0

היינה

0

Café  

0 תגובות   יום שישי , 5/2/10, 09:24

היינה הוא אחת מאהבות חיי, מאז גיל העשרה חסר המנוחה.

מבחינתי צלצול הפעמון להפסקה - היה שחרור פיסי אך בעיקר מנטלי. הייתי הציפור המוזרה הזו, שבדרך כלל העבירה את הפסקותיה ב...ספריה. והייתי עוברת בין ערימות הספרים הללו, מושיטה את ידי ולוקחת ספר אקראי. כך הגעתי אל תומאס מאן, היינריך בל, גי-דה מופאסאן... ויום אחד היה זה ספר שירים של היינה. התחלתי לקרוא וטבעתי בים המילים, הוקסמתי והתאהבתי. אותו ספר שינה כל כך הרבה.

 

(מוזר קצת, אבל כשאני כותבת את השורות הללו, עולה התמונה הראשונה בספר "צילה של הרוח", בה הילד שולח את ידו ולוקח את הספר... ). 

 

היינה הולך איתי מאז ימי התיכון, והוא חבר נפלא - רגיש, חכם, סרקסטי, חם מזג, אוהב עד בלי קץ ומתעב לא פחות - ובעל היכולת המדהימה ביותר לתרגם את כל הרגשות הללו למילים. ותמיד יש לו מה לומר לך.

היינה - היה הסיבה שהלכתי ללמוד גרמנית. רציתי לקרוא את היינה בשפת המקור.

כשהתחלתי לשיר - וגיליתי את האוצר הנפלא של שיריו המולחנים, התענוג היה כפול ומכופל. לשיר לידר - מבחינתי זה קוורטט, רביעיה קאמרית. המשורר, המלחין, הזמר והפסנתרן. כל אחד עם העומק שלו - האהבות, השנאות, הכאב והשמחה, ולשיר את היינה זו מתנה אמיתית.

אם הייתי יכולה להפגש עם דמות מן העבר - היינה הייתה אחת מהן. השנייה היא ברהמס...

 

 

דרג את התוכן: