כותרות TheMarker >
    ';

    ספריי:"אהבה זקופת קָמָה"- "בקצה השמש המתהווה" ו-"גבה גלים עד רוגש"

    מחברם של שלושה ספרי שירה:"אהבה זקופת קָמה" \"בקצה השמש המתהווה" ו- "גבה גלים עד רוגש". הנני חבר באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל, ושיריי מתפרסמים באתר האיגוד. כן מתפרסמים שיריי בכתבי עת שונים. נולדתי בקבוץ, סיימתי למודי כאגרונום, עם תעודת הוראה. עבדתי שנים רבות בבנק. מתגורר בהרצליה, נשוי, אב ל 2 בנים וסב ל 3 נכדים מקסימים. רומנטיקן – בן מזל דגים. *כל הזכויות על התכנים, שמורות למיכאל רייך*

    נוֹעָה

    184 תגובות   יום ראשון, 7/2/10, 14:17

     נוֹעָה

     

    אֵיזוֹ רוּחַ הֵבִיאָה אֶת נוֹעָה

    אֶל הַצּוּק הַמַּתְרִיעַ הָרָם

    בְּבֹקֶר יוֹם צוֹנֵן מְעֻמָּם,

    קוֹלוֹת בָּקְעוּ מִיָּם שָׁחוֹר:

    הִיא לֹא תַּחֲזוֹר.

    "הֱיֶה שָׁלוֹם, אָבִי

    נוּחִי בְּשָׁלוֹם, אִמִּי

    אוּלַי הַשֵּׁד הוּא בִּי

    דָּבָר לֹא יַעֲזֹר

    מִכָּאן כְּבָר לֹא אֶחֱזוֹר

    אֵין אוֹר."

    הַיָּם שָׁקַט

    צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

    אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

    מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

    הֵזִינָה.

    נוֹעָה רָאֲתָה    

    הֵבִינָה.

    סְבִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם...

    מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

    נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

    עַכְשָׁו

    נִצַּת בָּהּ אוֹר

    שֶׁדָּן אוֹתָהּ

    לְכַף חַיִּים.

     

     

    כל הזכויות שמורות למיכאל רייך*

    (מתוך ספרי: אהבה זקופת קמה).

                    ...........    

    השיר פורסם היום בכתב העת "על הדרך"

    גליון מס' 6 , בהוצאת בת אור 

    שבניהולה של  יהודית מליק שירן.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (184)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/10 02:32:

      צטט: Swan18 2010-02-27 02:30:26


      מיכאל היקר

      קראתי את שירך שוב ושוב

      והלב נצבט לי בעוצמתו..

      למרות ששירך הסתיים בנימה חיובית

      לצערי ילדה יקרה של ליבי איבדה את רצונה לחיים

      והיא רק בת 17 שנים ובדרכה האומללה היא קפצה מהצוק

      בשדה בוקר...

      אם תרצה לראות את השיר שכתבתי לזכרה הינך מוזמן

      להכנס לפוסט שכתבתי..

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1431675

       

      אורואהבה

      ורק חיים מאושרים שילוו את דרכנו...

      אביבית

       

       

       

        27/2/10 02:30:


      מיכאל היקר

      קראתי את שירך שוב ושוב

      והלב נצבט לי בעוצמתו..

      למרות ששירך הסתיים בנימה חיובית

      לצערי ילדה יקרה של ליבי איבדה את רצונה לחיים

      והיא רק בת 17 שנים ובדרכה האומללה היא קפצה מהצוק

      בשדה בוקר...

      אם תרצה לראות את השיר שכתבתי לזכרה הינך מוזמן

      להכנס לפוסט שכתבתי..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1431675

      אורואהבה

      ורק חיים מאושרים שילוו את דרכנו...

      אביבית

       

        25/2/10 11:28:

      עכשיו שמתי לב

      שלא כל מה שכתבתי נמצא.

      יש לי בעיה עם התוכנה.

       

      איימי

        24/2/10 18:44:

      צטט: איימי האחת 2010-02-24 17:13:15

      מרגש עד דמעות

       

       

       

      תודה

      איימי 

       

      איימי יקרה,

      תודה על תגובתך ועל הציור היפה כל כך.

       

       

        24/2/10 17:13:

      מרגש עד דמעות

       

       

       

      תודה

      איימי 

        24/2/10 17:11:

      מיכאל יקר

       

      עצוב

      יפה

      אופטימי

       

      נוֹעָה

      אֵיזוֹ רוּחַ הֵבִיאָה אֶת נוֹעָה

      אֶל הַצּוּק הַמַּתְרִיעַ הָרָם

      בְּבֹקֶר יוֹם צוֹנֵן מְעֻמָּם,

      קוֹלוֹת בָּקְעוּ מִיָּם שָׁחוֹר:

      הִיא לֹא תַּחֲזוֹר.

      "הֱיֶה שָׁלוֹם, אָבִי

      נוּחִי בְּשָׁלוֹם, אִמִּי

      אוּלַי הַשֵּׁד הוּא בִּי

      דָּבָר לֹא יַעֲזֹר

      מִכָּאן כְּבָר לֹא אֶחֱזוֹר

      אֵין אוֹר."

      הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

      סְבִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם...

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים.

       

        16/2/10 12:28:

      צטט: דפדפ 2010-02-16 12:10:08

      מתוך היאוש מציץ לו האור התקווה...נפלא.

       

      תודה רבה, דפדפ יקרה על תגובתך.

      שמחתי שאהבת.

       

       

        16/2/10 12:10:
      מתוך היאוש מציץ לו האור התקווה...נפלא.
        15/2/10 15:16:

      צטט: ליידי בלוז 2010-02-15 14:18:29

      הים יודע...את מי להמית ואת מי להחיות.

      נפלאה כתיבתך .

      .

      בלוז

      .........

       
      תודה רבה, ליידי בלוז.

       

       

       

        15/2/10 14:18:

      הים יודע...את מי להמית ואת מי להחיות.

      נפלאה כתיבתך .

      .

      בלוז

        14/2/10 00:29:

      צטט: Roais 2010-02-13 22:22:31

      מרגש.

      תודה.

       

       

        13/2/10 22:22:
      מרגש.
        12/2/10 18:21:

      צטט: * אילת השחר סבתא 1 2010-02-12 15:21:57

      צטט: @לאהלה5 2010-02-07 15:10:10

       

       

      כוכב ופרח

      לשיר מופלא

      תודה רבה לך.

       


       

       

      *

       

      כתיבה נפלאה המותירה רשימו.

       

      תודה רבה, איילת השחר, ושבת שלום.

       

       

        12/2/10 18:20:

      צטט: מיכל שמעוני 2010-02-12 11:55:19


      גם אני נכנסתי בגלל השם, של ילדה אהובה עלי.

      ואת המילים האלה אני מאמצת אלי ורוצה להעביר אליה

       

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים

       

      תודה רבה, מיכל.

      אכן בשיר הזה יש מסר לבני הנוער. שיפקחו עיניים ויראו את האור.

      שבת שלום !

       

       

        12/2/10 15:21:

      צטט: @לאהלה5 2010-02-07 15:10:10

       

       

      כוכב ופרח

      לשיר מופלא

      תודה רבה לך.

       


       

       

      *

       

      כתיבה נפלאה המותירה רשימו.

        12/2/10 11:55:


      גם אני נכנסתי בגלל השם, של ילדה אהובה עלי.

      ואת המילים האלה אני מאמצת אלי ורוצה להעביר אליה

       

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים

        11/2/10 18:58:

      צטט: ruthy 2010-02-11 15:46:47

      תודה לנועה שלך.....

       

      ותודה לך, רותי.

       

       

        11/2/10 15:46:
      תודה לנועה שלך.....
        9/2/10 23:20:

      צטט: נורית ש. 2010-02-09 18:31:01


      מקנאה ביכולת שלך לראות בדקות, רכות וכל כך לעומק.

      נגעת לליבי.

      תודה.

       

      שמחתיני, נורית.

      המון תודה.

       

       

       

        9/2/10 23:20:

      צטט: iris 8 2010-02-09 11:40:49

      כהרגלך מיכאך שירך נוגעים לליבי .....

      בהצלחה עם הספר .

      באהבה רבה איריס *

       

       

      תודה רבה, איריס יקרה.

      שמחתי שאהבת.

       

       

        9/2/10 23:19:

      צטט: אדריכלית עדנה מור 2010-02-09 11:20:45

      שירה נפלאה, והחשוב מכול סוף אופטימי... חיוך

       

      המון תודה, עדנה.

       

       

        9/2/10 23:18:

      צטט: yoramlilach 2010-02-09 06:45:17

      נהדר !! *

       

      תודה רבה, יורם.

       

       

        9/2/10 23:17:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-02-09 02:20:51

      כתבת נפלא יקירי.

      פשוט אוהבת לבקרך....נשיקה

       

       

       

      חן חן, רוית ולילה טוב.
        9/2/10 18:31:


      מקנאה ביכולת שלך לראות בדקות, רכות וכל כך לעומק.

      נגעת לליבי.

      תודה.

       

        9/2/10 11:40:

      כהרגלך מיכאך שירך נוגעים לליבי .....

      בהצלחה עם הספר .

      באהבה רבה איריס *

      שירה נפלאה, והחשוב מכול סוף אופטימי... חיוך
        9/2/10 06:45:
      נהדר !! *
        9/2/10 02:20:

      כתבת נפלא יקירי.

      פשוט אוהבת לבקרך....נשיקה

       
        9/2/10 00:19:

      צטט: איזמרגד 2010-02-09 00:17:34

      מיכאל היקר..

      הולכת שבי אחר שירייך.

      אתה ממיס אותי.

      אתה כותב ברגש הישר ללב.

      *

       

       

      תודה, איזמרגד.

      שמחת אותי ואף רגשת אותי במילותייך.

      לילה טוב.

       

       

        9/2/10 00:17:

      מיכאל היקר..

      הולכת שבי אחר שירייך.

      אתה ממיס אותי.

      אתה כותב ברגש הישר ללב.

      *

        9/2/10 00:03:

      צטט: אורית גפני 2010-02-08 23:46:38


      הבחירה בחיים... יש הרבה מה ללמוד מן הציפורים !

       

      תודה, אורית.

      לא בכדי יש לצפורים כנפיים.

      הן יצורים נשגבים !

       

       

        8/2/10 23:46:

      הבחירה בחיים... יש הרבה מה ללמוד מן הציפורים !
        8/2/10 22:54:

      צטט: ariadne 2010-02-08 21:56:30

      עוף גוזל, חתוך את השמים...

      יפה מיכאל, תודה.

       

      תודה רבה, דנה.

       

       

        8/2/10 22:53:

      צטט: מאיה בן-אמוץ 2010-02-08 21:21:23


      מקסים במיוחד במיוחד...

      (סליחה על התגובה השטחית :)

       

      תודה רבה, מאיה יקרה.

      לא פגשתיך כאן, ב"קפה" זה עידן ועידנים.

      שימחתיני בבואך.

       

       

        8/2/10 22:51:

      צטט: עדנוש 2010-02-08 17:16:28

      מעניקה לך כוכב ענק

      על רגישות מופלאה

      באהבה רבה

      עדנוש

       

      תודה רבה, עדנוש.

      רגשת אותי.

      מתגעגע לראותך יוצרת כאן בבית הקפה שלנו, תכנים חדשים.

      ובכלל מתגעגע...

       

       

        8/2/10 22:49:

      צטט: טאקילה 2010-02-08 17:13:51

      סוף טוב הכל טוב

       

      יופי של כתיבה כמו תמיד נהנתי.

       

      *

       

      תודה רבה, טאקי יקרה.

      כמה שמחתי לראותך.

       כן, התגעגעתי.

       

       

        8/2/10 22:48:

      צטט: ...blue 2010-02-08 16:43:00

      הסוף הפך נוגות לחיוך של תקווה..

      כמה יפה אתה כותב.. 

      ..... 

      תודה רבה, ידידי.

       

       

        8/2/10 22:47:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-02-08 16:03:22


      רגע אחד, הרף של שנייה,

      זה כל שצריך כדי לחרוץ גורל.

      לכאן או לכאן...

      היטבת להמחיש זאת.

      בני

       

      תודה רבה, בני.

      אכן כן. לעיתים החיים תלויים על חוט השערה.

      ראה רק בטוב, ידידי.

       

       

        8/2/10 22:46:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-02-08 15:35:23

      מיכאל, שירך ענוג רגיש רגיש

      דיבר אלי :)

       

       

      חן חן, ליאורה.

      שמחת אותי מאד בתגובתך.

      שבוע נעים.

       

       

        8/2/10 22:45:

      צטט: הלנה היפה 2010-02-08 15:23:09

      מיכאל, סופסוף הקמצנים באתר נתנו גם לי כה כוכבים. אז הבאתי לך ראשון

       

      תודה רבה, לאה.

       

       

        8/2/10 22:44:

      צטט: ריקי ד. 2010-02-08 14:22:59

      עצוב

      אך אופטימי

      יפיפה!

       

      ריקי, תודה רבה !

       

       

        8/2/10 22:42:

      צטט: Lola Bar 2010-02-08 13:52:39


      מיכאל יקר,

      יש לי הרגשה שלא סתם בחרת בשם "נועה".

      ואף על פי כן, נועה נוע תנוע :)

       

      המפגש עם הטבע עשוי לפעמים להביא אותנו לידי הכרות עם האמת הפנימית.

       

      יפה יפה

       

      תודה רבה, לולה.

      אכן.

      שמחתיני במילותייך.

      לילה טוב.

       

       

       

       

        8/2/10 22:41:

      צטט: ריקי ogol 2010-02-08 12:29:52


      נוגה ויפיפה*

       

       

      חן חן ריקי.

      שבוע טוב.

       

       

        8/2/10 22:41:

      צטט: אדם ראשון 2010-02-08 12:27:34

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

       

      תודה רבה.

       

       

        8/2/10 22:40:

      צטט: לחישת הלב 2010-02-08 10:53:00


      שיר יפיפה בעיני מבית היוצר

      המוכשר מאד מיכאל....

      נכבשתי ע"י השם... נ ו ע ה.

      וההמשך היה לא פחות מדהים

      מאד אוהבת את השיטוט בחוף

      מילותייך.

      חשתי מביטה על הסלעים.

      על הגלים, והדמויות צפות מתוכן

      וממלאות אותי בקסם השיר.

      תודה על רגעי יופי....ועונג לי.

       

      המון תודה, לחישת הלב.

      רגשתיני במילותייך.

        8/2/10 22:40:

      צטט: leagat 2010-02-08 08:37:33


      היאוש והתקווה

      נפש מסוגרת בסבלותיה

      רואה את האור

      במקום שמם מאדם

      שם היכולת להתמקד מתחדדת

       

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

       

      פרט רנדומלי המתעצם ומקבל את המשמעות האמיתית של החיים

       

      תודה מיכאל

      לאה

       

      תודה רבה, לאה על תגובתך.

      המשך שבוע נעים. 

       

       

       

       

        8/2/10 22:39:

      צטט: דפנה.. 2010-02-08 07:53:37


      בוקר אור...

      לעיתים, אנו מחפשים את האור הקטן...

      זה שיחזיר אותנו לקו החיים...

       והוא מגיע..מהמקומות האפלים ביותר...

       

      כתבת נפלא..מיכאל..

       

       

      המון תודה דפנה.

      שמחתיני.

       

       

       

        8/2/10 22:38:

      צטט: מעט מהאור 2010-02-08 02:24:27


      בע"ה

       

       

      שיר יפה

       

      כתיבתך נאה ומרשימה תמיד

       

       

      ברוך תהיה מיכאל

       

      תודה רבה, אילנה יקרה ושבוע נעים !

       

       

        8/2/10 22:37:

      צטט: shulamit 2010-02-08 01:01:16

      איפה אפשר לראות את החוברת?

       כל טוב

      שולמית

       

      תודה. אשיב לך במסר אישי.

      לילה טוב.

       

       

        8/2/10 22:27:

      צטט: shulamit 2010-02-08 01:00:27

      התרגשתי

       

      כל טוב

      שולמית

       

      תודה רבה, שולמית .

       

       

        8/2/10 22:26:

      צטט: מולי. 2010-02-08 00:59:30

       

      איזה יופי,

      כמעט כולנו כמו נועה שלך.

      נחוץ רק ניצוץ קטן של אור.

       

      נכון מאד.

      תודה מולי.

       

       

       

        8/2/10 22:26:

      צטט: אקובילדינג 2010-02-08 00:49:22

      כתיבתך כה עשירה ומרתקת

       

      תודה רבה !

       

       

        8/2/10 22:25:

      צטט: שרה58 2010-02-08 00:22:20

      שיר מרגש

      כתוב נפלא

      מתחיל בכאב

      ומסתיים באופטימיות.

      מילותיך קסומות.

      תודה מיכאל

      *

      שרה 

       

      המון תודה שרה על תגובתך.

      שמחתיני מאד. 

       

       

        8/2/10 22:24:

      צטט: דליה אלעזר 2010-02-08 00:18:38

      מיכאל יקר, אוהבת את הנגיעות, ההבנות, התובנות והדקויות שבכתיבתך,

      אוהבת את נועה שלך, אוהבת את ראיית עולמך, אוהבת אותך...נפלא!!!נשיקה

       

      דליה יקרה שלי,

      איך תמיד את יודעת לרגש אותי במילותיך...

      ראי רק בטוב.

       

       

        8/2/10 22:23:

      צטט: מיכאלה 2010-02-08 00:18:19


      היי מיכאל

      שיר עם אופטימיות, ואני כל כך יכולה להבין איך מראה ציפורים וגוזלים בנקיק מאפשר להבין...

      נדמה לי שהשיר הזה קצת שונה? משהו במקצב, בסגנון... אתה גם חושב/מרגיש?

      שירלי

       

      תודה רבה, שירלי יקרה.

      אכן טיפה שונה בסגנונו ובמקצבו אשר הותאם לתכן.

      אגב, השיר נכתב לפני 6 שנים בעקבות אירועים קשים שאירעו בארצנו לבני נוער, ויעודו ללמדם שלא להיות נמהרים מדיי.

      לפקוח עיניהם ולראות שהחיים יפים.

       

       

        8/2/10 22:20:

      צטט: .רות המואביה 2010-02-08 00:08:01

      שיר יפה..3.gif

      אהבתי.

      *

       

       

       תודה רבה על התגובה ועל זר הפרחים,

      ושבוע נעים !

       

       

       

       

       

        8/2/10 22:19:

      צטט: קלועת צמה 2010-02-08 00:06:17


      יפים של הפרטים הקטנים. כשיודעים כמובן להבחין בהם.

      כמו סיפור אגדה עם מוסר השכל.

       

      מירה

       

      תודה מירה. זה לא רק מוסר השכל אלא נסיון ללמד בני נער שלא להתפש למעשים נמהרים. (נכתב בעקבות מעשה שכזה.)

      שבוע נעים !

       

       

        8/2/10 22:17:

      צטט: זיוה גל 2010-02-08 00:04:34


      הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

       

      זה כה יפה...

       

      תודה זיוה.

       

       

        8/2/10 22:15:

      צטט: רפאלה 2010-02-07 23:35:15

      * כרגיל שיר מדהים ומרגש.

       
      תודה רפאלה יקרה שלי.

       

       

       

        8/2/10 22:15:

      צטט: תמי וולף 2010-02-07 22:52:57


      הים יכול להיות אכזר ומכשף

      אותי הוא מרגיע..

      כל כך שמחתי שגם את נעה!

       

      תמי , המון תודה !

       

       

        8/2/10 22:14:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-02-07 20:44:38


      נועה של הים

      נוגה ונוגע ,,,,

      רק הטבע יכול לקחת אותנו לשלווה ורוגע .

       גם אם זה נחמה לרגע .

      שיר מקסים .

      רחלי, תודה רבה.

       

       

        8/2/10 22:14:

      צטט: perach1 2010-02-07 20:25:40


      " הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

      סְבִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם...

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים. "

       

       

      איזה יופי של שיר....!

       

       

      תודה  ..

       

       

      המון תודה, פרח.

       

       

        8/2/10 22:13:

      צטט: לומפומפיר 2010-02-07 20:16:26


      מיכאל ידידי,

      מילותיך נוגעות תמיד,

      והפעם - נוגעות הן מתמיד.

      שיר חיים נשגב.

       

      תודה רבה, ידיד יקר.

      רגשתני בתגובתך.

       

       

       

        8/2/10 22:12:

      צטט: אמנון ותמר 2010-02-07 19:48:54


      קודם שתקתי

      אח''כ נעתקו המילים

      ואחר-כך הבנתי את נועה

      הכאב הלך

      באה קרן אור שנתנה הרבה

      אור ואהבה מהחיים....

      ואהבתי....

      ממני באהבה רינת.

       

      תודה רבה, רינת יקרה.

      כי אסור לאבד את האור ואת התקוה. והשיר מיועד בעיקרו לבני הנוער, ונכתב למענם.

       

       

        8/2/10 22:11:

      צטט: צלילי הלב 2010-02-07 19:33:17


      שיר מאוד נוגע מיכאל,

      תובנות החיים מועברת  בניאנסים קטנים בדרך כלל

      ומילותייך הביאו אותם לכאן

      תודה

       

      צלילי הלב יקרה, המון תודה !

       

       

        8/2/10 22:10:

      צטט: נעמה כאן 2010-02-07 19:28:43

      יפה תיארת, מוחשי לי כל כך.

       

      תודה רבה, נעמה.

       

       

        8/2/10 22:10:

      צטט: אנימל אינסטינקט 2010-02-07 19:11:41


      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

      כמה עוצמה יש במילותיך

      תודה על עונג צרוף

       

      המון תודה, חברה יקרה.

       

       

        8/2/10 22:09:

      צטט: תמר רבנו 2010-02-07 19:02:48


      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

       

      תודה מיכאל יקר

      על סיפור מרגש בשורות ספורות.

       

      יפה השיר שלך!

      תמר.

       

      תודה רבה, תמר יקרה.

      שבוע נעים.

       

       

        8/2/10 22:08:

      צטט: טלי פרי 2010-02-07 18:51:17

      אהבתי את נועה שלך

      טלי*

       

      טלי, המון תודה.

       

       

        8/2/10 22:08:

      צטט: debie30 2010-02-07 18:49:31


      מיכאל,

      הבתים הראשונים של השיר יוצרים מתח וחשש

      ואז מגיע הרגע המרגיע

      הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      תודה על שיר נפלא

      דבי

       

      חן חן , דבי על תגובתך ושבוע נעים !

       

       

        8/2/10 22:07:

      צטט: anig 2010-02-07 18:42:52

      מקסים כמו תמיד

       

      המון תודה, אניג. 

       

       

        8/2/10 22:06:

      צטט: הלנה היפה 2010-02-07 18:40:04

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים.

       

       

       

      מיכאל, חבר יקר, שיר עדין מאוד על סערת נפש קשה למרות הים השקט. מה טוב שנעה ראתה את שהבינה ופנתה הבייתה לאמא.

      תודה מיכאל על שיר יפה כל כך אבל ההנהלה עדיין לא סיפקה לי היות את מכסת הירוקים, אז אשוב כשההנהלה תיאות.

      לאה

       

      תודה רבה, לאה. זה בסדר בקשר לכוכבים...

      שבוע נעים.

       

       

        8/2/10 22:05:

      צטט: עודד השודד 2010-02-07 18:33:33

      עצוב אבל אופטימי. יופי של שיר, מיכאל  *

       

      תודה רבה, עודד וכל טוב !

       

       

        8/2/10 22:05:

      צטט: קורעת ספרים 2010-02-07 18:19:07


      לא אוהבת פרשנויות. השיר מעלה הרהורים, מחשבות, תהיות, ודי בכך.

       

      תודה רבה, שרה.

      זהו אכן מתפקידו (בין השאר) של השיר.

      הערה: השיר נכתב לפני 6 שנים בעקבות אירועים מצערים של בני נוער.

      בשירי רציתי לומר שיש ללמדם לראות את האור. לא לאבד תקוה, ושהחיים יפים. יש לשמרם מכל משמר.

       

       

        8/2/10 22:01:

      צטט: יערית 1 2010-02-07 18:13:10


      אהבתי את הסיפא האופטימית לשיר נוגה

       

      הכתיבה נהדרת.

       

      תודה רבה, זהבית.

       

       

        8/2/10 22:00:

      צטט: שמים1 2010-02-07 18:08:55


      מיוחדת נועה

      שרצתה להשיב נפשה אל הים

      ובכל זאת חזרה משם מוארת

      שיר מיוחד

      ומרגש הפרגון והפרסום .

      כל הכבוד ליהודית

      שבוע טוב

      המון תודה, שמים1 על תגובתך.

       

       

       

       

        8/2/10 21:59:

      צטט: אישה1 2010-02-07 17:59:39


      ולמרות הכל, נוע(ה) תנוע...

      החסרתי יותר מפעימה למקרא השיר העצוב הזה, שמסתיים בקרן אור.

       

      תודה , דינה יקרה.

      זהו בדיוק העניין:

       קרן האור.

      רק שלא תאבד. שבוע נעים.

       

       

        8/2/10 21:58:

      צטט: אילניק 2010-02-07 17:52:02


      בתחילה התקמט ליבי

      וחזר לעצמו והתרחב

      באחרית.

       

      שיר נוגה ונוגע

       

       

      תודה רבה, אילניק על תגובתך.

       

       

        8/2/10 21:57:

      צטט: ashorer 2010-02-07 17:48:48


      סְבִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם...

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,

      צריך למצוא את הנקודה המביאה אור...הפותחת את התקווה...

       תודה רבה, אשר.

       

       

        8/2/10 21:56:

      עוף גוזל, חתוך את השמים...

      יפה מיכאל, תודה.

        8/2/10 21:52:

      צטט: שושי1 2010-02-07 17:44:58

      תודה*

       

      גם לך.

       

       

        8/2/10 21:52:

      צטט: גילוש 6660 2010-02-07 17:36:59


      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים

      נפלא....

       

      תודה רבה, גילוש.

       

       

        8/2/10 21:50:

      צטט: לאה לבבית 2010-02-07 17:20:14

       

      זה הים שכל כך מרגיע את  העצב

      ופותח מראה חדשה לחיים .

      ציפור וגוזליה....כמה נעים.

       

       

      תודה רבה, לאה.

       

       

       

        8/2/10 21:50:

      צטט: The light, 2010-02-07 17:18:19

      כן ראיתי, המגזין של אמא,ברמה איכותית וגבוהה

      ראיתי את השיר שלך מיכאל, גם לקחתי את ספרך מהשידה של אמא, אתה בין המשוררים המעטים שהיא אוהבת את ספריהם קרוב אליה.אני נהנה לקרוא את שיריך, רק מצר על כך שאי אפשר ללמוד אותם בבית הספר, אחיי היו מרוויחים.*ב"נועה" יש געגוע לאחות שאיננה, הגעגוע הוא כמיהת האהבה של הזיכרון. תודה

       

      תודה רבה, רועי. אהבתי את מילותיך.

      שמחתי מאד שאמא פרסמה שיר זה בכתב העת שלה.

      אני זוכר בזמנו, לפני 6 שנים, כשכתבתי את השיר הזה בעקבות מעשים נמהרים של בני נוער,

      זה לא היה לי קל. הנושא טעון.

      ראה רק בטוב, ידידי.

       

       

        8/2/10 21:45:

      צטט: שושי פולטין 2010-02-07 17:14:56


      יפיפה!

      נהדר גם השיתוף פעולה עם יהודית.

       

      תודה רבה, שושי, ושבוע נעים.

       

       

       

        8/2/10 21:44:

      צטט: פיני רבנו 2010-02-07 16:58:15


      מיכאל ידידי,

       

      אישה עומדת מול הים

      ועל רקע השקט שלו היא שומעת את "גאולתה"

       

      "הַיָּם שָׁקַט

       צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

       אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

       מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

       הֵזִינָה.

       נוֹעָה רָאֲתָה    

       הֵבִינָה..."

       

      עומדת מול הים עם מחשבות נוגות אובדניות

      אבל קול חתך את השקט הנורא של הים

      קול של אם המזינה את גוזליה

      והיא הבינה שאולי יש עדיין חמלה בעולמנו.

       

      עדין

      רגיש

      יפה יפה

       

      פיני.

       

      תודה, פיני על תגובתך. נעמת לי.

       

       

        8/2/10 21:43:

      צטט: הקול הפנימי 2010-02-07 16:53:24


      מיכאל היקר

       

      מי מאיתנו שמע קולות מסוג אלה

      שליחשו תחילה באוזניה של נועה.

       ולאותם, ששפר מזלם, מזדמן

      המראה הנפלא והגואל הזה -

       

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

      אהבתי את הדימוי הנפלא,

      זה הממקם את מקור ההזנה האמהי,

      בחדרי הלב דווקא.

       

      תודה

      וסוף שבוע טוב

      צבי

       

      תודה, צבי יקר. שמחתני מאד בתגובתך.

       

       

        8/2/10 21:42:

      צטט: rivka12 2010-02-07 16:48:06


      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

      כמה עוצמה משיבה חיים יש במראה של אם מזינה,

      יש משהו מאזן ...

      מי ייתן וההארה הזו תזדמן לכל העומדים בקצה...

      שיר חזק.

       

      תודה רבה, רבקה.

      השיר נכתב לפני כ 6 שנים בעקבות מעשים נואשים של בני נוער. ואני התקוממתי נגד זה. החיים יפים. יש לשמור עליהם מכל משמר. להעניק תובנות אלה לבני הנוער, כדי שלא יהיו פזיזים. כדי שיחשבו לפני כל מעשה.

       

       

        8/2/10 21:40:

      צטט: המספרית 2010-02-07 16:29:31


      ראיתי את השיר שלך שם וציינתי לעצמי שהוא מעולה! הרגע שלחתי מייל ליהודית ושאלתי איפה אפשר לכתוב תגובות על הדברים הנפלאים שמופיעים במגזין שלה, "על הדרך", והנה ענית לי בלי שידעת ששאלתי בכלל...

      יישר כוח!

      *

      אלומה

      .............. 

       

      תודה רבה, אלומה. 

      אכן המגזין הוא נפלא. קראתי בו ואקרא עוד.

      יש בו תכנים פשוט נפלאים.

       

       

        8/2/10 21:39:

      צטט: יפעת בן דרור 2010-02-07 16:27:37

      מיכאל

      חזק מאד. אני שמחה שניצת בה אור, והאור המיס את הצל

      וכך הניצוץ הזה דן אותה לכף חיים.

      דמעות של חיים בגרון.

       

      רגשת אותי , יקרה.

       

       

        8/2/10 21:38:

      צטט: סאלינה 2010-02-07 16:23:03


      אהבתי  את  הסוף..

      שמחתי  בשבילה  פתאום..

      לשוב  אל  האור  והתקוה..

      כמה  נפלא.

      תודה  מיכאל  על  שיר 

      רגיש  ונוגע..

      סאלינה

       

      תודה רבה, סאלינה.

       

       

        8/2/10 21:37:

      צטט: pinkason1 2010-02-07 16:16:15

      * יפה אהבתי שבוע נפלא

      תודה חיים. גם לך.

       

       

        8/2/10 21:37:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-02-07 16:15:05


      נפלאות מילותיך

      והרעיון שבשיר-מקסים!

      אכן בשעה שכבד על הלב-לצאת לטבע ולהתעודד(:

       

      תודה רבה נילי.

       

       

        8/2/10 21:37:

      צטט: רוניתלה 2010-02-07 16:14:25

      נועה של הים

      נוגה ונוגע

       

      תודה רוניתלה.

       

       

        8/2/10 21:36:

      צטט: א ח א ב 2010-02-07 16:05:54


      נועה של הים

       

      לים יש כוחות מפתיעים והשפעה מבורכת

      יפה כתבת

      תודה רבה, אחאב.

       

       

        8/2/10 21:35:

      צטט: אביה אחת 2010-02-07 15:54:10


      מיכאל יקר

       

      השם נועה -

      תמיד אמרתי שאם תהיה לי בת -

      זה יהיה שמה

      לשירך - מקסים

      כשנועה ראתה את האם וגוזליה -

      בעצם.....הבינה

      עצוב/שמח השיר הזה

      כל מילה כל כך מדוייקת

      עונג לקרוא אותך כאן ממרחקים

      תודה לך חבר יקר

       

       

       

       

      תודה, חברה יקרה שלי.

      חזקי ואמצי ושמרי על בעלך ועלייך.

      ראו רק בטוב.

        8/2/10 21:33:

      צטט: mick9 2010-02-07 15:44:35


      אהבתי  מאוד  את

       

      שלושת  השורות  האחרונות............

       

       

       

      מיכל יקרה,

      השיר נכתב בשנת 2004 בעקבות מעשים אובדניים של בני נוער.

      הם השפיעו עלי. כמה רציתי ליצור מציאות אחרת בעבורם.

       

       

        8/2/10 21:32:

      צטט: orlym101 2010-02-07 15:39:47



      וואו - איזה שיר עצוב , משרה אווירה מלנכולית משהו....

      עם סיום מפתיע , סוף טוב הכול טוב.

      מחבר אותי לסופים לא טובים , שבדיוק השבוע  אני מתעסקת בו ,

      הסוף של מייק ברנט- שהיה טראגי .

      הפחת מעט תקווה , לסופים טובים יותר.

      כתיבה משובחת !!

       

      תודה רבה, אורלי.

      אוי, מייק ברנט. כתבתי לך כמה מילים בקשר אליו. לו רק היה מה או מי שיכול היה לעזור ברגע האמת. אך, לרוע המזל, לא היה. מה עצוב.

       

       

        8/2/10 21:29:

      צטט: ליריתוש 2010-02-07 15:35:15


      שיר של כאב ושל תקווה גם יחד - האם הבנתי נכון? *

       

      הבנת נכון, ליריתוש. המון תודה.

       

       

        8/2/10 21:29:

      צטט: seagull- 2010-02-07 15:33:22


      *

       

      תודה.

       

       

        8/2/10 21:28:

      צטט: guitarwoman 2010-02-07 15:33:03


      הו מיכאל, איזה שיר פנטסטי. הוא לקח אותי להמון מקומות, של אחרים וגם שלי.

       

      תודה רבה, אן. רגשת אותי בתגובתך. 

       

       

        8/2/10 21:28:

      צטט: Neora 2010-02-07 15:25:10

      החיים ניצחו

      שיר מקסים ואופטימי.

      * אהבתי

      (כרגיל)

       

      המון תודה, נאורה.

       

       

        8/2/10 21:27:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-02-07 15:23:50

      מילותיך מהלכות עלי קסמים

      תודה

      שבוע מבורך

       

      תודה רבה, בילבית חמודה.

       

       

        8/2/10 21:26:

      צטט: חיים ברליאה 2010-02-07 15:21:15

      מיכאל היקר

      שיר יפהפה!

      בידידות רבה

      חיים

       
      תודה רבה, חיים.

       

       

       

        8/2/10 21:25:

      צטט: טלי מחלב 2010-02-07 15:17:00


      המילים זימנו לי רוגע ושלווה.

      תודה על הפוסט הנפלא!

       

       

      חן חן, טלי.

       

       

        8/2/10 21:25:

      צטט: כש-רונית 2010-02-07 15:15:14

      בתחילה קנית אותי עם השם, אחר כך באו המילים ואחריהן גם הסיפור ומראה הנוף והכל ביחד התחבר לו כל כך למשהו יפהפה.

       

      תודה רבה, רונית.

       

       

        8/2/10 21:24:

      צטט: e&l 2010-02-07 15:10:17


      יופי של סוף אופטימי.

      בסופו של דבר כולנו נידונו לחיים בעל כורחנו...

      אז אם כבר אנחנו כאן....***

       

      המון תודה.

       

       

        8/2/10 21:23:

      צטט: @לאהלה5 2010-02-07 15:10:10

       

       

      כוכב ופרח

      לשיר מופלא

      תודה רבה לך.

       


       

       

      תודה , לאהלה.
        8/2/10 21:23:

      צטט: irisoded 2010-02-07 14:54:48

      הים שקט, אז איזה רוח הביאה אותה לשם?

      שיר נגה אבל אופטימי. כתוב נפלא, מאוד אהבתי.

       

      תודה, איריס.

       

       

        8/2/10 21:21:


      מקסים במיוחד במיוחד...

      (סליחה על התגובה השטחית :)

        8/2/10 17:16:

      מעניקה לך כוכב ענק

      על רגישות מופלאה

      באהבה רבה

      עדנוש

        8/2/10 17:13:

      סוף טוב הכל טוב

       

      יופי של כתיבה כמו תמיד נהנתי.

       

      *

        8/2/10 16:43:

      הסוף הפך נוגות לחיוך של תקווה..

      כמה יפה אתה כותב.. 


      רגע אחד, הרף של שנייה,

      זה כל שצריך כדי לחרוץ גורל.

      לכאן או לכאן...

      היטבת להמחיש זאת.

      בני

      מיכאל, שירך ענוג רגיש רגיש

      דיבר אלי :)

       

        8/2/10 15:23:
      מיכאל, סופסוף הקמצנים באתר נתנו גם לי כה כוכבים. אז הבאתי לך ראשון
        8/2/10 14:22:

      עצוב

      אך אופטימי

      יפיפה!

        8/2/10 13:52:


      מיכאל יקר,

      יש לי הרגשה שלא סתם בחרת בשם "נועה".

      ואף על פי כן, נועה נוע תנוע :)

       

      המפגש עם הטבע עשוי לפעמים להביא אותנו לידי הכרות עם האמת הפנימית.

       

      יפה יפה

       

       

        8/2/10 12:29:

      נוגה ויפיפה*
        8/2/10 12:27:
      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים
        8/2/10 10:53:

      שיר יפיפה בעיני מבית היוצר

      המוכשר מאד מיכאל....

      נכבשתי ע"י השם... נ ו ע ה.

      וההמשך היה לא פחות מדהים

      מאד אוהבת את השיטוט בחוף

      מילותייך.

      חשתי מביטה על הסלעים.

      על הגלים, והדמויות צפות מתוכן

      וממלאות אותי בקסם השיר.

      תודה על רגעי יופי....ועונג לי.

        8/2/10 08:37:


      היאוש והתקווה

      נפש מסוגרת בסבלותיה

      רואה את האור

      במקום שמם מאדם

      שם היכולת להתמקד מתחדדת

       

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

       

      פרט רנדומלי המתעצם ומקבל את המשמעות האמיתית של החיים

       

      תודה מיכאל

      לאה

       

       

        8/2/10 07:53:


      בוקר אור...

      לעיתים, אנו מחפשים את האור הקטן...

      זה שיחזיר אותנו לקו החיים...

       והוא מגיע..מהמקומות האפלים ביותר...

       

      כתבת נפלא..מיכאל..

       

        8/2/10 02:24:


      בע"ה

       

       

      שיר יפה

       

      כתיבתך נאה ומרשימה תמיד

       

       

      ברוך תהיה מיכאל

        8/2/10 01:01:

      איפה אפשר לראות את החוברת?

       כל טוב

      שולמית

        8/2/10 01:00:

      התרגשתי

       

      כל טוב

      שולמית

        8/2/10 00:59:

       

      איזה יופי,

      כמעט כולנו כמו נועה שלך.

      נחוץ רק ניצוץ קטן של אור.

       

        8/2/10 00:49:
      כתיבתך כה עשירה ומרתקת
        8/2/10 00:22:

      שיר מרגש

      כתוב נפלא

      מתחיל בכאב

      ומסתיים באופטימיות.

      מילותיך קסומות.

      תודה מיכאל

      *

      שרה 

        8/2/10 00:18:

      מיכאל יקר, אוהבת את הנגיעות, ההבנות, התובנות והדקויות שבכתיבתך,

      אוהבת את נועה שלך, אוהבת את ראיית עולמך, אוהבת אותך...נפלא!!!נשיקה

        8/2/10 00:18:


      היי מיכאל

      שיר עם אופטימיות, ואני כל כך יכולה להבין איך מראה ציפורים וגוזלים בנקיק מאפשר להבין...

      נדמה לי שהשיר הזה קצת שונה? משהו במקצב, בסגנון... אתה גם חושב/מרגיש?

      שירלי

        8/2/10 00:08:

      שיר יפה..3.gif

      אהבתי.

      *

        8/2/10 00:06:


      יפים של הפרטים הקטנים. כשיודעים כמובן להבחין בהם.

      כמו סיפור אגדה עם מוסר השכל.

       

      מירה

        8/2/10 00:04:

      הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

       

      זה כה יפה...

        7/2/10 23:35:
      * כרגיל שיר מדהים ומרגש.
        7/2/10 22:52:


      הים יכול להיות אכזר ומכשף

      אותי הוא מרגיע..

      כל כך שמחתי שגם את נעה!


      נועה של הים

      נוגה ונוגע ,,,,

      רק הטבע יכול לקחת אותנו לשלווה ורוגע .

       גם אם זה נחמה לרגע .

      שיר מקסים .

        7/2/10 20:25:

      " הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

      סְבִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם...

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים. "

       

       

      איזה יופי של שיר....!

       

       

      תודה  ..

        7/2/10 20:16:


      מיכאל ידידי,

      מילותיך נוגעות תמיד,

      והפעם - נוגעות הן מתמיד.

      שיר חיים נשגב.

       

        7/2/10 19:48:


      קודם שתקתי

      אח''כ נעתקו המילים

      ואחר-כך הבנתי את נועה

      הכאב הלך

      באה קרן אור שנתנה הרבה

      אור ואהבה מהחיים....

      ואהבתי....

      ממני באהבה רינת.

        7/2/10 19:33:


      שיר מאוד נוגע מיכאל,

      תובנות החיים מועברת  בניאנסים קטנים בדרך כלל

      ומילותייך הביאו אותם לכאן

      תודה

        7/2/10 19:28:
      יפה תיארת, מוחשי לי כל כך.

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

      כמה עוצמה יש במילותיך

      תודה על עונג צרוף

        7/2/10 19:02:

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,  נֶעֶתְקוּ מִלִּים

       

      תודה מיכאל יקר

      על סיפור מרגש בשורות ספורות.

       

      יפה השיר שלך!

      תמר.

        7/2/10 18:51:

      אהבתי את נועה שלך

      טלי*

        7/2/10 18:49:


      מיכאל,

      הבתים הראשונים של השיר יוצרים מתח וחשש

      ואז מגיע הרגע המרגיע

      הַיָּם שָׁקַט

      צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

      תודה על שיר נפלא

      דבי

        7/2/10 18:42:

      מקסים כמו תמיד

        7/2/10 18:40:

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים.

       

       

       

      מיכאל, חבר יקר, שיר עדין מאוד על סערת נפש קשה למרות הים השקט. מה טוב שנעה ראתה את שהבינה ופנתה הבייתה לאמא.

      תודה מיכאל על שיר יפה כל כך אבל ההנהלה עדיין לא סיפקה לי היות את מכסת הירוקים, אז אשוב כשההנהלה תיאות.

      לאה

        7/2/10 18:33:
      עצוב אבל אופטימי. יופי של שיר, מיכאל  *
        7/2/10 18:19:

      לא אוהבת פרשנויות. השיר מעלה הרהורים, מחשבות, תהיות, ודי בכך.
        7/2/10 18:13:


      אהבתי את הסיפא האופטימית לשיר נוגה

       

      הכתיבה נהדרת.

        7/2/10 18:08:


      מיוחדת נועה

      שרצתה להשיב נפשה אל הים

      ובכל זאת חזרה משם מוארת

      שיר מיוחד

      ומרגש הפרגון והפרסום .

      כל הכבוד ליהודית

      שבוע טוב

       

       

        7/2/10 17:59:


      ולמרות הכל, נוע(ה) תנוע...

      החסרתי יותר מפעימה למקרא השיר העצוב הזה, שמסתיים בקרן אור.

        7/2/10 17:52:


      בתחילה התקמט ליבי

      וחזר לעצמו והתרחב

      באחרית.

       

      שיר נוגה ונוגע

        7/2/10 17:48:

      סְבִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם...

      מִפֶּלֶא הַדְּבָרִים

      נֶעְתַּק כְּאֵב,

      צריך למצוא את הנקודה המביאה אור...הפותחת את התקווה...

        7/2/10 17:44:
      תודה*
        7/2/10 17:36:

      עַכְשָׁו

      נִצַּת בָּהּ אוֹר

      שֶׁדָּן אוֹתָהּ

      לְכַף חַיִּים

      נפלא....

        7/2/10 17:20:

       

      זה הים שכל כך מרגיע את  העצב

      ופותח מראה חדשה לחיים .

      ציפור וגוזליה....כמה נעים.

       

        7/2/10 17:18:

      כן ראיתי, המגזין של אמא,ברמה איכותית וגבוהה

      ראיתי את השיר שלך מיכאל, גם לקחתי את ספרך מהשידה של אמא, אתה בין המשוררים המעטים שהיא אוהבת את ספריהם קרוב אליה.אני נהנה לקרוא את שיריך, רק מצר על כך שאי אפשר ללמוד אותם בבית הספר, אחיי היו מרוויחים.*ב"נועה" יש געגוע לאחות שאיננה, הגעגוע הוא כמיהת האהבה של הזיכרון. תודה

        7/2/10 17:14:


      יפיפה!

      נהדר גם השיתוף פעולה עם יהודית.

       

        7/2/10 16:58:


      מיכאל ידידי,

       

      אישה עומדת מול הים

      ועל רקע השקט שלו היא שומעת את "גאולתה"

       

      "הַיָּם שָׁקַט

       צִיּוּץ צִפּוֹר עָלָה מִן הַנָּקִיק,

       אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

       מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

       הֵזִינָה.

       נוֹעָה רָאֲתָה    

       הֵבִינָה..."

       

      עומדת מול הים עם מחשבות נוגות אובדניות

      אבל קול חתך את השקט הנורא של הים

      קול של אם המזינה את גוזליה

      והיא הבינה שאולי יש עדיין חמלה בעולמנו.

       

      עדין

      רגיש

      יפה יפה

       

      פיני.

        7/2/10 16:53:


      מיכאל היקר

       

      מי מאיתנו שמע קולות מסוג אלה

      שליחשו תחילה באוזניה של נועה.

       ולאותם, ששפר מזלם, מזדמן

      המראה הנפלא והגואל הזה -

       

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

      אהבתי את הדימוי הנפלא,

      זה הממקם את מקור ההזנה האמהי,

      בחדרי הלב דווקא.

       

      תודה

      וסוף שבוע טוב

      צבי

        7/2/10 16:48:

      אֵם אֶת גּוֹזָלֶיהָ

      מִלֵּב מָקוֹר דָּבִיק,

      הֵזִינָה.

      נוֹעָה רָאֲתָה    

      הֵבִינָה.

       

      כמה עוצמה משיבה חיים יש במראה של אם מזינה,

      יש משהו מאזן ...

      מי ייתן וההארה הזו תזדמן לכל העומדים בקצה...

      שיר חזק.

        7/2/10 16:29:


      ראיתי את השיר שלך שם וציינתי לעצמי שהוא מעולה! הרגע שלחתי מייל ליהודית ושאלתי איפה אפשר לכתוב תגובות על הדברים הנפלאים שמופיעים במגזין שלה, "על הדרך", והנה ענית לי בלי שידעת ששאלתי בכלל...

      יישר כוח!

      *

      אלומה

        7/2/10 16:27:

      מיכאל

      חזק מאד. אני שמחה שניצת בה אור, והאור המיס את הצל

      וכך הניצוץ הזה דן אותה לכף חיים.

      דמעות של חיים בגרון.

        7/2/10 16:23:


      אהבתי  את  הסוף..

      שמחתי  בשבילה  פתאום..

      לשוב  אל  האור  והתקוה..

      כמה  נפלא.

      תודה  מיכאל  על  שיר 

      רגיש  ונוגע..

      סאלינה

        7/2/10 16:16:
      * יפה אהבתי שבוע נפלא
        7/2/10 16:15:


      נפלאות מילותיך

      והרעיון שבשיר-מקסים!

      אכן בשעה שכבד על הלב-לצאת לטבע ולהתעודד(:

      נועה של הים

      נוגה ונוגע

        7/2/10 16:05:


      נועה של הים

       

      לים יש כוחות מפתיעים והשפעה מבורכת

      יפה כתבת

        7/2/10 15:54:


      מיכאל יקר

       

      השם נועה -

      תמיד אמרתי שאם תהיה לי בת -

      זה יהיה שמה

      לשירך - מקסים

      כשנועה ראתה את האם וגוזליה -

      בעצם.....הבינה

      עצוב/שמח השיר הזה

      כל מילה כל כך מדוייקת

      עונג לקרוא אותך כאן ממרחקים

      תודה לך חבר יקר

       

       

        7/2/10 15:44:


      אהבתי  מאוד  את

       

      שלושת  השורות  האחרונות............

       

        7/2/10 15:39:


      וואו - איזה שיר עצוב , משרה אווירה מלנכולית משהו....

      עם סיום מפתיע , סוף טוב הכול טוב.

      מחבר אותי לסופים לא טובים , שבדיוק השבוע  אני מתעסקת בו ,

      הסוף של מייק ברנט- שהיה טראגי .

      הפחת מעט תקווה , לסופים טובים יותר.

      כתיבה משובחת !!

        7/2/10 15:35:

      שיר של כאב ושל תקווה גם יחד - האם הבנתי נכון? *
        7/2/10 15:33:

      *
        7/2/10 15:33:

      הו מיכאל, איזה שיר פנטסטי. הוא לקח אותי להמון מקומות, של אחרים וגם שלי.
        7/2/10 15:25:

      החיים ניצחו

      שיר מקסים ואופטימי.

      * אהבתי

      (כרגיל)

        7/2/10 15:23:

      מילותיך מהלכות עלי קסמים

      תודה

      שבוע מבורך

        7/2/10 15:21:

      מיכאל היקר

      שיר יפהפה!

      בידידות רבה

      חיים

        7/2/10 15:17:


      המילים זימנו לי רוגע ושלווה.

      תודה על הפוסט הנפלא!

        7/2/10 15:15:

      בתחילה קנית אותי עם השם, אחר כך באו המילים ואחריהן גם הסיפור ומראה הנוף והכל ביחד התחבר לו כל כך למשהו יפהפה.

       

      .

        7/2/10 15:10:


      יופי של סוף אופטימי.

      בסופו של דבר כולנו נידונו לחיים בעל כורחנו...

      אז אם כבר אנחנו כאן....***

        7/2/10 15:10:

       

       

      כוכב ופרח

      לשיר מופלא

      תודה רבה לך.

       


        7/2/10 14:54:

      הים שקט, אז איזה רוח הביאה אותה לשם?

      שיר נגה אבל אופטימי. כתוב נפלא, מאוד אהבתי.

      פרופיל

      מיכאל 1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון