כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מרבה ערכים - מרבה דאגה


    מוקדש לטל של שמים

    21 תגובות   יום שישי , 5/2/10, 18:10

    לכל ילד מגיע לחוש נאהב ובטוח במשפחה אוהבת ותומכת. לכל ילד מגיעה הזדמנות שווה לעתיד פורה ומבטיח. ובכל זאת חיים בינינו ילדים שמזלם לא האיר ומשפחתם אינה מסוגלת לספק להם בית קבוע, מגן ומטפח.

    -

    -

    איך קורה שזוג קם ועושה החלטה, לגמרי לא פשוטה וממש לא מובנת מאליה,

    באמצע החיים?

    -

    -

    -

    אני מתרגשת לספר לכם חברים  ולשתף אתכם במפגש המיוחד כל כך שחווינו השבוע (א' ואנוכי)  עם טל של שמים  ושפע הילדים שגודשים את ביתה, וגם האיש שאיתה ושתי נערות החמד, בנות השירות.

    עם הנחיתה שלנו במקום פגשנו את ס' ואת קטינא. הן ריגשו אותנו  (המילה ריגשו תחזור עוד ועוד בפוסט זה אם לא אמצא לה מקבילות ברמת ה"ריגוש" ועימכם הסליחה). הובילונו אחר כבוד אל תוך הממלכה. שם קיבלונו הצעירים (טל לא נכחה בשלב זה), בקפה ובתה, עוגות ועוד מטעמים. שניים-שלושה עסקו במלאכת יצירה, אחרים בעיסוקים אחרים, וכולם אדיבים ומכניסי אורחים ברמה שנוגעת ללב.

    מי הם הילדים? זאת סיפרה כבר טליה המופלאה באחד הפוסטים שלה. אומר רק ש.. כן מרגש מאד, איך זוג אנשים עושים החלטה, לגמרי לא פשוטה וממש לא מובנת מאליה, באמצע החיים ונותנים קורת גג ובית אמיתי לאותם ילדים. היחסים ביניהם מרגשים לא פחות. אמיתיים, כנים, יחסים של אהבה, הבנה ושיח בוגר וענייני, כמו היו אלו ילדיהם הביולוגיים עצמם ובשרם ממש.

    כשטליה הגיעה ואחר כך גם האיש שלה, הפכה האוירה למשפחתית כל כך שבקלות יכולנו לשכוח שבעצם "נעשית פה עבודה".

    מה שלנו, כשיגרת הורים ביולוגיים, לשלושה ילדים, כל כך מובן מאליו, על כל הקיטורים והקשיים, אצלם זה כפול 4 או 5, ואולי הרבה יותר. ולא תשמעו שם קיטורים. אצלם זה חד וחלק : להיות או לחדול. במלוא מובן המילה. ומי שעדיין מרגיש כמו בכתב חידה, שיטריח עצמו ויכנס לבלוג של טליה.

    טליושקה  אני מצדיעה לך.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/10 09:05:

      צטט: גבריאלה1 2010-02-07 07:53:34


      כל המציל נפש אחת............ופה מדובר בהרבה יותר מאחת

      מדהים לראות אנשים שלוקחים החלטה כזו שבמהותה נטולת אנוכיות.

      נדיר ואכן מרגש.

      תודה ששיתפת.***

       

       


      לדבריך כפל משמעות בימים אלה...

      תודה שיש בינינו אנשים כאלה.

        17/2/10 08:59:


      אורלי ועדנה יקרות,

      אכן, טליה היא מופת,  ודוקא בעצם ה"מובן מאליו שאי אפשר אחרת" שלה.

        11/2/10 08:45:

      מרגש ומהווה דוגמה ומופת.
        8/2/10 12:33:


      מצדיעה לה גם!

      מצדיעה!!

      ושוב מצדיעה!!

       

       

        8/2/10 11:55:

      צטט: לכלילדמגיע 2010-02-07 08:23:33


      תודה חברותי היקרות, אכן נדיר.

      מרגש כבר אמרנו?

       

       

      הכוכבים לטליה!!!
      נבוך
        8/2/10 11:49:


      כל הכבוד לטליה ובעלה, זה בהחלט לא מובן מאליו.

      טוב שיש אנשים כאלה בעולם.

      וכל הכבוד לך נינה על הפרגון והחום שהפגנת כלפיהם.

      מי שנותן - גם מקבל.

      קבלי כוכב באהבה.

        7/2/10 23:35:
      *
        7/2/10 21:59:

      מאוד מרגש ובהחלט נדיר...! *

       

        7/2/10 08:23:


      תודה חברותי היקרות, אכן נדיר.

      מרגש כבר אמרנו?

        7/2/10 07:53:


      כל המציל נפש אחת............ופה מדובר בהרבה יותר מאחת

      מדהים לראות אנשים שלוקחים החלטה כזו שבמהותה נטולת אנוכיות.

      נדיר ואכן מרגש.

      תודה ששיתפת.***

        6/2/10 21:26:


      זוהי נתינה נדירה ומיוחדת. ואין הרבה אנשים כאלה.

      כיף להם שהם שהם כאלה- וכיף לאלה שזוכים לנתינה הנדירה שלהם.

        6/2/10 19:24:


      מסכים עם כול מילה

      ויודע שהכול אמת

        6/2/10 13:39:


      תודה!

      וכמו שאומרת לבנה,

      אנו לפעמים שוכחים את אותם אנשים מופלאים.

      ראוי שמדי פעם ננער את עצמנו ונציץ אל מחוץ לבועת השגרה.

        6/2/10 13:16:

      נינה

      מחמם את הלב.

      לפעמים אני שוכחת שיש גם אלה אנשים,

      כאן, בינינו.

      ישר כח.

        6/2/10 11:51:

      נינה יקרה. שותפה מאד להוקרה שלך את טליה. אכן עבודת קודש. אני עצמי עברתי ימים לא קלים כשנתתי אומנה לילד לפני שנים רבות.

      אבל מעריכה מאד גם את הרגישות שלך והפירגון שלך.  כל כך לא מובן מאליו. את באמת משהו מיוחד!

        6/2/10 10:50:

      אכן, חברים יקרים, כולנו חושבים ש"צריך לעשות משהו בקשר לזה", והיא המופלאה עושה, פשוט עושה  את זה, בלי הללויה ובלי כתרים.
        5/2/10 22:23:

      גם אני מצדיעה לה, כבר ממזמן, עוד לפני שראיתי אותה בשטח הפרטי שלה.

      האישיות הכובשת שלה, החום והרגישות המיוחדת שלה עוברים את קשיחות וקרירות המסך

      ומגיעים עד לכאן....היא מדהימה!!, ולא רק בתור אמא לכה הרבה ילדים.

      בהחלט משהו שלא מובן מאליו ודורש הצעדה, לחיות כפי שבחרו לחיות.

      יופי של פירגון!

        5/2/10 20:42:


      זה ידוע שיש מלאכים בעולם.

      לפעמים פוגשים כמה.

      הייתה תקופה שחשבתי על זה.

      ובקשר לצורה שהם חיים. כל פעם כשאני מגיעה לעבודה ומתבכיינת על כמה קשים לפעמים עם שניים (בעיקר כשאנו בדלת ואחת מחליטה להחזיר מעשר מהמזון שאכלה בעוד השני בדיוק נזכר שצריך להביא לבית הספר...), מחייכות אלי חברותי לעבודה (חרדיות מבני ברק).

       

      זה בעיני הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות, גם אני מעריצה אנשים כאלה.

      אפילו דיברתי עם הבן שלי על לקחת ילד הביתה, אבל אין לי את זה לצערי.

       

        5/2/10 19:26:

      תודה שלוימה. טוב תעשה...!!!
        5/2/10 19:06:


      אני מזדרז להציע לה חברות...

       

      תודה,

      את חברה אמיתית ומפרגנת.

      ארכיון

      פרופיל

      לכלילדמגיע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין