אחרי(בחורת מסיבות מעושנת)                                                                                           לפני (בובה אדומה)

כן. אז אפשר לראות שזה שחור :)

ואפשר לראות שזה שונה, ומפה, זה מכם והלאה. 

מוזר לי לא להיות יעל האדומה, זה הרגיש לי כמו חלק ממני. הרבה כתבו והגיבו בפוסט הקודם שמי שחמוד תמיד יישאר חמוד,

אבל בשבילי זו מעין עוד הזדמנות לגלות את עצמי מחדש.

וזה כבר התחיל, כשעשיתי את הפן מיד אחרי הצביעה ובמקום לשלם לשמעון מהמספרה הצ'כונתית, ראיתי שהפן שלי יוצא מצויין וסתם התעצלתי ונכון ש25 שקל זה גרושים לעומת מספרות אחרות שלוקחות בכיף 70-80 שקל לפן אבל זמן זה מצרך הרבה יותר חשוב מכסף ושמעון מסוגל למרוח אותי שם שעות...

אחרי זה, זה התחיל במבטים, יכול להיות שהרשיתי לעצמי קצת להתפרע בלבוש, אבל הרגשתי במן מסיכה, תחפושת שלמה שנתנה לי לראות את החיים שלי במבט אחר, יכול להיות שאגלה בסוף שאני עדיין אותה בחורה חמודה, אבל הרגשתי לשם שינוי גם כמו אישה.

אבל ביום חמישי, אז היה המהפך הגדול שלי...

אחרי יום שהייתי באמת סיר לחץ בגלל הסרט גמר וכאלה, נסעתי עם ידיד קרוב לחפש לוקיישנים, אחרי שהחיפוש עבר בהצלחה, חגגנו עם בעלת הדירה השנייה באמצעות כמה כוסות שלא נגמרים של למברוסקו, ושמנו קצת לילי אלן, ופתאום צצה לה רוח הריקודים שלי.. במקרה, לגמרי במקרה חיכו בתיק שלי גם המחוך החדש ונעלי העקב האהובים עליי,החבר'ה עזרו לי וקשרו אותי חזק חזק וגל ואני יצאנו לעבר הברזילי... שם היתה מסיבה ההשקה של הצבעים החדשים, השחורים המבריקים, אותם צבעים שפיתו אותי לבצע את השינוי שלהלן. 

הדבר היחידי שהציק לי, היה שמרב שהיינו כבר שתויים התעצלתי להתאפר, ובגלל שגם נגמר לי המייק אפ אמרתי לעצמי שלא משנה.

תקראו לזה גורל אבל איך שנכנסנו הייתה שם עמדת איפור עם 2 מאפרים של לוריאל שידעו לאפר אותי בדיוק כמו שאני אוהבת, שחור ומעושן. שהתאים לגמרי לשחור החדש ולמחוך.... 

ושם הפכתי מטמפון לחוץ, לבחורת מסיבות מעושנת... בתוך הרחבה מצאתי אנרגיות שכנראה שכחתי שקיימות עם כל הלחצים מסביב, אבל הרשיתי לעצמי הרבה יותר. יכול להיות שמכוון שזו הייתה מסיבה "סטרייט פרנדלי" הרגשתי אפשרות להתפרע מאוד מבלי לחשוב יותר מידי (מה שמפריע לי בעצם זה שאני כל הזמן במחשבות), נתתי לבריטני להרביץ בי עוד פעם אחת... ואני מוכרחה להגיד שלשם שינוי גם הרגשתי אישה, והאמת שגם הרגשתי יפה. ולא רק בגלל השיער הרך של המסיכה של אחרי הצביעה, הרגשתי שקרנתי. מאושר.

זה היה ערב אחד ראשון של המשך החיפוש שלי,החיים שלי.

אבל ממקום אחר, אמיתי יותר,מודע יותר. יפה יותר.

 ועם היופי, מגיעה גם אהבה (חלק ג של הטרילוגיה).