ק. והקורא בעיקבותיו נוכחים בהזנחה, בשחיתות ובריקבון הפנימי של מערכת החוק הקורסת.

התפישה האדריכלית המבוצרת שולטת ביתר שאת ברומן הטירה,

שכולו חדור במושגי מרחב, הנדסה, מדידת קרקעות, וכמובן הארמון הנישא והבלתי נגיש.

האם קפקא ביטא בדרך זו את התמרמרותו על האל העלום והניבצר מתובנת בני אנוש או את מחאתו על המימסד המנותק מנתיניו? בין אם הנמשל חל על המישור הקוסמי ובין אם על סידרי החברה הארציים, ברור כי קפקא המחיש בצורה חזותית את עול הסמכות השרירותית ואת הרודנות הרומסת שאותה חש על בשרו גם בבית אביו. נידמה שהסופר שיצר עולם מאיים ומנוכר וכביכול בלתי מציאותי, אכן הרחיק ראות וממש ניבא את עליית הנאציזם שתחול חמש שנים לאחר מותו.

באיוריו העצמיים של קפקא לכמה מיצירותיו מתגלה הסופר גם כצייר בחסד עליון. בקווים ספורים הוא משרטט דמויות ששפת הגוף שלהן מבטאת את חגורת הכבלים שבה הם נתונים, למרות גפיהן ארוכות הטווח, השואפות למרחקים. הראש תמיד מוטה במעין הכנעה, ממש כמו בשיפועי המיבנים ובפתחים הנמוכים שתוארו ברומנים, בהם הגיבור צריך להתכווץ ולהרכין ראשו בפני נציגי המימסד, כדי "להזדחל" לתוך חלל הפנים.

 סניף חדש בנמל תל אביב

קווים בנמל תל אביב

  לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים