כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיילים החטופים שלנו

    בחרתי לכתוב את מילותיי הראשונות באתר דווקא על גלעד, אלדד ואהוד. אלו שמכנים אותם החיילים החטופים. אבל לפני הכל, הם אנשים. ילדים. כמוני, וכמוך.
    אני תוהה ללא הרף מה איתם והיכן הם? אני חושבת כמה קשה להם, ואיך עוברים להם הימים? השעות? הדקות? והאם הם יודעים אם קיץ בחוץ, או חורף? האם הם חשים ששנה חדשה ממשמשת ובאה, ושעוד יומולדת שלהם עבר? האם הם נאחזים בתקווה הזו שבלב, שקיימת בתוכנו ?התקווה להיות חופשי. הזכות הכל כך בסיסית, כל כך אנושית, כל כך ראשונית. אני רוצה לראות אותם שבים אלינו. אל מסלול השיגרה היחסי שלנו. אמנם שגרה. אבל שפויה!!
    לי יש תקווה. אני מאמינה שאלוהים שם למעלה שומר עליהם. יש לי הרגשה שברגעים קשים, ה' מנתק את נשמתם מגופם, על מנת שלא יחושו כאב. על מנת שיוכלו לרחף מעל פני הזמן, והמרחב, ולראות את הטוב שעוד צפוי להם. הלוואי ונזכה לראות אותם עימנו במהרה. הלואי ותסתיים לה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה. נתפלל כולנו לשובם של הילדים אל חיק משפחותיהם. אמן.

    גורל שכזה

    2 תגובות   יום ראשון, 16/9/07, 19:27

    כמה הקוסמוס יכול להפגיש אותנו במקריות עם האקס?

    זה כבר פעם שנייה החודש...שפתאום אני והוא מצטלבים

    בלי תכנונים

    בלי כוונות

    בלי שום רצון סמוי או גלוי

    ככה סתם

    נשמות מסתובבות

    תועות

    ועולות על אותו שביל חיים, ממש באותה נקודת זמן

    האם זה באמת מקרה?

    מישהו יכול להסביר לי מקריות מה היא?

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/9/07 15:05:

      תודה חמוד

      כבר ירדתי ממנה...

      אני פשוט עוד מתנדנדת.. היא היתה מלאת עוצמה הסחרחרה הטיפשית הזו

        16/9/07 23:39:

      אין דבר כזה מקריות... כמו שאמרה לי פעם קוראת בקלפים...

      זיווגים הם משמיים ולכל אחד בחיים שלנו יש איזו שהיא מטרה.

       

      אין סתם . הכל מבחירה 

       

      לפעמים אנחנו מבינים למה

       

       לפעמים אנחנו לא.

       

      אנחנו אמורים כן ...

      אחרת ניקלע לסיחרור שלא ניגמר ...

      וניתקע וניתקע ולא נגיע לאף מקום,  אף פעם.

       

      בהצלחה רבה ומי ייתן ובשנה החדשה תצליחי לרדת מהסחרחרה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ossa
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין