אַהֲבַת הַמִּילָּה אַהֲבַת הַגּוּף
הַיְנוּ הַךְ
כְּשֶׁמִּצּוּיָם מוּבָא מִמְּבוֹאוֹת הַנְּשָׁמָה.
בְּמֶרְחֲצָאוֹת מַיִם שָׁטַפְתָּ גּוּפִי בְּמִּילִּים שֶׁל יֵשֻׁיּוֹת רוּחַ
בְּמִּילִּים שֶׁל עוֹר גָּמַעְתָּ אוֹתִי
מַשּׂוּאוֹת שֶׁל אֲוִיר מֶרְחָבִים שֶׁל זְמַן רַכָּבוֹת שֶׁל אֵשׁ
בְּצוּרָתִי הַמְּשַׁוַּעַת נְגִיעָה
סרט בשם: כתוב בעור, במאי פיטר גרנווי (1996) בתוספת כמה תבלינים מתוך חיי, הכתיבו לי, את כל אלה כאן. שימו לב: שם השיר הוא: אָהָבָתְ אותי (שווא) ולא אהבתֳ אותי, כמו שמתוך הרגל קריאה עלולים לקרוא |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן כן, זוהר. אוהבת את מה שאת מביעה פה
ואת האירוטיקה של המילה.
תודה.
אַהֲבַת הַמִּילָּה
אַהֲבַת הַגּוּף
הלשון היא היא עולמינו.
תודה :)
אהבתי את הרוחניות, האהבה והחיבור המיוחד שבשירך
יפהפה
האמת זוהרונת מצויה בבית הזה:
הַיְנוּ הַךְ
כְּשֶׁמִּצּוּיָם
מוּבָא
מִמְּבוֹאוֹת
הַנְּשָׁמָה.
המילה או האהבה הבאים מתוך הנשמה יודעים להרקיע שחקים.
גם את משוררת לא קטנה זוהרנות